אני רואה על המסך אחרים שאני במקומם כבר מזמן הייתי פורשת

ספות ורודות, כורסה ורודה, שטיח ורוד ואין-ספור פריטים ורודים נוספים ממלאים את דירתה של רינה מצליח במרכז תל אביב. הבית, כמו העיתונאית והשחקנית שגרה בו, לאו דווקא תואם את התדמית הציבורית שלה. "באתי לפני כמה שנים לאודישן", היא אומרת, "והבמאים אמרו לי 'תביאי את רינה של "פגוש את העיתונות", תהיי קשוחה כמו שאת'. אבל אני לא קשוחה".

אלינו מצטרפת אחייניתה, מיתר מצליח-קסנטיני, שבוע אחרי הזכייה של השתיים ב"המטבח המנצח VIP" (קשת 12). רינה פורסת עוגת גזר ומגישה קפה בספלים פרחוניים. למיתר היא מוציאה בקבוק שוקו משלה ומפצירה בה לאכול מהעוגה.

מיתר: "כבר דפקת אותי עם השוקו, אז יאללה, עד הסוף".

רינה: "אני לא רוצה שתהיי כל כך רזה".

מיתר: "לא כל כך רזה, אבל קצת להוריד את מה שעליתי".

מיתר ילדה לפני חודשיים את בנה השני, אחרי בת בכורה. את דבר ההיריון גילתה ביום הצילום הראשון, ולא גילתה גם לדודתה.

רינה: "נו, אני ידעתי גם ככה. את יודעת מה כולם אומרים לי? 'איך לא אמרת לי שיש לך אחיינית כזו יפה?'".

מיתר: "רק כשאני ליד רינה מתחילים איתי. אני אשב עם אמא שלי ואף אחד לא ייגש".

רינה: "לעומת זאת איתי אף פעם לא מתחילים. גם אם אני מתחילה עם מישהו, הוא לא מצליח להתנתק מהתדמית. הם מתייחסים לפרסונה, מבחינתו אני רינה מצליח, לא רינה".

​מיתר: "זה החיסרון בלהיות אישה חזקה. בזוגיות זה קשה, גבר לא רוצה אישה חזקה".

רינה: "מה זה אישה חזקה? זה כמו שהרבה נשים אומרות שהן לובשות רק שחור כדי שיקשיבו להן ולא יהיו עסוקים במה הן לובשות ובגוף שלהן, זו האמירה שהכי מפוצצת אותי. סליחה? אני רוצה שיסתכלו עליי ויחשבו שאני הכי פגזית בעולם, ושגם יש משהו בקבסה".

צופי "המטבח המנצח" נחשפו בשבוע שעבר גם הם לצד הרגיש של רינה, שאחרי עימותים סוערים עם ראשי ממשלה ושרים, נשברה דווקא בתום חילופי דברים עם אלי אוחנה. הדיון סביב השולחן התגלגל לשיח פוליטי שהפך לוויכוח אישי, והיא יצאה בדמעות מהאולפן. "נחלשתי, באמת נחלשתי מכל מה שעברתי, אין לי כוחות יותר. לא בא לי להיות בפה של כולם, לא בא לי שום דבר. אני לא רוצה היום להתווכח עם אף אחד, לא יכולה יותר להיכנס למקום הזה שפותחים עליי. הגב שלי מצולק".

אוחנה אמר בשבוע שעבר בריאיון למגזין הזה, "לא היינו חברים לפני, אנחנו לא נהיה חברים אחר כך".
"בשונה ממה שהוא אמר, שאנחנו לא נהיה חברים, לי יש הרבה חברים אנשי ימין. אף פעם לא התייחסתי לדעות פוליטיות, הרבה יותר עניינו אותי הערכים שאנשים מייצגים או נלחמים עבורם, אז המחלוקת הפוליטית היא לא הדבר הקובע. אני גם משדרת ברדיו עם איש ימין (עקיבא נוביק, שותפה לתוכנית "מצליח ונוביק" בכאן ב' – א"ו), ואין לי בעיה עם דעות פוליטיות לא של אנשים ולא של פוליטיקאים, יש לי בעיות עם ערכים. ובלי קשר למחלוקות, הוא דיבר אליי בצורה לא יפה, הוא התנצל, וזהו. נגמר".

אני באמת חושבת שמיציתי 

​רינה מצליח התחילה את הקריירה שלה בשנות ה-80, והיא האישה הראשונה ששידרה בתוכנית הספורט "שירים ושערים". בתחילת שנות ה-90, עם הקמת ערוץ 2 הניסיוני, הצטרפה לחברת החדשות; בהמשך מונתה לכתבת הפוליטית הראשית, הייתה האישה הראשונה שהצטרפה לפאנל "אולפן שישי" והגישה את "פגוש את העיתונות" במשך כמעט עשור. ב-2022 הודיעה על פרישה, ומאז שינתה כיוון והספיקה לשחק בין היתר בסרט "גן קופים" של אבי נשר ובסדרה "חולי אהבה", ובקרוב תשתתף גם בסדרה "סושרד הצעיר".

מיתר: "אני כל פעם שואלת אותה אם היא לא מתגעגעת לחדשות, בטח בתוך המלחמה".

רינה: "לא. איך אני יודעת שזה לא היה לי חסר או קשה? כי כשקשה לי משהו, אני מתרחקת ממנו. ואני צפיתי בערוץ 12 באובסס, הייתי דבוקה למסך. שאלו אותי, 'היית רוצה לשבת עכשיו ליד דנה ויס?' ולא. מיציתי, אני באמת חושבת שמיציתי. ובסוף גם לא היה כל כך טוב, זו עבודה קשה. 40 שנה הייתי בחדשות".

לעמית סגל ובן כספית שהחליפו אותה ב"פגוש את העיתונות" היא מסרבת להתייחס היום. בשנת 2022 אמרה לנווה דרומי באירוע שבתרבות: "יצאתי מ'פגוש את העיתונות' כדי שעמית סגל ייכנס גם ל'פגוש את העיתונות', כי לא מספיקות לו כל התוכניות האחרות".

למה החלטת לעזוב?
"אני חושבת שעדיף לפרוש כשעוד לא נמאס ממך. אני רואה על המסך אחרים שאני במקומם כבר מזמן הייתי פורשת. בהתחלה הייתי באופוריה מהפרישה, הייתי ישנה בלילה ואין לי אחריות לקום איתה בבוקר. מה אכפת לי איפה גדי איזנקוט? שילך להזדיין יוסי כהן אם הוא הלך ונתן בלעדיות לאילנה דיין, ושיקפצו לי כולם, אני לא צריכה אתכם, לא מתקשרת אליכם, לא מחפשת אתכם. פתאום יום שישי זה רוגע. לא צריכה להילחץ ממה אני אגיד בערב.

"אחר כך הגיע גם הקטע הלא טוב. של רגע, אז מה? מה עושים עכשיו? הקריירה שלי הגדירה אותי כל החיים, כל החיים אני עיתונאית, ופתאום כבר לא, אז מה, תקומי בבוקר ולא תעשי כלום? תלכי בצהריים לקנטינה? נכנסתי ללחץ, אז קבעתי מלא פגישות וזה היה מטומטם מצדי, כי בעצמי לא ידעתי מה אני רוצה. ואז הגיע השלב השלישי, כשהבנתי שהעולם יפה. התחלתי לעשות דברים אחרים גם כדי לדעת שיש לי מה לעשות. וכל הזמן הציעו לי המון דברים לעשות בחדשות ולא רציתי".

מיתר: "ובמלא כסף. בואי נגיד שפעם אחת היא התקשרה לספר לי על הצעה ואז היא אמרה לי את הסכום, נחנקתי קלות. אבל היא סירבה".

איך אומרים לא לדבר כזה?
רינה: "אני חושבת שכשאתה מגיע לטופ של משהו, לך לחפש לך מקום אחר. אם עשיתי 'אולפן שישי' שנים, אחר כך ללכת לפרשן בכל מיני פאנלים אזוטריים נראה לי לא סבבה. נכון שהכסף מפתה, אבל בחיים שלי לא עשיתי דברים רק בשביל הכסף, אז אני לא אתחיל לעשות את זה עכשיו, כשאני כמעט בת 70".

מיתר: "וגם המצאת את עצמך מחדש. ברינה יש משהו, היא לא רואה מחסומים. לפעמים אני חושבת שהיא כבר לא מציאותית מרוב שהיא לא רואה 'למה לא'. כשהיא אמרה לי שהיא רוצה להיות שחקנית, אני אומרת לה, 'מה, רק אני רואה למה זה מוזר?'. היא רואה תמיד את הלמה כן. זה הפוך ממני, אני קודם כל אומרת לעצמי איפה לא".

אני בטוחה שאבא היה רוצה לראות אותנו ככה

איציק, אביה של מיתר (28) ואחיה של רינה (69), נהרג בתאונת דרכים לפני 25 שנים, ואחרי מותו הקשר בין רינה לבין גיסתה ואחייניותיה התהדק מאוד. "כשאח שלי נהרג", אומרת רינה, "הן היו באות אלינו כל שבת, והיינו הרבה ביחד. בחיים שלי המשפחה היא הדבר הכי חשוב, אפילו שזו לא משפחה גרעינית. זו משפחה לכל דבר, פשוט בלי המחויבות הטוטלית, שעבורי תמיד הייתה מאוד קשה".

מיתר: "בילדות שלי רינה הייתה בכל יום הולדת, גם כשזה רק לארבעה ילדים מהכיתה. היא הייתה מגיעה לכל טקס סיום, לכל מסיבה. עד היום זה ככה, היא הייתה איתי אפילו בחדר הלידה". 

איך זה לאבד אבא בגיל כל כך צעיר?
"הייתי קטנה, לא הרגשתי חוסר פיזי, חייתי אותו בעיקר דרך אחותי הגדולה שבכל הזדמנות הייתה מספרת לי עליו. עם הגיל הוא יותר חסר לי, כל פעם שאני עולה שלב בחיי. אומרים שמתרגלים לזה, אני מרגישה שזה תהליך הפוך. היום גם כאמא אני מרגישה את ההחמצה, כשאני רואה את בעלי עכשיו עם הבת שלי, היא ממש עכשיו בגיל שבו איבדתי את אבא שלי. פתאום רואה את זה מעיניים אחרות".

רינה מנגבת לה את הדמעות ונושקת לה על המצח, ומיתר ממשיכה: "עם השנים אני יותר בוכה את המוות של אבא שלי. כשהייתי צעירה זה לא היה, הגנתי על עצמי. ועכשיו התוכנית הציפה את זה לכולנו, יש רגעים בחיים שאתה פתאום אומר, 'וואי, פה הוא היה נמתח בגאווה', אני חושבת שבמטבח זה רגע כזה. אני בטוחה שהוא היה רוצה לראות את הבת שלו יחד עם אחותו ככה".

​רינה: "אני התחלתי את המהדורה חצי שנה אחרי שאבא שלי נפטר, אז גם כולם אמרו שאם הוא היה שורד את חצי השנה הזאת הוא היה חי עד היום על גלי הגאווה".

לצד הרגעים שעוררו במשפחתה של רינה גאווה, היו גם רגעים מדאיגים – למשל כשאמרה שהחרדים מחוייבים לרבנים יותר מאשר למדינה, מה שהוביל להשעייתה מהחדשות ולמתקפה של הציבור החרדי נגדה. "הטלפון שלי הופץ בכל קבוצות הוואטסאפ של החרדים. קיבלתי ביום אחד 5,000 הודעות בוואטסאפ, שלחו לי סרטונים פורנוגרפיים, איימו עליי. כשפרשתי, טסתי לפריז. ישב לידי אדם חרדי, דיברנו, הוא שאל אם ארצה שימליץ לי על מסעדות ואמרתי שבשמחה. אני באה לתת לו את המספר שלי, אז הוא אומר לי, 'יש לי אותו'. את מבינה? אין חרדי בעולם שאין לו את המספר שלי".

שאלת אותו אם הוא מאלה ששלחו לך וואטסאפ?
​"הוא אמר שלא".

מיתר, את זוכרת את התקופות שרינה קיבלה איומים?
"אני גיליתי על המכתבים שהיא קיבלה מהתקשורת, היא לא סיפרה לנו. כי היא לא רצתה להדאיג, ולא הצלחנו להשיג אותה כי הטלפון שלה קרס. באותו שבוע, אחותי שחזרה בתשובה עשתה חלאקה לבן שלה בקברי צדיקים והיינו שם כל המשפחה, ואני זוכרת שהסתכלתי הצדה ופתאום ראיתי את דוד שלי יורד למטה עם אישה שכל כולה מכוסה עם משקפיים גדולים, ניגשתי להבין מי זו והבנתי שזו רינה. זה רגע שממש הלך איתי, היא פיזית הייתה צריכה להסתיר את עצמה כדי לבוא לאירוע משפחתי. מה, באיזו מדינה אנחנו? וזה על קצה המזלג. וכולם חושבים שהיא קשוחה, אבל היא לא".

רינה: "אנשים קוראים לי 'זונה של השמאל', אומרים, יאללה, היא קשוחה, יש לה עור של פיל. אני לא".

עכשיו אני דודה של מיתר

אומנם רינה פרשה מהעיתונות, אבל מיתר הלכה בדרכיה, ובמהלך לימודי התקשורת כבר החלה לעבוד כתחקירנית ב"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין. "בריאיון שאלו אותי למה את לא הולכת להיות תחקירנית של רינה".

ומה אמרת?
"שהיא אמרה לי 'את צריכה לעבור את כל הדרך ולהתחיל מלמטה', ואז הם נפגעו. ומצאתי את עצמי מתפתלת ומנסה להסביר למה הכוונה".

רינה: "ל'פגוש את העיתונות' היא לא הייתה מתקבלת. צריך להתחיל קל יותר. והאמת שדי מהר היא הצטיינה והתחילה לעבור תפקידים. היה רגע אצל רסקין, שראיתי איך כל הבכירים מתחנפים אליה, כי יודעים שהיא זו שתקבע. אני 'הז בין' והיא הכוח העולה. עכשיו אני הדודה של מיתר".

מיתר: "מאז שנכנסתי למערכת פתאום רינה הסכימה להתראיין בבוקר, עד אז זו לא הייתה אופציה".

מה החלום שלך?
"פעם הייתי בטוחה שאני רוצה להיות מגישה בחדשות ואז הגיעה המלחמה וזה מציף, לקחתי את זה הביתה, כל הדרך מנווה אילן עד אשקלון, הייתי פשוט בוכה את חיי. וזה גרם לי לתהות אם זה משהו שאני רוצה לעשות".

רינה: "תחשבי כמה אנחנו עברנו, אינתיפאדות ומלחמות, אני הייתי הולכת לחברון, לרמאללה, וכמה אפשר? את פוגשת ביום-יום את הרוע של העולם. ואז עברתי לכנסת וכשעברתי הכנסת הייתה אחרת. להיכנס למזנון ח"כים זה היה וואו".

על איזו ממשלה אנחנו מדברות?
"גם ברק, גם שרון. שרון היה איש עם קסם אישי, אי אפשר לדמיין איש כזה. יום אחד החלפתי את דנה ויס ב'פגוש את העיתונות' ואמרתי לעצמי, הכי טוב, כשאני ממלאת מקום, זה להביא את ראש הממשלה. והוא באמת בא, בתקופה הכי קשה בשבילו להתראיין. הייתה התנתקות והוא היה בחקירות והוא עדיין הסכים. אמרתי לו, 'אתה יודע שהמתנחלים הוציאו סטיקר "אריק, לילי מחכה לך"', אחרי שהיא מתה, כן? והוא ענה, 'אני מאוד אוהב את לילי אבל היא תחכה'. ואז נגמר הריאיון, ואני בוכה לו, 'לא נתת לי אף כותרת ומחר כל המבקרים יגידו שלא הצלחתי להוציא כותרת'. הוא אמר לי, לא אשכח את זה, 'רינה, מה אכפת לך מה יכתבו מחר? את עשית את העבודה'. ככה הוא היה, לא כמו ראשי ממשלה אחרים שכל מילה שכותבים עליהם הופכים את העולם".

איזו ממשלה היית רוצה שתהיה היום?
"אני לא עיתונאית של אג'נדה. אני רוצה שתהיה ממשלה של אנשים ישרים, לא מושחתים. שחיתות זה לא רק לעבור על החוק. למנות אנשים על פי הנאמנות ולא על פי כישורים, זאת שחיתות. לדחות קבלת החלטות שחשובות למדינה, להעדיף אינטרס אישי על פני אינטרס ציבורי, זאת שחיתות. להעלים עין לעבירות בסביבתך, זאת שחיתות.

"אני חושבת שהחברה הישראלית במצב מאוד קשה. באחד הראיונות עם נתניהו, אמרתי לו, 'אם אתה מחליט לספח את כל השטחים, גם אם אני חושבת שזו טעות. אתה נבחרת בתור ראש ממשלת ימין, עם זה אין לי בעיה. אבל למה אתה כל הזמן עסוק בלפלג? לחמם יהודים נגד ערבים, לחמם חרדים נגד חילונים? שמאל נגד ימין? כשאתה נואם, אתה נואם בתור יושב ראש הליכוד, לא בתור ראש ממשלה'. אז הוא אמר, 'הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו', כאילו שהתקשורת היא זו שמפלגת. אני חושבת שאפילו יותר מ-7 באוקטובר, אני אזכור את נתניהו כמי שפירק את החברה הישראלית באופן שרבים, לא אני, רבים, לא מאמינים שיש לה תקומה. עכשיו, כשרבים לא מאמינים שיש לה תקומה, זה משפיע על זה שגם אולי באמת לא תהיה לה תקומה, וזה משהו שאני באופן אישי לא אסלח לו עליו בחיים".

את חושבת שיהיה שינוי בבחירות הבאות?
"אני לא יודעת להגיד לך. אני כן מקווה וקצת מאמינה שהשינוי יהיה באחוזי ההצבעה. המוטיבציה של אנשים שסובלים מהממשלה הזאת, לא רק ברמה הביטחונית, גם ברמה הכלכלית, לצאת להצביע תהיה יותר גבוהה, אם היו לי כוחות וכסף, הייתי מקימה עמותה, הייתי שמה מטוס בניו יורק, בלונדון, בתאילנד ואומרת לישראלים, תעלו, תצביעו ונחזיר אתכם. כמו שהחרדים עושים".

את חושבת שנתניהו עושה הכול כדי להחזיר את החטופים?
"ברור שלא. אם הוא לא מסיים את המלחמות, אז הוא לא עושה הכול להחזיר את החטופים. בשביל זה לא צריך אותי, זה עובדתי. זה כמו שעכשיו את רואה שיש אור בחוץ ולא חושך ולא צריך פרשנות בשביל זה. אולי הוא רוצה להחזיר את החטופים, אבל יש דברים שהוא רוצה יותר. את סמוטריץ' הוא רוצה יותר. את בן גביר הוא רוצה יותר".

אני מאוד אוהבת ילדים של אחרים

"עכשיו אני מדגמנת לכם את התיקים שסרגתי", רינה סוגרת את הנושא הפוליטי כמי שיודעת היטב לנתב את הריאיון. היא מביאה את התיקים שיצרה במו ידיה, וגם פלטת פירות וגבינות שהכינה מבעוד מועד. אומנם לא הקינוח שאיתו זכו ב"המטבח המנצח", אבל בהחלט פלטה מרשימה. "כל הזמן פונים אליי מריאליטי, ומנסים לפתות אותי בסכומי כסף. אני תמיד אומרת לא, ואז מיתר אמרה כן".

מיתר: "זו נראתה לי חוויה כיפית, ולפעמים בחיים צריך גם לנסות דברים חדשים".

איך החלטתן מה לבשל?
רינה: אני יודעת לבשל רק את האוכל של אמא שלי, שזה המטבח התוניסאי, זו לא באמת הייתה שאלה, עשינו ארוחה למשפחה, ישבנו עם הזמנים. מהמשפחה קיבלנו ביקורות טובות ויצאנו לדרך, אבל לא חשבנו שנזכה".

איך היו החברים לשולחן?
מיתר: "דוד דביר טינף עלינו חופשי. אנחנו לא ידענו בזמן אמת איך הוא מטנף עלינו, ואנחנו היינו סופר נחמדות איתו. הוא גם אמר בפרק האחרון שהארוחה שלנו לא השביעה אותו".

רינה: "לא, כי הארוחה שלו באמת…".

​מיתר: "אבל השאר היו חמודים".

אז לא תלכי ל"רוקדים"?
רינה: "לא. הייתי מתה, זה חלום שלי. אבא שלי היה רקדן מעולה, והוא לימד אותי", היא קמה ומציגה מסגרת ריקוד מדויקת. "גם מסכן מי שיצטרך להרים אותי, הוא יקרוס. יש פנטזיות שכבר לא יקרו, אני מקדישה 30% מהאנרגיות שלי בלהיראות יותר צעירה, לעשות דברים, ו-70% בלקבל את המצב".

בחרת שלא להביא ילדים לעולם. היום, כשאת לקראת 70, יש חרטה?
"לא. אני חושבת שהחיים שלי טובים. אנשים מסתכלים על זה כאילו מישהו פספס משהו, אבל אני מתנהלת בעולם בשלמות. הבחירות שעשיתי לאורך חיי, העדיפו תמיד את החופש ואת העצמאות שלי על פני מחויבות. אני אוהבת את החיים שלי, אני מאוד אוהבת ילדים של אחרים, גם מעולם לא הכרזתי שאני אל-הורית וזו לא אג'נדה שלי. אלה הם פשוט חיי, ואלה לא היו החלומות שלי. מעולם לא חלמתי על בעל וילדים". ​

מיתר: "אם היא הייתה אמא היא הייתה רק אמא, מרוב שהיא טוטלית. לבת שלי יש גם סבתא, ורינה נותנת לבת שלי מתנות, אז אני שומעת את הבת שלי אומרת לבן של אחותי, 'אתה יודע, היא חמודה הסבתא הזאת'". 

רינה, יש קשר בין מידת הצלחתך ופריצת הגבולות לזה שלא הבאת ילדים?
"חברות מאוד טובות שלי הצליחו בתקשורת. הקימו משפחה וילדו ילדים, זה לא שהעדפתי קריירה. אם הייתי רוצה, הייתי יכולה לעשות גם קריירה וגם ילדים. אבל כן אני שילמתי מחיר על הבחירה שלי, לא בעניין של ילדים, יותר בעניין של זוגיות. לפעמים זה חסר לי. מישהו שייקח ממני קצת את המשקל הזה, שאפשר שנייה להישען עליו".

איפה הרגשת חוסר?
"המקום שבו זה היה הכי קשה היה כשחליתי. בגדול אין לי פחד, אני רק מפחדת שיקרה משהו למישהו מהמשפחה, אני לא מפחדת מהעולם ולא פחדתי מהסרטן. אבל זו הייתה שנה קשה שאני לא מאוד אוהבת לדבר עליה, מעדיפה לתחום אותה לשנה שהיא הייתה ושהיא לא תשתלט לי על החיים. אני כן חושבת שזה היה יותר קל אם היה בן זוג, קצת להיתמך. אבל עברתי גם את זה".

מיתר: "בחירה בזוגיות ומשפחה זה דבר שמשנה את החיים לכאן ולכאן, החיים משתנים חד-משמעית כשיש ילדים. זה לא אותו דבר בכלל, החשיבה, אתה יורד במדרג משמעותית. ומי שזה לא מתאים לו צריך להגיד שזה לא מתאים לו". 

​רינה: "מיתר, מגיל צעיר את יודעת שזה מה שאת צריכה לעשות. פעם חשבת אם את רוצה ילדים?".

​מיתר: "לא היו לי אף פעם תהיות אם אני רוצה להיות אמא, אולי רק מתי. אני גם עם אלעד מאז שאני בת 14, זה נשמע קלישאה, אבל אני חושבת שאני מתאהבת בו יותר עם השנים. אחרי 11 שנים התחתנו, כשהייתי בת 25". 

רינה: "זה משהו שאני לא מבינה, להחליט על מישהו שזהו, אתה שם לכל החיים, זה נראה לי מאוד מפחיד. אני קמה בבוקר, ואפילו בגילי, אני חושבת אולי היום תהיה הרפתקה. לא רק זוגית, אלא לתהות מה היום מזמן לי. נגיד, מי היה מאמין שאיתי בצלאלי, שמלביש את נועה קירל, ילביש אותי?".

מיתר: "אני בדיוק הפוך, וגם יצא לי בול פגיעה. הכי לא התפשרות".

רינה: "נכון, אלעד מקסים, זה לא העניין, זה העניין של להחליט בגיל צעיר, אני למשל כל הזמן רוצה לטעום את זה ולטעום את זה ולטעום, ומה יש שם שעוד לא ראיתי ומה יש פה".

מיתר: "גם בתוכנית אמרת את זה, תדעי לך שהמון המון אומרים לי 'בוא'נה, רינה שובבה'".

רינה: "הייתי. עכשיו אני אשמח להכיר גבר, בן 55 עד 60".

מיתר: "מבינה? היא גם רוצה מישהו צעיר ממנה. יאללה, אני עוד אמצא את עצמי מודדת שמלות לחתונה שלך".

רינה: "תראי, איך הראש של מיתר עובד. למה ישר חתונה?".

מיתר: "אולי כי אני מאחלת לך את זה".

רינה: "למה את מאחלת לי את זה?".

מיתר: "כי הנה, את אומרת שזה חסר לך".

רינה: "אהבה, לא חתונה. מעטים האנשים שהתחתנו וחוו אהבה כמו שחוויתי בחיי".

מיתר: "אבל שמלה היית רוצה".

רינה: "כן, שמלה כן! אם הייתי מתחתנת אז לגמרי הייתה לי שמלת קצפת".

צילום: מור צידון | סטיילינג: שלי וויס | איפור: שגיא שבת | שיער: בן רביבו | הפקה: טל פוליטי