גיל ריבה: "אני שקרן פתולוגי, אין אצלי אמת מוחלטת"

הוא מוכר כאחד המראיינים הכי חדים בתעשייה, מגיש צבעוני וכותב לא מתפשר, אבל עכשיו גיל ריבה עומד לפרוץ לתחום חדש לחלוטין, התיאטרון. חמש שנים לאחר שהוציא את ספרו האוטוביוגרפי "הרגלים מגונים", העיתונאי מביא אותו לבמה בתור מחזמר והוא לא יכול לחכות. רגע לפני יום הולדת 50, הוא הגיע היום (שישי) לריאיון אצל גלית גוטמן ואילנית לוי כדי לספר על הפרויקט המרגש ונזכר עם השתיים בשיתופי הפעולה מן העבר.

"אני בן אדם מוגזם, שקרן פתולוגי, אין אצלי אמת מוחלטת", העיד על עצמו ריבה והסביר מה ההבדל בין הספר שראה אור ב-2021 לבין המחזמר: "התחלנו לכתוב את זה עם שירים וזה הפך להיות משהו שהוא הרבה יותר גדול מהספר, אבל עדיין יש איזושהי חפיפה בנושאים המרכזיים - דיכאון, זוגיות, ישראל. זה ספר עליי, עלינו, על החברה הישראלית, אנשים שהם פגועים, פצועים ומלקקים את הפצעים. הם לא יודעים עדיין איך לחבק את הדבר הזה כדי להפוך אותו לנורמלי, אז אני חושב שזה המסר שלי".

אתה עדיין נמצא במקום הזה?
"כן, אני כמו כולם ואני מחבק את זה, זו עבודה שלי לחבק את עצמי, את הפצעים. רוב הזמן אני לא מצליח, בגלל זה אני מתאמן, הכתיבה של המחזמר הייתה תהליך תרפויטי בשבילי, ללמוד לגעת בפצעים האלה ולתווך אותם. כשמתווכים את הפצעים החוצה, את הכאב, הפגיעות והחולשה, כמו שכל המדינה הזאת חווה בשנים האחרונות, הרבה יותר קל לחבק אותה וזה עוזר נורא בנרמול".

במשך הרבה שנים הייתה לך דמות, אתה חושב שהצלחת לאורך השנים להסיר מעצמך מסכות?
"קשה לי לקרוא לזה מסכות, כי זה 'אקססורי' ולכולנו יש, הרי גם לך יש מלא 'אקססוריז' שאת משתמשת בהם כדי להגן על עצמך וזה בסדר. אנחנו צריכים לפעמים את הריסים המלאכותיים, את הרשעות, אבל זה מגן עלינו, הייתי קורא לזה מנגנוני הגנה. אז כמובן שאני לא אוותר על הצבעוניות, ו'ההתיילדות', כי זה חלק ממני".

לוי נזכרה בריאיון שערכה אצל ריבה כשהייתה צעירה: "מאוד פחדתי מגיל ריבה, אז הגעתי, הייתי בת 24 ומאוד פחדתי, אבל אני חושבת שעד היום זה אחד הראיונות שאני הכי אוהבת". ריבה ניסה להעריך למה למרות הפחד, הוא הצליח להותיר רושם כזה טוב: "מה שאני מנסה לייצר בראיונות זה להביא את הבן אדם להסתכל על עצמו במראה ולאהוב את עצמו, עם כל מה שיש לו".

עם גוטמן יש לריבה היסטוריה ארוכת שנים, כמי שהנחה את התוכנית "לימוזינה" וליהק את המגישה לפינה בתוכנית. "הבן אדם הראשון שעשה לי אודישן, לקח אותי לטלוויזיה וחשב שאני יכולה לשבת כאן על המסך, זה היית אתה, אתה הראשון שנתת לי צ'אנס", סיפרה גוטמן. ריבה הצטנע: "אני מרגיש שאת הראשונה שנתת לי צ'אנס, כי אף אחד לא האמין בי. אני תמיד אומר שהבן אדם הכי מקצועי שאני מכיר זה גלית גוטמן, היא באה לאודישן, ידעה הכל בעל פה ובסופו של דבר, אני הייתי ה'סיידקיק' שלה".

עם השנים, ריבה וגוטמן התרחקו: "פעם היינו בקשר מעולה וניתקת איתי את הקשר, לא היית בהלוויה של אבא שלי, רבתי עם המון אנשים שלא באו". למרות ההיעדרות, ריבה הבהיר שהוא ישמח שהשניים יפתחו דף חדש: "אנחנו בצינון ונשלים כשתבואי לפרמיירה".

ריבה כאמור מתקרב ליום הולדתו ה-50 והגיל כנראה מתחיל להביא איתו חששות מסוימים: "אני מפחד שאני לא אגיע לגיל 70, כולם מתים. אני לא יכול להיות אופטימי, מעדיף להיות אופטימי זהיר, להסתכל על הכל במשקפיים ורודות, אבל של ראייה, שהכל יהיה בהיר וברור שתכף זה ייגמר".

איך אתה מדמיין את המוות שלך?
"זה ברור לי שאני אידרס, יהיה לי מוות הכי מטומטם. פעם דיברתי על זה עם איש נורא בכיר בתעשייה ואמרנו 'איזה מעליב זה למות', אבל לי ברור לי שיהיה לי מוות מעליב".