עדי אשכנזי: "מירי רגב יכולה להיות ראש ממשלה"
הקומיקאית עדי אשכנזי החליטה לצאת למאבק למען הגדלת חלקן של נשים במערכת הפוליטית. בריאיון ב"אופירה אוחנה סרי" היא הסבירה מה גרם לה להילחם על ייצוג שוויוני יותר בין מקבלי ההחלטות, איזו פוליטיקאית הייתה רוצה לראות בראש המערכת ומדוע היא לא מפחדת לסכן את הקריירה

כשנה לאחר מתקפת 7 באוקטובר, הגיעה עדי אשכנזי לפתיחת מושב החורף של הכנסת ודיברה מדם לבה על מצבן של החטופות שהיו אז בשבי חמאס. אחרי שהרגישה חוסר בידיים נשיות על ההגה, היא החליטה לצאת ולהילחם למען ייצוג שווה והולם לנשים במערכת הפוליטית. לפני שיעלה הסרט שיצרה בנושא (בקרוב, קשת 12), היא סיפרה הערב (שישי) לאופירה אסייג אילו נשים לדעתה יכולות לקחת על עצמן את תפקיד ראש הממשלה.
אסייג החליטה לבדוק מה דעתה של אשכנזי על מספר נשים כאפשרויות לשאת את התפקיד הכי חשוב במדינה: "מירי רגב יכולה להיות ראש ממשלה, יש לה את הכישורים", אמרה הקומיקאית על שרת התחבורה. מי שלא נכנסה לרשימה מבחינתה של אשכנזי היא חברתה של רגב למפלגה, טלי גוטליב: "היא אחת הנשים החריפות שפגשתי בחיי. את היכולות יש לה, אבל אני חייבת להגיד שמהשיחות שלי איתה היא לא שמה את הנשים בראש מעייניה וזה מאוד כואב".
את רצה לפוליטיקה?
"חד משמעית לא, אני לא מתאימה או מוכשרת לזה, צריך הבנה בתחומים שקשורים בניהול המדינה. אני בן אדם של איחוד לבבות, להביא שמחה ולמצוא את האור ביחד, אני רואה הרבה דברים שאני יכולה להשפיע ואני עושה כל מאמץ".
אשכנזי הסבירה את המניע שהביא ליצירת הסרט: "יצאתי להבין מה הסיבות שאנחנו לא מצליחות לפרוץ את המקום הזה. אנחנו חברה שמתקדמת כל הזמן, לפני מאה שנה בכל העולם נשים לא בחרו, לא נהגו, לא היו להן זכויות, העולם משתנה ומתקדם וישראל נשארה נורא מאחור. בייצוג נשים במדינות ה-OECD אנחנו מדינה מספר 29, לפנינו רואנדה, מקסיקו, פולין, אנחנו נמצאים במקום מאוד נמוך".
מה הסיבה?
"אנחנו מדינה שחיה על חרבה, הבטחון הוא דבר שמנהל את המדינה והוא הכי חשוב, אבל זו גם שגיאה. בזמן הזה החינוך והבריאות מאוד חשובים, גם לצורך הביטחון, זה מוכח שבמדינות שיש יותר נשים בעמדות כוח החינוך והבריאות עפים".
איך הגעת מהסטנדאפ ללחימה למען נשים?
"השאיפה שלי היא לא רק להצחיק, אלא גם להגיע ללבבות של האנשים, זה מה שהנחה אותי תמיד. מה שאני ראיתי מאוד מהר במלחמה זה שהיא שקורית על ידי גברים מהצד של חמאס ונפתרת על ידי גברים מהצד שלנו. הנשים נלחמות על הבנים שלהן שיחזרו, בוכות על קברים, הן בשבי, נאנסות, מטפלות בפצועים, אבל הן לא מנהיגות וקובעות מה יהיה סדר היום. אין אף אזרחית בישראל מיום החטיפה שלא אמרה לעצמה כמה זמן עד שהנשים האלה יוכלו לעבור הפלה. לא היו גברים בתוך ההנהגה בשביל להבין ולקדם את הדבר הזה".
אשכנזי שחזרה את ההחלטה לדבר בכנסת על מצבן של החטופות בעזה: "לא התכוונתי לדבר באותו יום, באתי רק כדי לעמוד מאחורי המשפחות עם שלטים של יקיריהן ולא הייתי יכולה שלא להיטען ולרצות לדבר. הדברים יצאו מדם לבי אחרי שנה שישבתי וחשבתי איך יכול להיות שיש נשים שלא מביאות את הקול שלנו".
הקריירה שלך לא נפגעה מהדיבור על פוליטיקה?
"אני מפחדת להיות לא משמעותית ולא לעשות את הדברים שבשבילם באתי, שזה להיטיב את החיים בארץ הזאת. אנחנו יהודים, יש לנו את המדינה היחידה הזאת, אני דואגת מאוד לילדיי וחברותיי, אנחנו רוצים חיים טובים בארץ. רציתי שהמלחמה תיפסק לפני, שעסקאות יחתמו לפני, אני מאמינה שאם היו שם יותר נשים בקבינט, ההחלטות היו נראות אחרת".
למה המופע שלך הוא רק לנשים?
"גברים מגיעים, אבל המופע מדבר על לבה של אישה אחרי שנה וארבעה חודשים שלא הופעתי, חזרתי עם ההופעה הזאת בדיוק לפני שנה. כתבתי מונולוג של מה עבר עליי במלחמה והוא היה כל כך ממקום נשי, השילוב של הפחד האימהי עם תחילת גיל המעבר. לא רציתי 'לפלטר' ולהתאים את עצמי, אני הולכת לדבר כל מה שאני מרגישה. זה מופע שפותח את הלב ובאות אליו חרדיות עם פאות ודתיות עם בובקות".