סדרת אנימציה שעוקבת אחר מעלליה של אלן דג'נרס בגיל שבע? הרעיון הזה היה נשמע מצוין לפני כמה שנים. בכל זאת, אלן בנתה קריירה על ערכים שמתאימים מאוד לתוכניות ילדים. היא אמנם לסבית - מה שעדיין נחשב בעיניי נתח לא מבוטל של האוכלוסייה האמריקאית כשערורייתי - אבל היא מזוהה (או לפחות הייתה עד לאחרונה) עם שובבות, נחמדות, חיוביות וכל התכונות האלה שאנחנו מעדיפים לחשוף את ילדינו אליהן בגיל צעיר, ולחסוך מהם את הצד האפל יותר של האנושות.

אבל לאלן, כפי שאנחנו יודעים עכשיו, יש צד מאוד אפל, ולכן התזמון של "אלן הקטנה" (שעלתה בשירות הסטרימינג HBO מקס) מעניין. לא מפתיע שהסדרה לא זכתה לקידום מסיבי ונלהב, מכיוון שאלן עדיין מנסה לשקם את התדמית שלה אחרי שנחשפה כבוסית מתעמרת, וסדרת אנימציה לילדים לחלוטין יכולה להיתפס כמהלך ציני שמטרתו היא אך ורק שיקום התדמית. כמו שנכתב בכותרת לסרטון יוטיוב בנושא: "אלן עשתה סדרת אנימציה לילדים, כי הם לא שונאים אותה".

אבל עם שקט יחסי מכיוון יחסי הציבור של הסדרה ובהיעדר מעורבות ממשית של אלן (חברת ההפקות שלה מפיקה את הסדרה, כך שאלן חתומה כמפיקה בפועל, אבל נראה שהיא לא מעורבת יותר מדי בתוצר עצמו), הסדרה דווקא מתקבלת די באהדה על ידי המבקרים, לפחות בינתיים.

"אלן הקטנה", כאמור, עוקבת אחר מעלליה של אלן בת השבע, אבל על פי הביקורות - לא נשענת באופן מוחלט על אלן האמיתית. אלן הקטנה מתגוררת בניו אורלינס - ממש כמו דג'נרס, שגדלה באזור עד שנות העשרה שלה. בנוסף, פה ושם יש התייחסויות לקריירה העתידית של אלן, כמו סצנות בהן היא אוחזת בחפצים שונים ומעמידה פנים שהם מיקרופון לתוכם היא מספרת בדיחות או קריצות קלות לעבר תוכנית האירוח הפופולרית שלה. בצוות הכותבים של "אלן הקטנה", אגב, נמצאים גם כותבים מתוכנית האירוח "אלן".

אלן, כאמור, לא מאוד מעורבת וגם לא מדובבת של קולה של דמותה הקטנה, והדמיון מסתכם בחיבה לבדיחות ובתספורת הבלונדינית הקצרה, יחד עם אינספור הופעות של קשת - כסמל לקוויריות של אלן. מלבד אלה, נשמע שמדובר בסדרת ילדים קלאסית, כלומר אחת שמכילה הרפתקאות שכמעט תמיד מסתיימות עם מוסר השכל ושיעורים לחיים. במקרה הזה מי שמלמדת את השיעורים היא סבתא של אלן הקטנה. "מהפרקים שראיתי הלקחים מתמקדים בגמישות מחשבתית", כותבת מבקרת הטלוויזיה של ה-LA Times. "אם לצטט את סבתא: 'לפעמים תוכניות משתנות, וזה בסדר', 'לפעמים אנחנו לא יכולים לתקן דברים, וזה בסדר', 'לפעמים זה בסדר לתת למישהו להיות עצוב'. בקצרה - זה בסדר, ילדים".