"המירוץ זו חוויה מעצימה, אחרי זה כלום כבר לא מרגש"

כשהאחיות לי ואן אברהמי (דובי ודובי) הופיעו בפעם הראשונה על המסך בעונה הקודמת של "המירוץ למיליון", סביר להניח שחלק מהצופים היו סקפטיים לגבי הסיכוי שלהן לנצח את התוכנית. זוג הבנות הצעירות מצפון תל אביב הצליחו לשבור הרבה סטיגמות כשלקחו את הפרס הגדול, אבל בריאיון ל-mako לקראת העונה החדשה (שבת, אחרי החדשות, קשת 12), הן מודות שגם להן עדיין קשה להאמין בניצחון מהסוג הזה: "זוג בנות לא יכול לנצח במירוץ נקודה".

למרות שחלק מהזוגות החדשים כבר נושאים אליהן עיניים בתקווה לשחזר את הניצחון, האחיות אברהמי מתקשות להאמין שזו משימה אפשרית: "גם עכשיו, אני אומרת חד משמעית. ללי יש כוח פיזי של שנים ברמה של גבר, אם הייתי איתי עוד בחורה עם אותו כוח פיזי שלי, זה לא היה אפשרי", מסבירה אן ולי מוסיפה: "אני פשוט לא בת רגילה. הייתי בהתעמלות מכשירים כל החיים. רק שלא נשלה את כל הבחורות".

זה פתח רעב לכל הצמדים של הנשים שיגיעו אחריכן.
לי: "אבל הן לא מבינות כמה קשה עבדנו בשביל זה. קרענו את התחת. צריך שיהיה לך את כל הרבדים, גם יחסי אנוש, גם כוח פיזי".

אן: "גם אם זוג גברים היה מנצח, אין נוסחה מסוימת. זה גם כישורים חברתיים, המון מזל ונחישות. אצלנו שום דבר לא שבר אותנו, גם אם היה טיפה קשה התאפסנו מהר".

לי: "את אומרת מזל אבל הגענו שש פעמים ראשונות, זה לא מזל ולא מקריות. זו הזדמנות פוגשת נכונות ואנחנו היינו מוכנות. הטיפ הכי גדול זה גם לא לבוא עם האף למעלה. הייתי אומרת לה שנשרוד את היום".

אן: "המשחק שלנו גם היה מאוד חברתי, בריתות והדחות".

מה הייתה האסטרטגיה שלכן?
לי: "אני בעד להדיח קודם כל את החלשים, כי הם ממילא מאחורה. את החזק את יכולה לעכב, אבל מעניין אותי להיפטר מכמה שיותר זוגות. גם באנו כזוג בנות תמימות מצפון תל אביב, מפונקות ופתאום במשימות ראו שאנחנו טובות כי אי אפשר להסתיר".

אן: "מאוד חשוב בכל משחק ובחיים עצמם כישורים חברתיים. היינו בטוב עם כולם, כדי לא להיות בולטות מידי על ההתחלה. מאוד זרמנו על הסטיגמה שאנחנו עשירות ומפונקות וגם ככה נעוף איתם או בלעדיהם. כמעט עד סוף העונה לא הצביעו לנו, עד שלא הייתה להם ברירה. לא רצינו להגיע ראשונות בהתחלה, יפתח וסהר הייתה להם בעיה שהם רצו להיות מקדימה ולבלוט. הם מהחומר שקורץ לנצח, אבל לא השתמשו בכישורים חברתיים, היו משימות שנעזרנו באחרים והם בודדו את עצמם. לבד אתה לא יכול להגיע קדימה".

מה קורה איתכן היום מאז שהמירוץ נגמר?
לי: "אנשים הופתעו לשמוע, אבל מאז הזכייה המשכנו עם העסק שלנו כרגיל. יש לנו קליניקה לאסתטיקה, הוצאנו מוצר חדש של בושם שהבאנו מפריז. אנחנו ממשיכות תוך כדי גם ברשתות ובעסקים".

אן: "לא פשוט להמשיך אחרי התוכנית. את עוברת חוויה כל כך מעצימה נפשית וכיפית, שפתאום הכל אחרי זה כבר לא מרגש. מלהיות בלו"ז צפוף שאת באתגרים ומרגישה שמי שאיתך זו המשפחה שלך, לחזור לשגרה ולהתאקלם, זה לקח קצת זמן".

ואז התוכנית עלתה לשידור ופתאום כולם מכירים אתכן.
אן: "זה הדבר הכי טוב שבן אדם יכול לקבל. אנחנו גם יצאנו על הצד החיובי ואהובות, קיבלנו חוויה טובה מהקהל גם. כשאוהבים אותך, את אוהבת חזרה".

לי: "מלא אמרו לי שלא נצליח להתמודד עם האהבה והיחס, אבל אנחנו רק עפות על זה. אני מזהה מי בא להצטלם והולכת אליו. נשארנו בגובה העיניים ותמיד יש לנו סבלנות, זה לא מובן מאליו שאוהבים אותך. זה שזכינו והיינו בתוכנית, לא אומר שצריך להיות עם האף למעלה".

אן: "נשמח להיות בעוד תוכנית ולזכות עוד פעם".

הדינמיקה בין הזוגות בתחרות כמו "המירוץ למיליון", עוברת טלטלות שלא חווים באף מקום אחר. בזמן שזוגות אחרים התמודדו עם קשיים מנטליים ואף ניתקו קשר, לי ואן מצאו את עצמן מתקרבות: "זה חיזק מאוד. יש משהו בקשר דם שיודעים שאנחנו חוזרות לאותו בית. היא אחותי ואין לי לאן ללכת, יכול להיות שאם הייתי עם חברה, היינו מנתקות קשר. יש שם טריגרים שלא משנה כמה את בן אדם רגוע, זה פוגש אותך בכל פינה. בכל אכזבה שם, שלא הצלחת משהו - את תמיד מפילה את זה על הבן אדם ממול, כי את מרגישה שהוא עשה משהו לא בסדר".

אחד הרגעים הקשים מבחינת דינמיקה הייתה הפרישה של ספיר וליאור. איך הייתן מגיבות בסיטואציה הזאת אם זה היה קורה לכן?
לי: "זה לא היה קורה כי הייתי הורגת אותה. היה פרק בגמר שהיא רצתה לקפוץ כשהיינו בחבלים, היא אמרה לי שהיא קופצת ולא עושה את זה. בהתחלה טיפה צעקתי עליה ואז הכלתי ועודדתי אותה".

אן: "היא לא הכילה אותי בכלל".

לי: "אל תשקרי. אחרי זה הכלתי אותה ואמרתי לה שנעשה את זה לאט. החזקתי לה את החבל, כל הפרק תמכתי בה".

אן: "היא אמרה שהיא תהרוג אותי אם אני אעצור, אבל לא משנה הייתי עושה את זה. זה לא באופי שלי לוותר. זו חוויה משתקת, את יכולה להכין את עצמך עד מחר אבל אז את מגיעה וזה אפילו לא עשירית ממה שתיארת לעצמך. את חייבת שיהיה לידך פרטנר שיידע איך לתפעל אותך. אגב אני חושבת שהרגע הכי קשה היה הפרישה של מיקי ומודי. זה נגיד משהו שלא עושים, אתה לא יכול לקחת החלטה לבד, אתם כצמד אחד. אם הם לא היו פורשים הם היו זוכים".

לי: "המזל שלנו היה שהם פרשו. לכל משימה הם באו בנונשלנטיות".

זה קצת מקטין אתכן. ניצחתן כי הצלחתן להתמודד לעומתם. לא?
אן: "בסוף במציאות של החיים את באה למשחק ואתגרים שלהם היה יותר קל לנצח בהם".

אבל מנטלית הם נשברו הרבה לפניכן.
אן: "אם לא היה להם את העניין של הטריגרים ששברו אותם מנטלית, הם היו מנצחים. כי הדינמיקה ביניהם כן הייתה טובה".