אין כמו אהבה של אבא: בין כל הסרטונים הוויראליים ששורפים את הרשת, עם חיילים שחוזרים הביתה ומרגשים בני משפחה, היה אחד שהפתיע בגלל היפוך היוצרות. שמעון אלבז, שלא ראה את בנו הלוחם שלושה שבועות, החליט לקחת את המושכות לידיו ובמקום לחכות - הפתיע אותו רגע לפני כניסתו לעומק עזה, במפגש מרגש שזכה ליותר ממיליון צפיות.
אבל לפני שהפך לחייל מצטיין בגדוד 13 של גולני, אופיר אלבז היה ילד מתולתל ומתוק במיוחד - שהשתתף בעונה הראשונה של "בית ספר למוסיקה" ואף הצליח לרגש את השופטים דאז עם השיר "מה אברך", שהפך לסמלי במיוחד בימים אלו.
אתמול (ד') בריאיון לארז טל ואברי גלעד בתוכניתם "יחד ננצח" של קשת 12, שיתף האב שמעון בנס שקרה כשאופיר החליף את היציאות שלו בחגים ברגע האחרון ובכך ניצל מהטבח הקשה ב-7 לאוקטובר: "קיבלתי אותו במתנה. הוא החליף את כיפור עם חג ראשון ובחג השני הוא היה בבית. המחלקה שלו איננה, חוץ מחמישה או שישה אנשים שעשו תורנות ויצאו הביתה וזה מה שנשאר. הם חטפו מכה קשה".
מיד עם תחילת המלחמה אופיר גויס, והגעגועים גברו על שמעון - שהחליט לעשות צעד ולנצל את הקרבה שלו לגדוד שבו בנו משרת. "אני עם גדוד 13 של גולני עשרים שנה, ללא קשר לילדים. יצא שהילד במלחמה, שזו סיטואציה שאף פעם לא חוויתי. אני משרת ותומך בגדוד שנים בסוג של התנדבות".
אתה לא חייל שנלחם, איך אתה נכנס לשם?
"הגעתי הכי קרוב שאפשר והכי פחות מסוכן".
ספר על הקשר עם הילד שבשבילו נכנסת לתוך עזה.
"הקשר לילדים ולמשפחה מגיע מאמא שלי. בתור נער מתבגר כשאחי היה מ''פ בגבעתי, אמא שלי פתחה את החלון בשיא החורף והגשם, כי היא רצתה להרגיש איך הבן שלה מרגיש. זה עבר מאמא לבן".
עד עכשיו חייתם בשדרות בין סבב לסבב, אתה חושב שפה זה נגמר?
"אם היו שואלים אותי לפני חודש חודשיים, הייתי אומר שאין פתרון. צריך צבא חזק שיצא לסבבים. היום אני אומר לצד האסון הכבד, יש לנו פה הזדמנות פז לשנות את המפה. להמשיך ולהכחיד את הדבר הזה, שהיו אנשים שהאמינו שאפשר לעשות איתם משהו. אנחנו בהזדמנות חד פעמית לצאת מהסבבים ולא לתת לדבר הקטן הזה להיות גדול ולהתפתח מתחת לרגליים שלנו. אני גר בקצה של שדרות שנושק לעזה, פעם ראשונה אני אומר את זה, אם המצב לא ישתנה, גם אם אני ארצה לחזור, יש לי אישה וילדים שלא ירצו להיות שם".
מתי אתה נוסע לבקר אותו שוב בעזה?
"לא רוצה לפרט, אבל ביום שישי הוא יאכל שניצל עם מטבוחה".