תמיד יטענו ויגידו דברים. זה לא נכנס לחיים הפרטיים שלנו

אנה זק כבר התרגלה לחיים כש-9 שעות ו-12,000 קילומטרים מפרידים בינה לבין בן הזוג שלה יהונתן מרגי, שחי בלוס אנג'לס. בחודשיים האחרונים שברו השניים שגרה והופיעו יחד 3–4 פעמים כל יום על במת הפסטיגל. "לעבוד ולהיות ביחד 24/7 זו מתנה בשבילנו, אין לנו את זה בדרך כלל. גם כשאנחנו נפגשים, אצלי בארץ או אצלו בחו"ל, אנחנו עובדים רוב היום, שגרה רגילה של החיים. בשבועות האחרונים יצאנו ביחד לעבודה, כל יום קונים קפה ביחד, מופיעים ביחד, יש בזה קסם. איך שעלה הרעיון, לקחנו את זה בשתי ידיים ונהנינו בטירוף. עכשיו זה נגמר והוא טס חזרה, וכבר התרגלתי להיות איתו כל היום".

התחריתם כצמד בפסטיגל, ולא הגעתם לשלושת המקומות הראשונים. מאכזב?
"תראי, אני מגדירה את עצמי כהכי לא תחרותית בעולם. כל משתתפי הפסטיגל הם חברים שלי ואנשים שאני מאוד אוהבת. אחרי תקופה כזאת אינטנסיבית אנחנו באמת הופכים להיות משפחה והמילה 'תחרות' היא ממש רחוקה מאיך שהרגשנו מאחורי הקלעים. התחרות יכולה בקלות להפוך להיות משהו שמעורב בו הרבה אגו ומתח אבל אצלנו זה היה ממש ההפך. אני הכי שמחה בעולם בשביל שחר טבוך ועדן גולן, באמת שממש מגיע להם ושמחנו בשבילם מכל הלב".

הייתה תקרית לא נעימה במהלך אחת ההופעות כשצעקו מהקהל "רק נועה קירל". זה פגע בך?
"אני תמיד מנסה להיות מאוד מפוקסת במופע, כי דברים כאלה יכולים גם מאוד לבלבל. ברוב הפעמים אני לא באמת שומעת מה צועקים כי אני מרוכזת ומנסה להיות כמה שיותר מקצועית. האם נפגעתי? לא, אני ממש לא לוקחת דברים כאלה אישית ובסופו של דבר אם מישהו בוחר להגיד משהו שלילי זה מעיד יותר עליו מאשר עליי".

זה רק חלק מההתעסקות המתמשכת בביף שלך ושל קירל, שהיא גם האקסית של בן זוגך.
"שואלים אותי על נועה בכל ריאיון אפשרי, בדיוק כמו שאת שואלת עכשיו, ואני באמת חושבת שאפשר להתקדם מזה. אין בינינו שום דבר וגם אין לנו התעסקות בזה בחיים האמיתיים. התדלוק של הסכסוך הלא קיים בינינו מגיעה כל הזמן מהתקשורת ומבחוץ, אבל זאת לא המציאות. אצלי הבעיה מתחילה כשזה נפגש. אם אני מרגישה שזה נכנס לי לחיים הפרטיים אז זה מבאס אותי. הרבה פעמים יכולים לדבר על ביפים שלא באמת קיימים אבל מרוב הדיבור על זה, זה פתאום מרגיש אמיתי וזה מבאס כי זה יכול לייצר מתח בין אנשים שבאמת אין להם שום בעיה אחד עם השני".

אתה מרגיש שאתה הולך להתעלף

אומנם היא בסביבה כבר לא מעט שנים, אבל זק רק בת 24. עד כה היא פנתה בעיקר לקהל הצעיר, אבל השבוע עשתה קפיצה לעולם המבוגרים עם תפקיד בסדרת המתח החדשה בקשת 12, "רצח בים המלח", לצד שחקנים כמו ניב סולטן ואביהו פנחסוב. בסדרה מגלמת זק זמרת בשם שרה הכהן שמגיעה בתקופת הקורונה למלונית בים המלח ונרצחת, והיא גם שרה את שיר הנושא של הסדרה. "דווקא זה ששרה זמרת עזר לי יותר להתחבר אליה, אבל היא גם מאוד שונה ממני – נגיד התלתלים שלה, אני חושבת שזה גם נעשה בשביל לעשות איזו שהיא הפרדה בין אנה זק הזמרת לבין שרה הכהן הזמרת".

זה בעצם תפקיד המשחק ראשון שלך למבוגרים.
"נכון, זו עליית מדרגה וזה מאוד מרגש. אני משחקת לצד שחקנים מדהימים שרק שאבתי מהם טיפים ועצות. עשיתי כמה אודישנים ואז היה לי מאצ' עם ניב, שהיא באמת מושלמת מכל הבחינות ואני מרגישה שלהיות מולה הפך אותי לשחקנית טובה יותר".

את עדיין עושה אודישנים?
"חד משמעית, ברור. כולנו עוברים את אותו המסלול. נכון שאני משחקת כבר כמה שנים, אבל אני עדיין כביכול חדשה בתחום, אז ברור שאני נבחנת וברור שאני עובדת על עצמי וברור שאני עושה שיעורי משחק ומשתפרת כל הזמן. קיבלתי מלא 'לא' בעולם הזה אבל אני באמת מאמינה שמה שצריך להיות שלי, יהיה שלי וכל סירוב שקיבלתי רק קידם אותי. אין דבר יותר מלחיץ מאודישן, אתה מרגיש שאתה הולך להתעלף. זר לא יבין זאת".

יש לאחרונה הרבה ביקורת על אנשים מהתעשייה שלא למדו משחק אבל מקבלים תפקידים.
"אף אחד לא ייקח שחקן לא טוב רק כי הוא מפורסם. אני חושבת שלוקחים אנשים שבאמת מגיע להם. אף אחד לא יושב רגל על רגל ונוחת עליו תפקיד. כולם אנשים שעובדים קשה ויש מקום לכולם".

הדמות שלך בסדרה נרצחת כבר באמצע הפרק הראשון. לא מלחיץ?
"כן, כששמעתי שבפרק הראשון אני נרצחת זה מאוד הלחיץ אותי, זו לא סצינה רגילה. עשו לי איפור מוגזם של פצעים וממש נבהלתי שהסתכלתי על עצמי. הסתובבתי ככה גם במלון בים המלח ואנשים ראו אותי בלובי וראית על הפנים שלהם שהם לא מבינים מה הם רואים. זה באמת נורא מפחיד, אבל זה היה מאוד מעניין לעשות את זה. אמרו לי שממש שיחקתי טוב את הלא לזוז", היא צוחקת.

"כל הזמן אמרתי שאני לא רוצה שהמשפחה שלי תראה את הסדרה כי זה באמת מלחיץ, אבל אני מזכירה לעצמי שאני משחקת דמות. יהיה לי מוזר לראות את זה, יהיה לי מוזר שאנשים יראו את זה, אבל היה לי כיף".

רצינו להפוך את הסחי למגניב

זק נולדה בסוצ'י שברוסיה, ובגיל 10 עלתה לישראל. בגיל 13 היא התחילה את הדרך שלה ברשתות החברתיות, במיוחד במיוזיקלי לפני שהפכה לטיקטוק. היא התפרסמה בשנת 2014 כשהשתתפה בתוכנית "הבנים והבנות" בערוץ הילדים, וביוני 2017 הוציאה סינגל ראשון. "מוזיקה זה משהו שאני עושה כבר מגיל קטן, שם אני פוגשת את הקהל שלי ואני חושבת שאני הכי אוהבת את זה. זה שאנשים באים לראות אותי על הבמה ושרים את השירים שלי, זה משהו שאני לא מעכלת עד הסוף".

מה השתנה במוזיקה שלך לאורך השנים?
"אני חושבת שאני לאט לאט מראה עוד ממני. עם השנים גם נוצר לי יותר ביטחון, אם לפני שנים יכולתי לקחת שיר שמישהו כתב ולבצע אותו, היום אני לא מסוגלת, אני חייבת לעשות שיר מאפס, להיות חלק בכל דבר. גם המוזיקה השתנתה באופן כללי. הטיקטוק הפך למאוד משמעותי היום במוזיקה, אם פעם היינו שומעים שיר פעם ראשונה בספוטיפיי, ברדיו, באפל מיוזיק, היום זה קודם כל בטיקטוק. כל המשחק מאוד השתנה ואין מה לעשות, ברור שהראש ישר חושב על זה. חשוב לי להביא את עצמי, שיכירו אותי דרך המוזיקה כמה שיותר ואני חושבת שזה מה שמאוד השתנה בשנים האחרונות בשירים שלי, ממש אפשר לשמוע אותי ולהבין אותי.

"נגיד השיר 'היי אהובה', זה ממש שיר שמדבר אותי. כל הזמן אמרתי שבא לי לעשות שיר שמדבר על זה שאני סחית, לא שותה ולא מעשנת ואני ברמת העיקרון מאוד משעממת. אבל שיר פופי ומרים ולדבר על סחית זה כאילו לא עובד, אז ישבנו בסשן, והיו שם גם הכרקוקליות (לירון וטלי כרקוקלי שכתבו את השיר יחד עם זק, צליל קליפי ונדב אהרוני – יה"א) שממש דומות לי בקטע הזה, ופשוט כתבנו שיר שאני מרגישה שכל מילה בו מספרת עליי ומסבירה אותי. ממש רצינו להפוך את הסחית לדבר המגניב".

איך אנה הסחית והמשעממת, כדברייך, הפכה לכוכבת פופ?
"אין לי שמץ של מושג איך זה קרה. כילדה הייתי מאוד מאוד ביישנית, אבל הבמה תמיד הייתה לי בית, הרגשתי שם בנוח, אני לא יודעת להסביר את זה".

מבחינה מוזיקלית את נמצאת היום במקום שקיווית להיות? או שקיווית להיות יותר?
"אני בן אדם מאוד ביקורתי כלפי עצמי ותמיד יש לי לאן לשאוף אבל אני מאוד שמחה בחלקי ובמקום שהגעתי אליו. אני שמחה על הדרך, על ההצלחות וגם על האכזבות, אני נהנית לעשות מוזיקה, זה משהו שלא מפסיק לרגש אותי אף פעם, יש לי את הקהל הכי תומך ומפרגן שיש. מה אני צריכה יותר מזה?".

יש פחד להפוך להיות פתאום לא רלוונטית או לא מצליחה?
"ברור שזה מפחיד. זה מאוד הגיוני וזה יכול לקרות, אבל אני חושבת שבגלל כשהיה לי שיתוק פנים וישבתי כמה חודשים בבית, אז כבר הגעתי לתובנות של 'אוקיי, זה יכול לקרות וזה בסדר אם זה יקרה. יהיה משהו אחר'. זה משהו שאני מאוד אוהבת ומאוד רגילה אליו ומאוד רוצה להמשיך לעשות כל חיי, אבל אין לדעת מה יקרה. אז אני משתדלת פשוט ליהנות מהרגע".

לפני כארבע שנים לקתה זק בשיתוק על שם בל, אותה תסמונת שממנה סבלה גם מיכל אנסקי. בוקר אחד קמה עם חצי פנים משותקות, פה עקום וכאב חזק בראש ובעיניים. במשך חודשים ארוכים הסתגרה בביתה, התנתקה מהרשתות החברתיות ומאמצעי התקשורת. "השתתקו לי הפנים לתקופה של חצי שנה. זה רגע מאוד משמעותי בחיים שלי שממש בנה אותי. לא תפקדתי ולא יכולתי לעשות שום דבר, זו הייתה נורה אדומה של 'תתעוררי, את חייבת לשים לב לעצמך'. הרבה פעמים השיתוק הזה נובע מסטרס, וזה העלה שאלות – ומה אם זה לא יעבור, מה אני עושה, זה העבודה שלי. אבל התמודדתי ולמדתי ואני גאה בזה".

לאחרונה שיתפה זק את העוקבים שלה באקנה קשה שממנו היא סובלת. "כנראה מכל הסטרס שהיה עם המלחמה ובכלל, היה לי האקנה הכי קשה שהיה לי בחיים וזה יצר אצלי המון חוסר ביטחון. עכשיו, ברוך השם עבר, אבל יש לי צלקות שאני כל הזמן מתעסקת בהן וזה כל הזמן מפריע לי. שיתפתי כי הרגשתי שבאיזשהו מקום אני נותנת יד לשלמות הזאת שכולם מראים כל הזמן בחוץ. כשהיה לי את זה הרגשתי כל כך לבד. אנחנו כל הזמן בטלפון, כל הזמן באינסטגרם, הכל נורא יפה ומושלם, השלמות הזאת שכולם מציגים בחוץ. היה לי חשוב לי לשתף ולהראות שגם במצב הזה אני בסדר, זה לא הופך אותי לפחות טובה או פחות יפה. זה משהו שאני מתמודדת איתו, משהו שהוא טבעי לגמרי. לא בא לי להיות האדם הזה שמציג משהו שהוא לא נכון. הייתי מאוד בחוסר ביטחון והשיתוף שיחרר משהו אצלי".

כשאת במצב הזה ואת צריכה לעלות על הבמה ולהופיע או שיש יום צילומים, מה את עושה?
"זה ממש מוריד את הביטחון. כי גם אם התאפרתי ולא רואים, אני מרגישה מבפנים שמסתכלים רק על הפצעים שלי".

כל מה שמגיע מבחוץ לא מעניין אותנו

כמי שנמצאת באור הזרקורים כמעט מחצית מחייה, זק יודעת שלא פעם יהיה לאנשים מה לומר עליה. מבחינה מקצועית היא כבר למדה לפתח עור של פיל, אבל כשזה מגיע לחיים האישיים שלה זה כבר סיפור אחר. "דברים שנוגעים במשפחה, זוגיות, בבית, כשמוציאים אותי בצורה שהיא לא אני, זה כבר מתסכל אותי. אני גם לא בן אדם שילך עכשיו ויענה, אני מאוד בשקט שלי אז זה עדיין מבאס כשזה קורה, לא משנה כמה זמן עובר. למדתי שזה לא בשליטתי ועדיף פשוט לשחרר, אבל זה לא קל".

איך נראה שקט מבחינתך?
"אני מאוד אוהבת טבע, אני מאוד אוהבת חופש, אני מאוד אוהבת את הים. אם יש לי פתאום זמן באמצע היום אז אני אהיה בבית, מוזיקה מרגיעה, תה נחמד, מדיטציה, הבן זוג שלי שהוא השקט שלי לגמרי. זהו".

כמישהי שקטה ופרטית, כמה קשה לנהל מערכת יחסים שכולה לעיני הציבור?
"לא קל, אנחנו שנינו בעולם הזה, אבל זה דווקא מחזק אותנו. יכולים להגיד הכל, אבל בסוף זה אצלנו בבית. אנחנו יודעים מה יש בינינו ומאוד שומרים על זה. בסוף הקהל הוא חלק מאיתנו אז הרבה פעמים אפילו בא לנו לשתף".

יש כאלה שעד היום טוענים שמדובר בזוגיות לצורכי יח"צ. מה יש לך להגיד להם?
"יטענו ויגידו דברים כל הזמן ובלי סוף, זה לא דברים שנכנסים לחיים הפרטיים שלנו. אנחנו בזוגיות כבר יותר משנתיים ומתרכזים אך ורק במה שיש בינינו, כל מה שמגיע מבחוץ לא באמת מעניין".

יש מחשבות על העתיד? חתונה, ילדים?
"הוא מפתח שם את הקריירה, הוא עובד הכי קשה בעולם, אני מעריצה את מה שהוא עושה, אני חושבת שצריך המון אומץ בשביל זה ואני שם בשביל לתמוך בו. זה כרגע המצב ואנחנו רוצים ליהנות ממנו. ברור שחושבים על עתיד, אבל חתונה וילדים, אני מרגישה שיש עוד זמן, שאני עדיין צעירה. ילדים בכלל מרגיש לי רחוק, אני עוד ילדה בעצמי".

הפרק השני של "רצח בים המלח" ישודר ביום שני אחרי החדשות בקשת 12.