"התוכנית התפוצצה על המסך": 30 שנה חלפו מאז ששודרה לראשונה דרמת הנעורים פורצת הדרך שעסקה שעד אז בנושאים שלא דיברנו עליהם בטלוויזיה הישראלית. שורה של שחקנים צעירים ולא מוכרים לוהקו לתפקידים הראשיים - ועד מהרה הפכו לכוכבים הכי גדולים במדינה: "היה אז מאוד נועז - זה הצליח בגלל האותנטיות, חד משמעית". פרויקט מיוחד - הסיפורים מאחורי הסדרות הגדולות.
"זה רגרסיה מטורפת, סיימנו י"ב, עשינו צבא - ופתאום היינו עוד 5 שנים בי"ב", אמרה דנה ברגר. "באים אליי כל מיני אנשים מבוגרים ואומרים לי גדלנו עלייך. רצינו שזה יהיה אותנטי, אנשים בי"ב שותים ומעשנים - היה לנו טלוויזיה חינוכית ואסור לשתות ולעשן, אז היה אסור לנו לעשות כל מיני דברים שילדים בגיל הזה, חלקם, עושים".
פרויקט מיוחד - הסיפורים מאחורי הסדרות הגדולות
- "את רוב הדברים שכתבו – היום אי אפשר לכתוב": הסיפור שמאחורי הסדרה "שמש"
- "פיצוח של צופן": מה הסוד מאחורי קרובים קרובים?
"נסעתי לשבתון לארה"ב עם בעלי, ושם התחילה הסדרה "30+", סיפרה יפה אורנשטיין, יוצרת ומפיקת הסדרה, על הריעיון לכתיבת הסדרה. "משהו שהיה מאוד פרש על המסך, ואמרתי כזה אני רוצה לעשות בארץ, ואנחנו נעשה את זה עם נערים - וכך קראו לסדרה בהתחלה '16+'. אחד הדברים שמצא חן בעיניי שם, ורציתי לעשות גם כאן, זה השפה".
"די שאבנו מכל אחד את הסיפור האישי שלו, בשביל להשתמש בזה כחומרים", הוסיפה. "איילת, הדמות שהודבקה לה זה היה 'מיס פרפקט', קרה, מחושבת ומסודרת. דנה ברגר נדבקנו לה את הדמות הפרובוקטיבית, שרון הייתה יותר רגישה, אורי גוטליב מאוהב בסתר באיילת זורר, שהסיפורים על הסט היו שאכן היה משהו בעבר".
"הם התפוצצו על המסך, הסדרה התפוצצה על המסך, זה היה כיפי", אמר השחקן עמית ליאור. "המורה מתי היה מאוד מוסרי, והייתי יפה כמו ילדה. מצב שבו אני יוצא מהצגה ועטים עליך ילדים ומבקשים ממך חתימות או אנשים ברחוב. טלוויזיה זה דבר שנכנס לכל בית בישראל, ואתה יכול פתאום לפתוח תכנים שלא נפתחו קודם, אבל הזרמת לאנשים 'אפשר לדבר על סמים, אפשר לדבר על אונס'".
"זה הצליח בגלל האותנטיות - חד משמעית", אמרה השחקנית שרון חזיז שגילמה בסדרה את הדמות שרון כהן. אני חושב שכל נער יכל למצוא איזה סיפור מהחיים שלו".
"זה סדרה מיתולוגית", אמר אורי בנאי שגילם את תומר בן דוד. "לפחות שם הלכתי לכיתה, במציאות מעט מאוד. הלכתי לתיכון בין סנוקר לסנוקר, בין גלים לגלים. אז ההורים שלי אמרו לי שזה לא בסדר ושאני צריך להשלים, אז השלמתי".
במהלך הסדרה עלו לא למעט נושאים חשובים כמו הנושא העדתי, מעמדות וסמים. "לקחנו בסדרה אקסטזי וכאלה, זה היה אמיץ מאוד מצד הטלוויזיה החינוכית", אמר ברגר. "זה היה באוויר באותה תקופה, הם לא הביאו את זה משום מקום – זה היה נושא ששווה להתעסק איתו. אני קצת כעסתי שהם מראים רק את הצדדים הרעים ולא מדברים על איזה כיף זה".
"אז היה מאוד נועז", הסבירה אורנשטיין. "נגענו בפרק בשרון חזיז שרוצה להיות דוגמנית, היא מגיעה לצלם גל זייד שיצלם אותה – והוא מתחיל איתה ואונס אותה. זה עשה המון רעש והייתה שאליתה בכנסת אם לשדר את זה או לא".
"זה התחיל כשהלכתי לגידי (גוב), ידידי, ואמרתי לו: 'גידי, אנחנו רוצים לכתוב שיר ואני נורא רוצה שתשיר אותו'", סיפרה יוצרת הסדרה על שיר הנושא. "גידי אמר 'בתנאי אחד – שקליינשטיין מלחין את זה'".
"אני חושב שהוא אומר דברים כל כך יפים", אמרה זורר על שיר הנושא. "לא צריך למהר, צריך למצוא את המקום שלך בעולם. הזמן זז, הוא כל כך חולף מהר. אנחנו יושבים פה ומדברים על משהו שקרה בגיל 20, אני כבר בת 50. אני חושבת שאנחנו חיים בתקופה מזה מסובכת וקשוחה – נראה לי עכשיו יותר קשה להתבגר בעולם הזה, לא היה כל כך נתק בין מי שאתה לבין מי שאתה מציג שאתה, פשוט היית אתה".