יש משהו חשוב שכולם פספסו בנוגע לחן ליב ולירן

פרק ההחלטות השני של "חתונה ממבט שני" שודר אתמול (שלישי), ואם לסכם אותו בשתי מילים, אפשר לומר ככה: הפתעה לטובה. ובקצת יותר משתי מילים: שלא כמו משתתפים מעונות קודמות של "חתונה ממבט ראשון", שאמרו "כן" מול המצלמות רק בשביל להיפרד שבועיים מאוחר יותר בדיסקרטיות - המשתתפים בעונה הזו (טוב, חוץ מהילה ומתן) לא בילשטו, לא אותנו הצופים ולא את עצמם.

נתחיל מאורית וגיא, שהייתי משוכנעת שיגידו איי דו במעמד ההחלטה (והנחתי שייפרדו חודשיים-שלושה לאחר מכן). באותה נשימה, אני שמחה שהם החליטו שלא להמשיך. נכון, לקראת סוף החופשה בתאילנד הם דווקא כן עשו התקדמות מסוימת - כשגיא, לכאורה, פתח את ליבו בפני אורית, ולמד שלא כדאי לשמור בבטן. אבל בהקשר הזה צריך לומר דבר חשוב: יותר טוב מרע זה לא בהכרח טוב. אם להדגים באמצעות מספרים, נגיד שאורית וגיא התחילו בשלושים והתקדמו לשישים; זה נחמד והכל, אבל שישים זה עדיין לא מספיק בשביל לעבור. בכל מה שקשור לזוגיות, מה שמשנה זה לא כמה גדול המרחק שנחצה, אלא האם בסופו של דבר מגיעים ליעד שנעים להיות בו.

בכנות, לא ציפיתי שהם יחשבו ככה בעצמם. שיערתי ששניהם ירגישו שיש להם בסיס מספיק חזק בשביל להחליט שכן לעבוד על זוגיות בארץ - או במילים אחרות, שהם יגידו כן בעיקר כדי להימנע מלהרגיש תחושת החמצה, ומקסימום יבינו מאוחר יותר שזה באמת לא זה. אבל מה לעשות, האינטליגנציה הרגשית של אורית לא מפספסת. במעמד ההחלטה היא אומרת לגיא בפשטות - לא הגענו לאן שרצינו להגיע, ולכן אני בוחרת שלא להמשיך. גם גיא, אגב, אומר משפט מפתח: כשמשהו קשה מדי, כנראה שהוא לא מדויק. וכן, דווקא בתוך תוכנית שמקדשת את התפיסה של זוגיות כעבודה, חשוב להזכיר שיש גבול לכמה אפשר (וצריך) לעבוד במסגרת הזוגיות.

גם חן ליב ולירן עשו את הדבר הנכון ואמרו "לא" במעמד ההחלטה - אם כי במקרה שלהם, מן הסתם, מדובר בבחירה צפויה יותר. צריך לציין שחן ליב הצליחה לגייס את עצמה למלאכת הרפלקציה, כשהיא הודתה שהיא בעצם התבלבלה בין לירן עצמו לבין התהליך. כלומר, היא חשבה שהיא מוצפת בגללו כשבעצם היא הייתה מוצפת באופן כללי. כל הכבוד על ההבנה, אבל האמת היא שזה לא כל כך משנה. הרי גם אם חן ליב מתחרטת על דברים מסוימים, היא עדיין עשתה אותם, והיא עשתה אותם לא מתוך כוונה רעה - אלא כי זו מי שהיא, כי היא לא יכולה הייתה לעשות אחרת.

כל זה לא אומר שהיא לא ראויה לזוגיות, כמובן. זה פשוט אומר שהיא לא מתאימה ללירן. לירן, לצורך העניין, זקוק לבת זוג שלווה יותר, בטוחה יותר. וגם - חן ליב כנראה תוכל להוציא מעצמה צדדים יותר נינוחים דווקא כשהיא תהיה עם מישהו שהוא יותר כמוה, ופחות מה שנקרא "cool, calm & collected". מקובל לחשוב שאנחנו מחקים את ההתנהגות של הפרטנר שלנו (או של הקרובים אלינו בכלל) - אבל זה לא תמיד נכון. לפעמים - ובאופן בלתי נשלט - אנחנו דווקא נותנים לו קונטרה (כלומר, אנחנו לחוצים יותר דווקא בסביבת אנשים רגועים, רגועים יותר דווקא בסביבת אנשים לחוצים, וכדומה). זה בדיוק מה שקרה לחן ליב ולירן. ועוד הערה: לאורך העונה כולם אמרו שמתן ואורית הם התאמה מפוספסת, אבל היר מי אאוט - לירן ואורית יכולים היו להיות התאמה לא רעה.

חן ליב ולירן הבטיחו להישאר חברים, אבל אני בספק אם זה יקרה. אצל נועם ונטלי, לעומת זאת, אני מאמינה שההבטחה תתקיים. ויותר מזה, אני מקווה שאיכשהו הם גם יצליחו להדליק את האש אחרי החזרה לארץ. כי אומנם הם אמרו "לא" במעמד ההחלטה, אבל הם גם השאירו פתח ל"כן" עתידי: שניהם אמרו, כל אחד במילותיו שלו, שאין לדעת מה יקרה איתם בהמשך (ואני מניחה שזה לא נאמר סתם מתוך נימוס). בפרקים האחרונים, ובפרק של אתמול במיוחד, אפשר היה לראות כמה הם באמת אוהבים אחד את השנייה. זה לא חיבור מאולץ (כמו של חן ליב ולירן) או חיבור של מדריכה וחניך (כמו של שלי וחן) - זה חיבור שלגמרי יש לו פוטנציאל להפוך לזוגי.

אבל בינתיים, נטלי עוד לא מוכנה לקבל את כל הטוב הזה. זה לא כדי לומר שנועם הוא כליל השלמות (אם כי הוא בהחלט מקסים), אלא כדי לומר שנטלי כנראה פשוט לא רגילה שגברים רואים אותה באמת. בפרק של אתמול היא איששה את ההשערה ששיתפתי פה לפני כמה ריקאפים - מערכות היחסים הקודמות שלה לא התחילו מחברות, אלא מתשוקה. אני חושבת שעם נועם היא פשוט חווה תסביך מדונה-זונה בנוסח נשי (ומעודן, יש לומר). המגע איתו כן נעים לה, ואכן לאורך העונה היה ביניהם הרבה מגע, אבל לא מגע מיני. וזה העניין: נטלי מרגישה קרובה מאוד לנועם, אבל היא לא מסוגלת לשכב איתו - דווקא בגלל שהיא כל כך מעריכה אותו, דווקא בגלל שהוא מכיר אותה ומכיל אותה. אני רוצה לקוות בשבילה שהיא תצליח להתגבר על המחסום הזה - בין אם זה עם נועם, או עם גבר רגיש אחר שיהיה מוכן לתת לה את מה שמגיע לה.

נסיים עם ירדן ושרון, ומה אפשר לומר, כשזה כל כך טוב אין הרבה מה לכתוב. ג'ורדי והגונדר פתחו את הפרק כשהם מעלעלים באלבום התמונות המשותפות שלהם, ובסצנה הזו אפשר היה לראות את התהליך שהם עברו (גם כל אחד בנפרד, וגם כזוג). השיחה שלהם על הריב הנורא ההוא היא ההוכחה המושלמת לכך שהם צמד טוב: הם לא מתעלמים מקיומו של הריב, אבל עכשיו הם כבר מספיק רחוקים ממנו בשביל לצחוק עליו. ובכלל, ירדן ושרון פשוט יודעים לצחוק. ניכר שהם למדו את ההומור זה של זו. 

מעבר לזה, הזוגיות שלהם מאפשרת לכל אחד מהם להיות הגרסה הכי טובה של עצמו. זו קלישאה, אני יודעת, אבל קלישאות הן קלישאות מסיבה מסוימת (ובכן, כי בדרך כלל הן נכונות). שרון, עם הסבלנות האדירה שלו ותשומת הלב לפרטים, הוכיח לג'ורדי שהיא ראויה להיות אהובה. ג'ורדי, עם הפגנות החיבה והכרת התודה, הוכיחה לשרון שדווקא יש בו צד עדין ורגיש. מדובר באחד הזוגות הכי חמודים שיצאו מחתונמי, ואני מאוד מקווה שמערכת היחסים הזו החזיקה מעמד. נגלה בפרק הפולו-אפ שישודר ביום חמישי.