לא חייבים לחבב את שלי, אבל אפשר להבין אותה

אחרי שספג כאן בריקאפ לא מעט ביקורת בפרקים הראשונים, מסתמן שגיא הוא בעצם ממש סבבה. איכשהו, הוא ואורית קטפו את התואר "הזוג הכי פחות פרובלמטי בתוכנית", וכרגע נראה לי שיש סבירות גבוהה שהם יישארו יחד גם בחיים האמיתיים.

בפרק ששודר אתמול (חמישי) גילינו שהם ישנו יחד בלילה, והם גם התנשקו בפעם הראשונה - אמנם לא מול המצלמות (חבל), אבל גם זה משהו. מעבר לזה, נראה שאורית לא רק "נותנת צ'אנס" או "מתקרבת בצעדים מדודים" - לדעתי, בשלב הזה, היא כבר לגמרי דלוקה על גיא. בדייט שלהם בג'ונגל הם לא יכלו להוריד זה מזו את הידיים; אורית המאופקת מתחילת העונה יצאה מהדלת, ונכנסה בה אורית הפתוחה, הפלרטטנית. כמובן שהעובדה ששניהם גרים באותה השכונה רק מגבירה את הסיכוי של הקשר הזה לעבוד במציאות (וגם מחזקת את אווירת ה"מנט טו בי"). אבל כידוע, יש פיל בחדר. הדמיון של גיא לדולב ממשיך להציק לאורית, וכשהיא מגלה שגיא מסתפר אצל הספר שהיה של דולב, היא מתקשה להסתיר את ההצפה הרגשית. אני רוצה לקוות שהעניין הזה לא יהיה דיל ברייקר, אבל אני לגמרי אבין את אורית אם כן.

ומהזוגיות שנמצאת (באופן יחסי) על מי מנוחות, נעבור לזוגיות שהיא ים סוער - אני מדברת, כמובן, על הזוגיות של ירדן ושרון, שעדיין מתאוששים מהריב של הפרק הקודם. המצב חמור עד כדי כך, שיעל נאלצה לבוא לפגישת חירום (אגב, אני מחבבת את הסטייל החדש עם הקוקו). בשיחה איתה, שרון טוען שהוא צריך מישהי רכה - אבל אני לא בטוחה שמישהי רכה (מי שזאת לא תהיה) צריכה את שרון. במילים אחרות, אני חושבת שאם הוא היה משודך לאישה נוחה יותר, הוא היה מנצל את זה כדי להתאים אותה לצרכיו; הוא מבין שירדן היא לא בדיוק "כחומר ביד היוצר", וזו הסיבה שבגללה הוא כל כך מוטרד. ברור שירדן בעצמה היא עקשנית, אבל ספציפית בעניין הזה, ההתעקשות שלה הייתה ועודנה מוצדקת.

וזה לא הכל. בפרק של אתמול, התברר שירדן לא רק התנגדה לניסיונות ההשתלטות של שרון, אלא גם הגיבה לטריגר ספציפי שהוא מפעיל אצלה: שרון מאוד מזכיר את אבא שלה, לא רק בקשיחות ובשתלטנות אלא גם במראה החיצוני. ואמנם השיחה שלהם בנושא הייתה די נוגעת ללב, אבל אני לא חושבת שהיא תעזור במשהו בטווח הארוך. נגיד את זה ככה: לא במקרה שרון עבד כל כך הרבה שנים בכוחות הביטחון. המקצוע הוא אולי סוג של סובלימציה פרוידיאנית - באמצעותו, שרון הפנה את הנטייה הפיקודית שלו לאפיק לגיטימי ומקובל חברתית. אבל הנטייה הפיקודית הזו קיימת גם בחיים האישיים שלו, והיא מופיעה בקשר עם ירדן. נכון, הם הצליחו לצאת מהמשבר - והאמת שהם אפילו היו די חמודים בארוחת השישי (לרגע, כששרון הסתכל על ירדן מברכת, אפילו חיבבתי אותו). ועדיין, אני מרגישה שבכל מה שקשור לקרב על הדומיננטיות, עוד לא נאמרה המילה האחרונה.

הגיע הזמן לדבר על חן ושלי, דינמיקה כל כך מוזרה שהיא כבר על גבול הקומית. והפעם, חן מנסה בפעם העשרים ושמונה לייצר אווירה רומנטית עם שלי, ושלי ממשיכה לנסות להתחמק באלגנטיות. כלומר, זה אלגנטי במושגים שלה; במושגים שלי, היא לא יכולה להיות ברורה יותר ממה שהיא עכשיו. ובכל זאת, חן לא מבין את הרמז (גם כשהיא אומרת לו את המשפט המושלם "אם היית מתחיל איתי במציאות כמובן שלא הייתי זורמת"). דעה לא פופולרית: מכבש הלחץ הזה שהוא מפעיל עליה גורם לי לנדוד לאט לאט מהצד שלו לעבר הצד שלה, וזה ממש לא כיף לי לומר את זה. כי האם אני אוהבת את הההתנהגות של שלי? ממש לא. ובכל זאת, האם חן מעמיד אותה במצב לא נעים ודוחק אותה לפינה? חד משמעית כן.

אניוויי, אם חשבתי שהשיחה שלהם בחצר הווילה היא פסגת הקרינג', אז אחר כך הגיע הדייט שלהם במסעדה. שלי כל כך נרתעת מחן, שזה כבר לא משנה מה הוא יגיד או לא יגיד, היא תמצא דרך להתעצבן עליו. הנאום חוצב הלהבות על הפרגית היה קצת מרחיק לכת, אבל באופן כללי, אני קצת מבינה למה היא כועסת כל כך (וול, חן הוא באמת ההפך מאסרטיבי). בשלב מסוים, גם שלי בעצמה מבינה שככה אי אפשר להמשיך, ולכן היא מחליטה לחשוף בפני חן, אחת ולתמיד, את ה"""סוד""" - היא לא נמשכת אליו. האמת היא שבשיחה הזו, ובניגוד לכנות הברוטלית שמאפיינת אותה בדרך כלל, שלי הייתה נחמדה (ומעורפלת) מהרגיל - והחליטה למסור לחן את המידע בשיטת הסנדוויץ' (מחמאה, עלבון, ואז שוב מחמאה). לפחות הפעם הוא קלט את המסר (נראה לי). ואחרי הגילוי הגדול, נדמה שאפשר לזהות אצל שניהם הקלה משמעותית. אני אפילו אגדיל ואומר שאולי הקשר הזה יכול לעבוד - כי נדמה לי שרק טיפוס מרצה כמו חן יוכל להתמודד עם משאבת האנרגיה שהיא שלי.

נקנח עם נועם, אהוב ליבי, ונטלי, האישה שלא מבינה מה יש לה בידיים. אני מאוד מחבבת את נטלי, שלא תטעו, אני פשוט חושבת שאולי היא קצת לא מתאימה לסיטואציה שבה היא נמצאת. נטלי לא מצליחה להיות "in her feminine" בחברתו של נועם, כלומר, לא יוצא ממנה הצד הרך או הפלרטטני; כמו שכבר למדנו, זה ככה בגלל שנועם הוא לא גבר מסורתי אלא, מה שנקרא, גבר "אלטרנטיבי". מותר לה להרגיש ככה, כמובן. אבל אחרי שהיא בעצמה ביקשה ממנו לקחת קצת יותר באיזי את כל עניין הקרבה הפיזית, אין לה זכות לבוא בטענות על כך שהוא לא נוגע בה יותר. הוא קיבל ממנה "לא" די נחרץ, ועכשיו - בצדק לגמרי, יש לומר - הוא לא ייזום עד שתימסר לו הנחיה אחרת (או, לחילופין, עד שהיא תיזום בעצמה).

נטלי בהחלט מוטרדת מהיעדר המשיכה שלה לנועם. היא משתמשת בהרבה מילים, אבל הפואנטה היא די פשוטה - לא בא לה לטרוף אותו. ובנוסף לזה, היא גם די מותשת רגשית, והיא פשוט רוצה קצת זמן לבד. זה הכי מובן, מן הסתם, ועדיין - תסכימו איתי שערב שישי זה טיימינג קצת בעייתי בשביל זה. בהתאם, נועם די מתבאס, אבל הוא מבין שלהיות שם בשבילה, כרגע, זה לשחרר ממנה (אולי הוא צריך לתת את הטיפ הזה לחן). בכל מקרה, אני חושבת שנטלי עוד תמצא את דרכה בחזרה אל נועם: אמנם היא עדיין לא מעוניינת בו כבן זוג, אבל היא בוודאי מעריכה אותו כבן אדם. ומעבר לזה, אני מאמינה שאם נטלי תצליח להיפתח באמת בפני נועם, היא תגלה שאיתו היא יכולה להרגיש "נשית" הרבה יותר ממה שהיא הרגישה עם גברים "קונבנציונליים" (וראינו הצצה לאפשרות הזו בסצנה שלהם במכונית, כשהיא דמעה והוא החזיק לה את היד).