החתונה של סופי ודור הייתה מרגשת - אבל יש לנו חשש אחד

איך אומרים? גדולתו של אדם היא להודות בטעות. בסיום הפרק הקודם של "חתונה ממבט ראשון", חשבתי שדור כוכבי הוא השידוך המתאים יותר עבור סופי; אבל עכשיו, אחרי הפרק ששודר אתמול (שלישי), אני מודה שדור עוז כהן כנראה היה הבחירה הנכונה. טקס החתונה שלהם אולי לא היה "מטורף" כמו שהבטיח הפרומו, אבל הוא בהחלט היה מרגש - ואולי אפילו מבטיח.

אבל לפני שנעסוק בהרחבה בסופי ובדור, נדון בזוג שפתח את העונה. את השיחה הסודית שניהלה נועה בשירותים אומנם לא זכינו לשמוע, אבל אני עדיין עומדת מאחורי ההכרזה שלי מהריקאפ של שלשום: היא לא רוצה את אריאל. נכון, היא זרקה שהוא "חתיך", ונכון, היא מתנהגת לידו בקלילות שיא (AKA הריקודים והבדיחות). אבל לדעתי, הקלילות הזו דווקא מעידה שנועה לא ממש בעניין. אני אגיד ככה - מדובר במופע. זה לא מופע שנועה מעלה באופן מודע, והיא לא מעלה אותו בשביל אריאל. היא מופיעה, ובכן, באופן לא מודע, ובשביל עצמה; היא מנסה לזייף את הכיף בשביל שהכיף יהפוך לאמיתי. מה גם שברגעים מסוימים, שפת הגוף שלה מדברת חזק יותר מהמילים. יש קרבה פיזית בינה לבין אריאל, אבל היא עצמה נותרת פסיבית במערך הזה - הוא זה שחותר למגע, והיא פשוט לא מזיזה את היד.

ומה עם אריאל? הוא בקטע של נועה, אבל בינתיים ההידלקות הזו נראית די שטחית. קודם כל, הוא אוהב את איך שהיא נראית (ולא, זה לא שהיא "הטייפ שלו", היא פשוט עונה על הקריטריונים של אידאל היופי הסטנדרטי). שנית, הוא אוהב את איך שהיא מדברת (לא את מה שהיא אומרת, אלא את איך שהיא אומרת את זה; גברים נוטים לחבב נשים שמאמצות לעצמן טון של ילדות). ודבר נוסף, ואולי החשוב ביותר: אריאל מתלהב מנועה כי היא משקפת לו את עצמו, את המקום שאליו הוא הגיע בחיים. עצם העובדה ששידכו לו מישהי כמו נועה - יפה ומצליחה - היא מבחינתו אישור לכך שהוא עצמו גם כזה (כלומר, חתיך ומצליח). דרכה, הוא מבין פעם נוספת שהוא משתייך לליגה של הגדולים.

ובלי קשר לסיבות שבגללן אריאל מעוניין בנועה, אני רוצה לדבר על האופן שבו הוא מביע את העניין שלו. הוא נוגע לא מעט, הוא מחמיא בלי הפסקה; בהתחלה זה חמוד, אבל בשלב מסוים זה כבר נהיה קצת אינטנסיבי. לא פלא שהיא יצאה למרפסת כדי לנשום אוויר (אריאל: "אני אתן לה ספייס", גם אריאל: יוצא למרפסת ומחבק אותה מאחורה). נועה, מצידה, עדיין מחושבת בטסטות - כמו שחזיתי - אבל ברגע אחד של חולשה יוצאות לה קצת דמעות. היא מוצפת, היא לא מצליחה להבין את ההתאמה, הוא לא גבוה מספיק בשבילה - אבל בסך הכל היא לא סובלת בחברתו, והיא מוכנה להתחייב לתהליך.

אגב, אני תוהה עד כמה אריאל עצמו מוכן להתחייב לתהליך, בהתחשב במידע החדש והמפתיע שקיבלנו על ההיסטוריה הרומנטית שלו. אריאל טוען שבעבר הוא "לא האמין במונוגמיה", אבל התשוקה שבה הוא מדבר על הנושא הזה גורמת לי לחשוב שהעמדות שלו לא באמת השתנו. וזה לא שיש בעיה עם הקונספט של מערכות יחסים פתוחות (אוקיי, יש, וזו שיחה ליום אחר) - אבל זה מסוג המטענים שהם כבדים קצת יותר במקומות מסוימים, דוגמת העולם המסורתי והשמרני של חתונמי.

זה הזמן לדבר על הזוג השני: כאמור, אחרי התלבטות ארוכה, המומחים בחרו לשדך לסופי את דור עוז כהן. עם זאת, מעניין לציין שלא ראינו בפרק את התגובה של דור כוכבי לתוכן המעטפה שלו. למה חסכו מאיתנו את החלק הזה? אולי זה בגלל שדור כוכבי גם הוא ראה בתוך המעטפה את הכיתוב "סייב דה דייט" (כלומר, אולי הוא בכלל שודך למישהי אחרת)? נחיה ונראה. בכל מקרה, בחזרה לדור הרלוונטי לענייננו. בפרק הקודם הוא לא כבש אותי, אבל בפרק החדש הבנתי מה רואים בו המומחים. הוא עושה רושם של בנאדם שיש לו סנטר; בנאדם יציב, לא קשקשן ולא יהיר, בנאדם שמכיר את עצמו - את המטרות שלו ואת הרגשות שלו כאחד. הדמות שלו נהיית עוד יותר ברורה כשפוגשים את האישה שגידלה אותו, צביה המושלמת. וכן, אני עדיין חושבת ש"שניהם רוצים משפחה, עכשיו" זו לא הצדקה טובה מספיק לשידוך, אבל מתברר שבמקרה של דור וסופי, יש לשידוך הזה גם הצדקות אחרות.

סופי, אגב, פחדה להתאכזב מהאיש שהיא תפגוש תחת החופה - עד כדי כך שהיה לה סיוט עליו בלילה: "הוא היה מוקצן מדי, רועש מדי, הוא גרם לי להרגיש נורא לא בנוח", היא מספרת לגלעד בבעתה. נדמה לי שסופי פשוט חלמה על החתונה של אולה ואופיר מהעונה הקודמת. ככה או ככה, החתונה האמיתית של סופי הייתה מוצלחת הרבה יותר מזו שהיא חלמה. אכן, דור השתמש בביטוי השנוא "היי, את" במכתב שלו, אבל החל מרגע זה אני שמה את הציניות בצד - כבר לא יהיה בה צורך.

הדבר הכי טוב בחתונה הזו היה אבא של סופי, אבל הדבר השני הכי טוב בה היה החיבור המיידי של החתן והכלה. החזקת הידיים לאורך טקס החופה כבר הפכה לחוק בלתי כתוב בעולם של חתונמי, אבל במקרה הספציפי הזה היא איכשהו נראתה אותנטית. ועוד רגע חשוב שאני רוצה להתעכב עליו: אחרי הטקס, כשהם ישבו לשיחה קצרה על הספסל, ודור נצמד לקצה וכמעט התקפל בתוך עצמו. אפשר היה לראות את המחווה הזו כמחווה שמשדרת אכזבה, אבל זה לא נכון: הוא פשוט מאוד (מאוד) התרגש. ומעבר לזה, הוא לא רצה לחצות את הגבולות של סופי. הרגישות הזו שלו ניכרה גם בצילומי בוק החתונה שלהם - כשהוא וידא איתה שזה בסדר שהוא יניח עליה את היד.

משם והלאה הכל הלך חלק. כן, לרגעים היה קצת מביך, אבל סופי ודור דיברו ביניהם על המבוכה הזו - מה שהופך אותה באופן אוטומטי לפחות נוראית. מה גם שהמבוכה הפכה לסוד המשותף שלהם, וסוד משותף הוא תמיד קטליזטור של קרבה. ומצד שני, יש גם פרספקטיבה קצת פחות אופטימית: יכול להיות שדור וסופי בסך הכל היוו נחמה אחד עבור השני בערב המלחיץ הזה של חייהם, וזה מקסים, אבל לא בהכרח זה ייתרגם בהמשך לקשר רומנטי של ממש. וכן, אני קצת חוששת לגבי עניין המשיכה הפיזית: הרי החברות של סופי כבר ציינו שדור הוא לא הטיפוס הרגיל שלה, וגם מהצד של דור עשויים לצוץ חסמים. אבל אלה דאגות של העתיד, אפשר לחכות איתן קצת. בהווה, דור וסופי מרגישים בנוח זה לצד זו, וזה בפני עצמו לא מובן מאליו. וחוץ מזה, שניהם פשוט נראים כמו אנשים ממש מתוקים. בכל הסיפור הזה יש רק חיסרון אחד: פרק החתונה שודר בערב שבו ארסנל זכתה באליפות הפרמייר-ליג (ניל בטח ממש עצוב עכשיו).