כל ההופעה של סינגולדה זה עמד לה על קצה הלשון. מי ידע שהמוזיקה של אבי סינגולדה היא שתפתח את ליבה של הגר ותביא לפריצת הדרך המיוחלת? עד עכשיו הגר לא הצליחה לספר לניר על אביה שנטש אותה, לא סיפרה לו על שברון הלב שהשפיע כל כך על הקשר שלהם. העזיבה של אביה, המעריץ מספר אחד של אבי סינגולדה והאדם הקרוב אליה ביותר, הפכה אותה לאדם ששומר על ליבו מכל משמר. זאת הסיבה שאחרי ההופעה היא חקרה אותו על מסירותו המופרזת. היא תהתה בצדק מדוע קבע ש"זה זה", וחשדה בצדק כשלא היתה לו תשובה. כרגע אין לו התלבטויות, אבל הגר יודעת זה שהרגע הזה יגיע בסופו של דבר, לכן ניסתה להרחיק ולהפחיד אותו מההתחלה.
ניר מתאהב בהתאהבות יותר משהוא מתאהב בהגר, הוא רוצה לקרב אותה ולגרום לה להיפתח, אז בשלב זה הוא נמנע מלבחון אותה באמת. כשניר שואל אותה "מה את יכולה לתת לי אחר כך?", לא נראה שהוא בעצמו יודע את התשובה. הוא רוצה להתאהב ורק לאחר מכן לחשוב אם זה מתאים לו. זה מה שמפחיד את הגר וזה בדיוק מה שניסתה להגיד לו עם הסיפור על אביה: אל תבטיח לי גן עדן אם אתה לא יודע שאתה הולך להישאר. לא ברור איך אפשר לפתור את המלכוד הזה, איך ניר אמור לדעת שהוא אוהב אותה בלי לתת לעצמו להיסחף בהתאהבות. אבל עדיין קשה שלא לפחד שבסוף הסיפור פחדיה של הגר יתממשו, ועד שהיא תצליח לשחרר את העכבות, קסם החיזור יפוג והספקות יתחילו לצוץ מהצד שלו.
כמה קשה להגיד "אני אוהב אותך". נועם שבר שיניים כדי לנסות להגיד "יא טה וולים" בקרואטית, אבל עדיין לא בטוח שהוא כבר מוכן להגיד את זה בעברית. בעברית זאת לא סתם מחוות התאהבות חמודה, בעברית זה על אמת. הם כבר פגשו את המשפחה כזוג מאוהב ואפילו חשפו את קשיי הגובה בתחילת הקשר. העובדה שרוני יכלה לפתוח את ה"דיל ברייקר" הרגיש מול כל משפחתו מעידה על הביטחון העצמי היציב שלו, אבל גם על כך שהבעיה כבר מאחוריהם. אך בדיוק כשנראה היה שהגיעו למנוחה ולנחלה, לרוני פתאום נפל האסימון שנועם הוא איש עסקים שאין לו שום עסקים ברגע זה, כלומר שהוא בעצם מובטל.
כשנועם מרגיש מותקף הוא עובר לביטויים באנגלית. קודם כל זה "טו ארלי" לדעתו, אבל זה רק עד שהבין שזה לא רק "מאני אין דה בנק". אני עדיין תוהה כמה מאני באמת נשאר לו בבנק ממכירת בתי הקפה, אבל דני החליט לצלול עמוק יותר לנפשה של רוני, או כמו שנועם אמר, "לקח את זה למקום יותר אנרגטי". בפעם השניה בפרק קיבלנו ניתוח עומק פסיכולוגי מהעבר כהסבר לעכבות בהווה, ועוד יותר מהגר ואביה, ברור איך הפליטות בילדותה משפיעה על פחדיה של רוני. אבל אם נחפור קצת פחות עמוק, אפשר לראות את הפחד שלה באור חיובי. כשהיא מתחילה לדאוג לעתידם הכלכלי, זה רק אומר עד כמה הקשר הזה נהיה משמעותי.
ובצד הנגדי של ספקטרום ההתאמה, מור ומאור ממשיכים את שלב ירח הדבש ולא מוכנים להפסיק לריב. מאור לא מרוצה מהוייבים של מור ועובד במרץ על עבודת הגמר שלו בבית ספר לפרצופים. הוא התבצר על הספה, לא הרים את הראש מהפלאפון וגם כשיצאו לטיול השתרך מאחור עם ידיים בכיסים. בצר לה, מור ממשיכה בינתיים את הרומן הלוהט שלה עם מילון אבן שושן. כמו כל פרקליט שמכבד את עצמו, מור משרבבת כל כמה משפטים ביטוי מליצי מדי בלי קשר לכלום. היא ראתה תיקן, היא קצת במחשכים, היא רוצה שהצדק יצא לאור אבל מבינה לבסוף שבבין אישי זה לא כותלי בית המשפט.
בניגוד למור, מאור שואף לבטא את כל קשת הרגשות האנושיים תוך שימוש במילה אחת בלבד - וייבים. כשניסה להרחיב את מנעד הביטויים הוא הסביר שמור היא דחפור שיש מאחוריו משהו חם ומנחם, אז אפשר להבין למה הוא נצמד לדרך ההתבטאות המינימליסטית. למרבה הצער, כפי שראינו במפגש עם חברו של מאור, הפערים במידת הורבליות שלהם אינם משלימים אלא מתנגשים ומוחקים את מאור.
מור נכנסה לשיחת עומק על יחסיה עם מאור, אבל בכל פעם שמאור ניסה להצטרף לשיחה היא הדפה אותו החוצה. לה נגמרו כבר המילים למרות שהיא לא מפסיקה לדבר, והוא מצידו מבטיח כל הזמן שיש לו הרבה מה להגיד ובסוף לא אומר כלום. הוא ממורמר עליה לחלוטין, לה כבר אין טיפת כוח אליו וכל אינטראקציה היא רק הכנה לעימות. בתיווכו של דני הם החליטו לשחרר, מאור יפסיק להיעלב שמור לא רוצה אותו וכמו שמור הציעה כל הזמן, הם יתחילו בניסיון להיות חברים. היא סיימה במשאלה לחוויה טובה בהמשך והוא ענה ב"יאללה" נטול התלהבות. אני לא יודע איך זה עובד בין כותלי בית המשפט, אבל לי אישית הבין אישי הזה ממש לא נראה כמו תחילתה של ידידות מופלאה.