אי אפשר שלא לנסות להקביל את הזוגות בעונה השנייה של חתונה ממבט ראשון לאלו של העונה הראשונה. אם בת אל ויוגב היו האחווה וטל החדשים, זוג המאמי'ז שאנחנו מנבאים להם עתיד זוהר יחדיו (אחווה אפילו יצאה עם יוגב לתקופה קצרה), צוקית ודודו הם ללא ספק העדי ותומר החדשים. למקרה ששכחתם - הוא היה עיתונאי, אקטיביסט פוליטי וחנון מוצהר, היא הייתה מושבניקית קולית וקלילה וזה נגמר בפרידה וברומן של תומר עם מתמודדת אחרת, יעל פולקמן.

אני כותבת את זה בצער רב, אבל העתיד לא מבשר טובות לצוקית ודודו. כבר בתחקיר הראשוני ההבדלים ביניהם בולטים לעין: היא מורה אנרגטית לתיאטרון עם רעמת תלתלים ע"ש עדי אשכנזי, הוא גובה חובות בהוצאה לפועל עם לוק של שב"כניק. היא בקטע של יוגה, הוא בקטע של מלחמת העולם השנייה ובכלל, נראה שהדבר המשותף היחיד ביניהם הוא ששניהם במקור מאזור חיוג 02, עובדה שריגשה הרבה יותר את ההורים שלהם מאשר אותם. בפרק הראשון לא ראינו חיכוכים, אבל אלו בדרך כלל צצים בירח הדבש ולכן יש למה לחכות.

גם בשלב נימוקי המומחים לשידוך הזה אפשר לזהות כמה בעיות, ובראשן העובדה שהפסיכולוג דני פרידלנדר חושב שדודו מלא ב"רוך וטוב" כי הוא עובד בגביית חובות. ובכן דני, ניכר שלא שכחת לשלם חשבונות לאחרונה. לצוקית מתחשק שכל הסיפור הזה יהיה "צחוקים וזורם", מה שבהחלט אי אפשר להגיד על התחביב המוזר של לטייל בעקבות קרבות עקובים מדם, כמו שעשה דודו בנורמנדי. הוא מצדו, נזכר בערגה במערכות היחסים הקודמות שלו, שאחת מהן אגב כללה נשיקה ראשונה רק בדייט הרביעי. אכן בחור זורם.

לפני שהם נכנסים מתחת לחופה, צוקית ודודו מבשרים על המאורע לחבר'ה ולהורים ההמומים ("מה, כמו בטלוויזיה?" – לא, כי המצלמה שניצבת באמצע המטבח כאן לגמרי במקרה) ובוחרים ביגוד הולם לערב. דודו שוב מגלה מוזרות יוצאת דופן כשהוא מתלבט בין חליפה בצבע ירוק מרקר לחליפה משובצת בכחול וצהוב, ובסוף הולך על משהו סולידי יותר. מזל. 

מתל אביב נעבור היישר לפראג, לוקיישן בעייתי לכל הדעות לירח דבש כי פראג היא, איך נאמר, יעד שלרוב טסים אליו רק אם מוצאים דיל לואו קוסט משתלם במיוחד. שם, יוגב מנסה לכבוש את לבה של בת אל בעזרת משפטי פתיחה כמו "איך עוד לא חטפו אותך" או "את יודעת שאת מלאך", והיא בתגובה קצת נמסה. הרומנטיקה מגיעה לשיאה בטיולים ג'יפים מחוץ לעיר - אבל שם גם צץ לו המשבר הראשון בקשר.

בשיחת חולין כמעט אגבית, הבהירה בת אל ליוגב שהיא רואה את עתידה, לפחות הקרוב, בארצות הברית. יוגב אולי התקשה קצת להשלים עם הבשורה, אבל מה שבטוח זה שהמרחק בין ניו יורק למושב תאשור עדיין קטן יותר מהמרחק שבין צוקית לדודו - ונראה שהם צלחו את המשבר. כדי להוכיח לנו את זה סופית, הם סיכמו את החופשה שלהם באימון כושר משותף. מבינים? במקום ללכת לסניף פריימרק הקרוב למלון כמו כל זוג ישראלי טיפוסי אחר או לשתות מילקשייק בסטארבקס, הם מעדיפים להרים משקולות ולהזיע ביחד, ואם זו לא ההוכחה לכך שהם פשוט נועדו זה לזו אני כבר לא יודעת מה כן.

אבל עם כל הכבוד לדרמות בחיי הזוג המאושר, מי שעומד במרכז הפרק הוא הזוג הבודהיסטי, דודו וצוקית, שנפגשים סוף סוף. בזמן שהוא נמנע מלהריץ בדיחות מתבקשות על השם שלה, צוקית מספיקה להעליב אותו כשהיא אומרת שהוא לא נראה בן פחות מהגיל האמיתי שלו, שלושים וחמש. פייר, אם הוא אמיץ מספיק בשביל להגיע ליום החתונה שלו עם צמיד סיליקון שמסמל את יום הפלישה לנורמנדי, הייתי מצפה ממנו להיות קצת פחת רגשי.

אז עד שדודו וצוקית יבינו שהם פחות מתאימים ובת אל ויוגב יחליטו באיזה צד של האוקיינוס לחיות, נותר לנו רק לקוות שהזוג שנכיר בפרק הבא יהיה יותר יעל וחיים ופחות רלי ואלעד. שיהיה לנו בהצלחה.