הגיע הזמן לדבר על מערכת היחסים הכי מעניינת של העונה

סופ"ש הזוגות אולי הסתיים, אבל ההשלכות שלו המשיכו ללוות גם את הפרק ששודר אתמול (חמישי). קריסה של ממש לא הייתה פה, אך טלטלה בהחלט נרשמה.

נתחיל מהטלטלה של לייקי, שמיצתה את הקונספט של להסתכל על חצי הכוס המלאה, ומתחילה לשאול - למה בעצם החצי השני עדיין ריק, והאם הוא בכלל עתיד להתמלא. לייקי אמנם הייתה מבסוטה על תומר בסופ"ש הזוגות, אבל שיחות שהיא ניהלה עם חתנים אחרים - שסובלים מבעיות דומות לזו של תומר - גרמו לה לחשוב מחדש על הזוגיות שלה עצמה: במילותיה, היא מרגישה שמחרטטים אותה, והיא רוצה לקבל תשובות. היא אפילו תוהה אם מערכת היחסים הזו עומדת להגיע לסיומה - ובסופו של דבר, מדובר בתהייה מוצדקת.

קשה לדבר על נקודת המבט של תומר - היא נעדרת מהתוכנית כבר כמה פרקים (וחבל). אבל לייקי, מצידה, לא מוכנה, וגם לא אמורה, להישאר בפוזיציית המדונה לעוד הרבה זמן. ובהזדמנות זו צריך לומר: העיסוק המוגבר של לייקי בסוגיות של מין ומיניות הפך לאורך העונה לסוג של בדיחה ברשתות החברתיות, והגיע הזמן לשים לזה סוף. כי בהתחשב במצב שהיא נקלעה אליו - מצב שבו היא מנועה מלהיות נחשקת, שבו נגזל ממנה אלמנט שהוא כל כך בסיסי במערכת יחסים - באמת שאי אפשר לצפות ממנה למשהו אחר. בהקשר הזה, לייקי גם אומרת לגלעד דבר מעניין: אני לא רוצה לבנות קשר על התחלה כזו. ויש בזה משהו. גם אם מתישהו תומר יצליח ליישב בין האהבה לבין התשוקה, יכול להיות שלייקי כבר לא תצליח להאמין לו; שהיא אף פעם לא תוכל לדעת בוודאות שהוא אכן נמשך אליה.

במקביל, ניב ואסף מתמודדים עם בעיות אחרות לגמרי. אסף לא מרוצה מהאופן שבו ניב הציגה את מערכת היחסים שלהם בסופ"ש הזוגות - היא דיברה בעיקר על הקשיים שהיו לה בהתחלה, קשיים שהוא לא ממש היה מודע לקיומם. בלי להתעסק בשאלה מי צודק - כי לכל אחד מהם יש קייס חזק מספיק - אפשר לומר שהוויכוח הזה מחזיק בתוכו את האישיוז של כל אחד מהם: אסף מייחס חשיבות יתרה ל"כבוד" במובן הפרימיטיבי של המילה, ולכן הוא התבאס על ניב; ניב, מצידה, חוששת לשים את כל הביצים שלה בסל (בהנחה שהסל עלול ליפול והביצים יישברו), ולכן היא לא הציגה בסופ"ש הזוגות את הצדדים הטובים יותר של מערכת היחסים. במילים אחרות, היא לא רוצה לנחס (מלשון נאחס) את הקשר.

יש לציין שניב, מאופקת וחששנית ככל שתהיה, היא אחת המשתתפות היותר אינטליגנטיות-רגשית בעונה הזו. בפגישה עם כלנית היא מצליחה לנסח בדיוק את הפער בינה לבין אסף, ונותנת כדוגמה את הפעם ההיא שבה היא קראה לו "אפס", בהומור, והוא נעלב. ניב התבדחה איתו כמו שמתבדחים עם חבר, אבל כלנית - שנוטה להיות שמרנית - ממהרת להעמיד בחשיבות עליונה את כבודו של הגבר, ומכריזה ש"הוא לא רוצה להיות חבר שלך, הוא רוצה להיות בן זוג שלך". העניין הוא שזה לא סותר. ניב רוצה מישהו שהוא גם חבר וגם בן זוג. לדעתי, אסף יכול להיות האדם הזה בשבילה, אבל אם הקשר שלהם יתפרק, הוא יתפרק בגלל הסוגייה הזו - הרי ניב ואסף הם מאוד זוג, אבל הם לא ממש חברים. בכל מקרה, בינתיים הם עסוקים בסוגיות אחרות: סוגיות של תקשורת פתוחה ושל הנכונות להביע רגש. במובן הזה, המשקעים של ריב ה"כנ"ל" המפורסם מביאים אותם לרגע חשוב - שבו כל אחד מהם מכיר בקושי שלו להיפתח, וגם מתחייב להשתדל יותר.

גם ויקי ועומר ממשיכים להשתדל, ויש בזה משהו חמוד: שניהם יודעים, עמוק בפנים, שהם לא יישארו יחד אחרי צילומי התוכנית - אבל הם נחושים להפוך את הזמן שנותר להם לזמן נעים. בהתאם, עומר מגיע לתמוך בוויקי בתחרות הסוסים שלה, ומביא איתו גם את אמא שלו כחיזוק. אבל עם כל הכבוד לאמא של עומר ולסוס התותח ריו, אני רוצה לדבר על משהו אחר: על מערכת היחסים של ויקי וכלנית, שהיא אולי מערכת היחסים המעניינת ביותר של העונה כולה.

את הקושי של ויקי לאורך העונה אפשר לייחס לשני גורמים, ולטענתי הם שווים בגודלם: הקשר שלה עם עומר, והקשר שלה עם כלנית. ויקי אכן מתוסכלת מעומר, מהפשלות החוזרות ונשנות שלו, מהיעדר היוזמה שלו, מחוסר היכולת שלו לתת לה את המשענת שהיא כל כך זקוקה לה. אבל עכשיו, כשוויקי כבר מבינה שעומר הוא פשוט לא האיש שלה (גם אם היא לא אומרת את זה באופן ישיר, אלא רק ברמיזות) - היא מתפנה לחשוב על הגורם השני שמעורר בה תסכול. בפרק של אתמול, היא מדברת על הקשיים שלה עם כלנית: אחרי שהיא עשתה את זה במפגש הזוגות, בקטע שלא שודר (אבל זמין לצפייה ב-12+) - היא עושה את זה גם מול כלנית עצמה.

ויקי מספרת לכלנית שהיא לא מתחברת אליה, וגם לא לקונספט הכללי של טיפול, אבל יש משהו שהיא לא אומרת - ולכן אני אגיד אותו. לא צריך להיות מומחה כדי לראות שהיחס של כלנית לוויקי הוא בלתי אוהד. ויקי אולי לא יודעת למלל את זה, אבל היא בוודאי מרגישה את זה, ואין ספק שכלנית אמרה כל מיני דברים שלא צריכים להיאמר, בצורה הזו, במסגרת הטיפולית. בשפה המקצועית, אגב, זה נקרא העברה נגדית - מושג בפסיכואנליזה שמתאר את הרגשות של המטפל כלפי המטופל שלו (ואלה יכולים להיות חיוביים או שליליים). פרויד בתחילת דרכו ראה בהעברה הנגדית מכשול, והיא אכן עלולה להוות מכשול אם היא לא מתועלת כראוי - כמו במקרה של ויקי וכלנית; עם זאת, תפיסות מודרניות יותר, כמו זו של הפסיכואנליטיקאית פאולה היימן, רואות בהעברה הנגדית כלי טיפולי בעל פוטנציאל אדיר, כל עוד משתמשים בו נכונה. עכשיו, כשהמתיחות בין ויקי לכלנית עלתה סוף סוף אל פני השטח, אולי ניתן יהיה להשתמש בה לטובה.

נסיים עם אביתר ונוי, האיש ש"משהו אצלו לא קורה" והאישה שנאלצת לשאת את המעמסה שהוא מטיל עליה (כן, הוא זה שמטיל את המעמסה, ולא להפך). הסדק שנפער בין נוי לאביתר כבר הפך לשבר, וזה לא בגלל ריב מסוים או אירוע נקודתי, אלא בגלל ריחוק כללי. אביתר פשוט לא נמצא שם. he checked out. ואולי זו דעה לא פופולרית, אבל אני טוענת שהוא פשוט לא בשל לזוגיות. אביתר לא מפסיק לשבח את נוי, כמה היא מדהימה ומכילה ומהממת, אבל טוען שהוא לא מצליח להיפתח, להתאהב. אני לא מנסה להגיד פה משהו בסגנון "הוא דפוק אם הוא לא רוצה אותה", זו טענה שטוחה ומשעממת. אני מנסה להגיד שאביתר עצור רגשית, וזה ניכר לא רק במילים שהוא בוחר, אלא באופן הדיבור שלו.

כי גם כשהוא אומר דברים יפים, הוא אומר אותם בטון ענייני ומנוכר. הוא טוען שהוא רוצה לנסות לגרום לזה לעבוד, אבל הוא מביא אפס פגיעות לניסיון הזה. לכן, יש לי תחושה שכל הסיפור הזה בכלל לא קשור לנוי, שאביתר היה נחסם (לא מבחינה מינית, אלא רגשית) גם מול כל אישה אחרת. ונוי? היא עושה מעל ומעבר כדי לגרום לו להרגיש בנוח. היא מתנהלת על פי מה שאביתר מרגיש ותלויה במה שאביתר רוצה, ולא עוצרת לחשוב מה היא עצמה רוצה. יעל, שבהשוואה לכלנית נראית עכשיו כמו חסידת אומות עולם, מעודדת אותה לעשות בדיוק את זה. ואם נוי באמת תיקח רגע לברר מה הצרכים שלה, אני מקווה שהיא תבין שמגיע לה הרבה יותר טוב מזה.