בפרק הקודם, האחרון לפני הגמר, ישבו על החוף שלושה מתמודדים ונשנשו עוף וירקות. הם בדיוק זכו במשימת הפרס, וכדי לא לעורר את קנאת חבריהם, הם הלכו לנקודה נידחת על האי ושם מילאו את קיבתם בכל הטוב שסיפקה הפקת התכנית. הם ניהלו שם שיחה: בואו נהיה שלישיית הגמר, הם הציעו. בואו נשאף לכך שהשלישייה שיושבת בקו הסיום וזוכה לשטוח את טיעוניה בפני חבר המושבעים תהיה שלושת האנשים שאוכלים לשובע עכשיו, הרחק מיתר הקבוצה. זאת, למרות שאף אחד ממי שישב ובלס לא באמת התכוון או כיוון לכך שאלו יהיו האנשים שישבו איתו בגמר. אך המציאות חזקה מכל תקווה, ודשון ראדן, אריקה קסופנן וזאנדר הייסטינגס אכן היו שלישיית הגמר של עונה 41 ב"הישרדות ארה"ב".
מדובר בחבורה שמעוררת לא מעט אמוציות - ולא במובן הטוב. הם לא מסעירים מפני שהביאו תצוגת משחק מרשימה וגאונית, אלא בעיקר מכעיסים מפני שמדובר בשחקנים בינוניים שאף אחד מהם לא יותר מדי ראוי לקחת את המיליון. כלומר, שלושתם ראויים מהבחינה הזאת שזה המשחק, והם אלו שהגיעו להיות השלישייה האחרונה, וכולנו מכבדים ואוהבים את "הישרדות ארה"ב" כמו שהיא בדיוק מהסיבה הזאת (וזה בהחלט עדיף על כל טוויסט של "גלגל הצלה" מונפץ). אבל זה בעיקר מצער, כי זה חתיכת אנטי-קליימקס לעונה שהצליחה להיות די מהנה ומסעירה, בחלקים בהם ההפקה נרגעה עם הטוויסטים ונתנה למשחק פשוט להתנהל בלי הפרעות.
אחרי שדני הודח בפרק הקודם, היה כבר ברור כי הבא בתור לצאת מהמשחק הוא ריקארד המתוק. לשאר השורדים, לצופי העונה וגם לריקארד עצמו היה ברור כי אם הוא לא עף באותו הרגע ממש, הוא זוכה. ריקארד הפסיד במשימת החסינות ונשאר פגיע, וזאנדר הרהר לרגע בשאלה האם כדאי לו לעשות מהלך גדול ולהציל את ריקארד, נטו כי יש לו אליל חסינות שלא היה בשימוש מעולם, ומתאים לו לעשות מהלך גדול בשביל עוד כמה נקודות בגמר. למרבה מזלו, הוא התעשת וויתר על הרעיון הטיפשי בדיוק בזמן, ובכך נמנע מטעות גורלית שהייתה יכולה לעלות לו במיליון. כמה חבל שעשר דקות אחר כך הוא עשה את אותה הטעות בדיוק.
אבל רגע. טכנית, בשלב הזה, היו ארבעה מתמודדים על האי. למה טכנית? כי אם מתבססים על עריכת התכנית, ולא על העובדות, אפשר היה להאמין בטעות כי מדובר על שלושה שורדים – פלוס רוח רפאים בשם הת'ר. בואנ'ה, הבחורה הגיעה למקום הרביעי בעונה, הייתה פסע מהגמר הגדול – אבל בקושי שמענו אותה מוציאה מילה מהפה. גם אחרי "פצצת האמת" של דשון מהפרק הקודם, בו חשף כי אריקה לא רצתה לקחת את חברתה הטובה לגמר – עורכי התכנית לא הועילו לתת לנו את תגובתה של הת'ר לאירועים. מי שמע על דבר כזה? זה מזכיר את אחת העובדות הידועות באשר לייצוג נשי בקולנוע ובטלוויזיה, והיא שלאורורה, הנסיכה שבמרכז "היפהפייה הנרדמת", יש רק 18 שורות טקסט - בסרט שקרוי על שמה. יהיה בכלל לא מפתיע לגלות שלהת'ר היו פחות שורות טקסט במשך עונה שלמה.
Do you think Heather and Erika will recover from Deshawn’s truth bomb last week? #Survivor pic.twitter.com/tlJtnZu03A
— SURVIVOR (@survivorcbs) December 16, 2021
ועכשיו נחזור לזאנדר והתעויוט. השורד המסכן קרא לא נכון את החדר, והיה בטוח שהמושבעים חושבים שזה רעיון רע בשביל החברות הטובות להגיע יחד לשלישיית הגמר. בנוסף, הוא הבין כי התחרות העיקרית שלו היא אריקה, והלך על ההיגיון המעוות שאומר: אני לא רוצה לתת לה עוד ניצחון, אז אני לא אתן לה את התענוג להשתתף בקרב האש, ולכן אני אקח אותה איתי לגמר. ההיגיון הזה הזוי בעיניי: הרי ברור שאף מושבע לא ייתן את הקול שלו למי שיודע להדליק אש טוב יותר, אלא למי ששיחק משחק חברתי ואסטרטגי טוב יותר. וואט.
בכל אופן, לאחר שניצח במשימת החסינות האישית האחרונה בעונה, זאנדר עשה את הבחירה המשונה של להביא את אריקה איתו לשלישיית הגמר, מתוך מחשבה שהוא יכול לגבור עליה בנאומי הסיום. אל קרב האש הגיעו דשון והת'ר, במה שלבסוף הייתה לאחד הרגעים המותחים והמהנים ביותר של העונה. הכל היה שם: מתח, אקשן, תקוות ומפחי נפש, דרמה. בסופו של קרב שהיה, באמת, מהיפים שנראו בתולדות התכנית, דשון הצליח להקים מדורה ששרפה את החבל והבטיחה לו מקום בשלישיית הגמר, והת'ר הלכה לדרכה.
בעונה הזו, ובמיוחד בגמר, היה אלמנט אחד שבלט מאוד: עד כמה כל אחד מהמשתתפים העונה הגיע בשביל מטרה "גדולה ממנו". עד כמה כל אחד מהם הגיע להישרדות בשביל מישהו אחר. רביעיית השחורים – דשון, דני, ליאנה ושאן - הגיעו ואף יצרו את הברית המפורסמת בשביל "הקהילה שלהם". הת'ר הגיעה בשביל כל הנשים המבוגרות, אריקה היא המשתתפת וגם הזוכה הקנדית הראשונה, וגם בת למהגרים, כמובן. ריקארד הגיע כדי לייצג את כבדי השמיעה, אווי היא קולם של הקווירים, זאנדר נמצא שם בשביל הצעירים.
ממשחק לשם המשחק, שמצליח נגד כל הסיכויים ללכוד רגעי מפתח בחברה האמריקאית ולתת להם במה בפריים טיים, השינוי שחרטה על דגלה עונה 41 – שכשלעצמו הוא מבורך – לייצוג גדול יותר למיעוטים, הפך לשואו שהוא קודם כל ייצוג, ורק אחר כך תחרות. זו הייתה השאלה הגדולה שליוותה את כולם, אך את דשון ביתר שאת, לאורך כל העונה. זה גם תמרור כתום כהה להמשך הסדרה: קרוב היום שבו שורד ינצח רק כי השורדים יעדיפו לתת את הניצחון לאדם שאינו לבן, למשל, או כי יש רצון לזוכה שאינו סטרייט. לגיטימי בעיניי להביא לגמר את האנשים שאיתם היית רוצה לשחק, מכל מיני סיבות, וזו יכולה להיות אחת מהן - אבל גוון העור, הנטייה המינית או המדינה שבה נולדת לא יכולה להיות המרכיב היחיד בבחירה מי זוכה בעונה של "הישרדות".
למזלנו, בעונה 41 זה לא היה המצב: אריקה ניצחה לא בשל גוון עורה, שלא דובר אפילו פעם אחת לאורך העונה, אלא בשל המשחק ששיחקה על האי. הכוח עבר לחבר המושבעים, שהחלו לשאול את השורדים שאלות לגבי המשחק שלהם. בשלב הזה כבר היה ברור לגמרי שאריקה לקחה את המשחק - זה היה שקוף הן מהשאלות של המודחים והן מהעריכה עצמה, שהעניקה לאריקה הילה של גבורה ומוזיקה מרגשת. ריקארד הצהיר על אהבתו לאריקה ולצורת המשחק שלה, וסחף את כולם בהערכה אליה; "את שיחקת את המשחק שאני רציתי לשחק", החמיא דני.
למרות הרזומה המרשים למדי של זאנדר, שכולל אליל מזויף, נטרול של יתרון מוגזם ובגדול, סיפור סינדרלה של האנדרדוג שהגיע לגמר כנגד כל הסיכויים – אפשר רק להניח שהמשחק החברתי שלו היה מספיק גרוע כדי לשדוד ממנו את הניצחון ולהעניק לו אפס קולות מהמושבעים. דשון, שקיבל קול אחד (דני? זה אתה?), הבין די מהר שאין לו סיכוי. וזו שזכתה מההפקר היא אריקה, שכנראה שיחקה טוב משדמיינו וטוב משהעריכה נתנה לנו להרגיש (אפילו לא ידענו איך קוראים לה עד האיחוד, וזה אומר לא מעט). ו-וואלה? מהאופציות שנותרו, זה ניצחון די ראוי ולא מבאס כמו שהוא היה יכול להיות. אריקה הרהוטה הסבירה נפלא למה מגיע לה לזכות, והצליחה לשכנע גם אותי. היא קיבלה את כל קולות המושבעים מלבד אחד. זה לא היה קרב צמוד; זה היה נוקאאוט. וכך קיבלנו את הזוכה הקנדית הראשונה ואת הזוכה האישה הראשונה מאז עונה 34. כן ירבו.