את הפרק הקודם של "גוף שלישי" סיימנו בקליף-האנגר אכזרי: אלי מתמזמזת עם תומר בזמן שחן ועידו ממהרים למוקד בשעת לילה מאוחרת. הפרק החמישי ממשיך מאותה הנקודה - חן בבדיקה, ועידו מנסה להשיג את אלי פעם אחר פעם ללא מענה. נו ברור, היא עסוקה.
הרופא הראשון לא היה רגיש לחן, וזה נאמר בלשון המעטה. הבדיקה מכאיבה לה אבל הוא לא מגלה שום איפוק, סבלנות או אמפתיה. הוא אף מודיע ש"זה לא נראה טוב. היא מאיימת בלידה מוקדמת". וחן עדיין נאנקת מכאב. מה עידו אמור לעשות ברגע כזה? מה אומרים חוקי הנימוס והחברה? הוא אמור להיכנס מאחורי הווילון ולסייע לחן, או לשתוק? נראה שאף אחת מהאפשרויות לא טובה, וכשעידו בוחר להיכנס, ברור שיש כאן חציית קו ברורה ביחסים בין השניים האלה. היא פונדקאית, הוא האב הביולוגי. הוא לא אמור להיות איתה מאחורי המחיצה. וברור לגמרי למה אחרי אירועים כאלה, או אחרי הסוג-של-דייט שהתרחש מוקדם יותר, חן מתחילה לפתח רגשות כלפיו.
ואז אלי מגיעה סוף סוף למוקד - בדיוק כשעידו באמצע סשן צעקות איום על אחת מהאחיות המסכנות. ואם היא הייתה קצת מוכרת לכם, אז שאפו על החדות! זו השחקנית דניאל שפירא, מלכת התפקידים הקטנים, שגנבה את ההצגה ב"חזרות" בתור קארינה המזכירה. אחרי אלי ממהר עוד אחד שחוצה את הגבולות הפיזיים והמטאפוריים, הלוא הוא תומר חמו, עדיין חם מהבעת החיבה המפתיעה של אלי. הוא לא מבין שהנוכחות שלו שם לא רצויה, אין סיבה להפוך הכל ליותר מסובך ממה שהוא גם ככה. כדי לנסות ולסייע בכל זאת, הוא משתמש בקשרים שלו ומסדר לחן ולזוג אברהמי בדיקה עם ראש מחלקת היריון בסיכון גבוה.
פרופ' הללי מבטיחה לחן שהיא לא תעשה שום דבר שיכאיב לה. היא גם מפריכה את חשדותיו המדאיגים של הרופא שהיה לפניה. ולמרות זאת, חן זקוקה לארבעה ימי מנוחה מלאה, ולשם כך היא עוברת להשגחה צמודה אצל אלי ועידו - ליטרלי גוף שלישי בבית שלהם. זה כנראה הדבר האחרון שאלי ועידו צריכים עכשיו בזוגיות שלהם, שגם ככה עומדת על כרעי תרנגולת.
גוף שלישי בתוך הבית
בבית, עידו ואלי מפנים את חדר השינה שלהם לחן. ברמה הפרקטית, הם מעוניינים שחן תרגיש כמה שיותר בנוח. ברמה הסימבולית, הם מוותרים על האינטימיות הזוגית שלהם עבור ההיריון הזה. וכשאני אומרת אינטימיות אני לא מתכוונת רק לחיי מין, אלא בעיקר לשותפות. בארבעת הימים הקרובים, אין לאלי ועידו חלל פרטי לנהל בו שיחות קשות על הזוגיות שלהם, ואוהו, יש לשניים האלה כמה וכמה שיחות לנהל. אבל לזה נגיע בקרוב.
הרי עוד לפני הפיצוץ הגדול שמגיע בסיומו, לאורך הפרק ברור שמגדלי הקלפים של אלי ועידו על סף קריסה: הסודות שלהם מתחילים להתגלות בזה אחר זה. אלי מוצאת את הפתקית המפלילה, חן שומעת את ההקלטה החשודה שלה שמיועדת לתומר חמו. ועידו גם הוא מבין, בין השורות, שמשהו לא כשורה. ובין השקרים של עידו לשקרים של אלי, ישנה גם חן, שמתחילה לפתח רגשות לאיש שהיא נושאת את התינוק שלו. זה לא נאמר במפורש, אך פליקס, אבא של חן, כבר מבין מה מתרחש סביבו, ומייעץ לה לזנוח את הרעיון הזה במהירות. אבל חן היא לא אחת שמוותרת בקלות.
למרות הקרירות שמאפיינת את יחסי אלי וחן, אלי מגייסת את כל כוחות הנפש שלה כדי לגרום לפונדקאית שלה להרגיש בנוח. היא מפנה את המיטה שלה, את החדר שלה ואז גם את הסלון שלה כדי שחן ואורי ירגישו בבית. היא מנסה להפוך את הסיטואציה לקצת פחות מביכה, אבל לא קולטת שלעמוד במטבח בחוסר מעש, כי אין לך אף מקום לשבת בו, זה הרבה יותר מביך. היא מכינה לחבורה סלט ושניצלים (שלא נראים צמחוניים בשום צורה, למרות שאלי סיפרה בעבר שהיא צמחונית כבר שנתיים). וברגע שהוא תוצר של היעדר בתקשורת, עידו מגיע הביתה עם שתי פיצות משפחתיות. השניצלים של אלי כבר לא מעניינים אף אחד.
אי ההבנה המביכה הזו בין בני הזוג מובילה לערב ארוך של שתיקה רועמת ביניהם, כזו שזועקת לפתרון, כמעט כואבת בגוף מרוב שהיא איומה. מאוחר יותר, בלילה, הזעם שהם אגרו יוצא מהם החוצה, בזמן שהם מציעים את הספה לקראת שינה. אלי נעלבת מהאופן בו נגע עידו בבטנה ההרה של חן, מגע רך וממושך קצת יותר מדי; עידו משחק אותה תמים כשהוא לא מבין מה הבעיה, אלי משחקת אותה קדושה מעונה כשלמעשה היא בגדה בעידו רק 24 שעות קודם לכן.
מה עושים כשאהבה נגמרת
הריב הקטן של אלי ועידו מתפתח להתפרקות כללית, והכל יוצא החוצה. כלומר, כמעט הכל. הם רבים על אמונות תפלות, על שמות לילד, על כסף ועל אהבה; על אכפתיות, אימהות ואבהות. הם מתים לצעוק אבל הם חייבים לשמור על שקט, כי יש להם גוף שלישי בבית. איזו סיטואציה. לא תמיד הם מצליחים לשמור על הטונים. מגבלת הדציבלים יכולה הייתה להיות דבר חיובי, אבל היא מוציאה מהשניים האלה את הרע ביותר; במקום להרים את הקול, הם מחריפים את העלבונות וההאשמות, פוגעים מתחת לחגורה ועושים נזקים שיהיה קשה מאוד לאחות.
יש בריב הזה גם דברים טובים. כבר מתחילת ההיריון הזה אנחנו יודעים שעידו מסתיר מאלי בעיות כלכליות. ישנה גם התחושה שאלי תופסת הרבה מקום בתוך מערכת היחסים הזאת, יותר מדי מקום. אולי טוב שאלי ועידו התפוצצו, ושעידו סוף סוף הזכיר לאלי שגם הוא עובר דברים, שגם לו אכפת. שהוא שותף שווה. כשאלי מטיחה בו שהוא השתנה מאז שלקח את העבודה במשרד עורכי הדין הגדול, מבלי לדעת שהוא עשה זאת עבור הילד המשותף שלהם, הוא מסביר לה שהיא לא מבינה כלום, ומאשים אותה בכך שהיא לא רואה שום דבר פרט לעצמה.
יש אמת בדבריו; אלי באמת לא מצליחה לראות הרבה מעבר לעצמה. ראינו את זה לא מעט פעמים לאורך העונה, עם עידו ובכלל. וזה טוב שעידו משקף לה את זה, גם אם זה כואב. אבל זה לא נגמר שם. עידו מתחיל את השיחה הזו כמי שסוף סוף פורק תסכולים של שנים, אבל לאורכה הוא מתמסר לעוצמה שגילה בעצמו, ומתחיל להפיק הנאה מהפגיעה המילולית באשתו. הוא הולך צעד אחד רחוק מדי, או אולי עשרה, ומוסיף את האמירה הכואבת: "אני לא חושב שכשיהיה לך ילד את תראי אותו". ואז הוא מסביר שאתמול בלילה הוא הרגיש פתאום אושר, כי הוא הבין שחן תטפל בילד שלו ותגן עליו. הוא אומר בלי להגיד: עלייך, אלי, אני לא יכול לסמוך.
עד הנקודה הזו הריב הזה גרוע. מאוד. אבל לא כזה שאי אפשר להתגבר עליו. אהבה זה כואב, וריבים מוציאים את הרע ביותר אחד בשני; בריבים מגזימים, אומרים דברים שלא מתכוונים אליהם, מנפחים וצועקים – אבל זה לא אומר שלא אוהבים. השאלה היא האם נותרה עוד אהבה בין אלי לעידו, או שהכל זה שאריות של הרגלים מהתקופה שבה הם כן אהבו. נדמה שמאז הם עברו כל כך הרבה טיפולים וכאב וכישלונות, שמה שנשאר ביניהם היא רק הטכניקה, בלי האש.
ואם חשבנו שאלי ועידו יצליחו אולי להחלים, זה השתנה עם המשפט האחרון של עידו, שממנו אין דרך חזרה. "זה לא הרחם שלך מקולקל. כולך מקולקלת", הוא אומר. "מה את חושבת, שזה סתם שהתינוקות האלה לא רצו להישאר אצלך בגוף?". מבחינת עידו הגיעו מים עד נפש, אבל על הדברים שהוא אומר אין כפרה. זו רמה חדשה של אכזריות. אלי שומעת ולא אומרת מילה. היא קמה, אורזת את עצמה ואת הדברים שלה והולכת. ליד הדלת, הם מחליפים משפטים אחרונים. "אולי לא היינו צריכים לעשות את התינוק הזה", אלי אומרת בכאב איום. עולה לה בדם להוציא משפט כזה מהפה, והיא לא אחת שאומרת דברים רק כדי להגיד. רק היא יודעת כמה תלאות היא עברה על מנת להגיע לנקודה הזאת, ואיזה חורבן קרה כאן.
יש אנשים שעושים תינוק כדי להציל את היחסים; השניים האלה עשו תינוק וחירבו את רוב מה שבנו יחד כזוג. במקום להצית את התשוקה, הגפרור שהם הדליקו שהוביל לשריפה מוחלטת, ועכשיו נשאר רק אפר.