כפרה על מני. עונה שלמה מסנג'רים אותו, רודים בו ויורדים עליו, מנצלים ומשפילים, והוא מקבל את הדין בהכנעה. אם יש מגיע (ואין מגיע) - אז הגיע לו לקחת את החסינות הזאת. כדי לחזק את התחושה, לפני מסיבת הפויאקה קיבלנו מופע השפלות נוסף מבית היוצר של בנות שבט טאנאו. נעמה שלחה את מני להחזיק את האש כל הלילה כאילו הוא המשרת שלה ושמחה עוד כעסה עליו שעבודות התחזוקה שלו הפריעו לשנתה. הוא בנה לשבט את המחנה הכי מדוגם בתולדות הישרדות, מקריב - אבל הבנות בהנהגת נעמה רק שונאות אותו יותר ויותר, כשהוא לא עשה שום דבר רע חוץ מלהיות טיפוס קצת בלתי נסבל.

ההתפרצות של נעמה ששלחה אותו לשבת במשימת הפרס היתה חריגה לא נעימה מהקלאס הרגיל שלה, אבל ההתנהלות סביב סידורי השינה כבר עברה את הגבול: הבנות גירשו אותו ממצע המעילים והחביאו מעיל אחד בתיק להתכסות, התפנקו בעורמה ושלחו אותו לישון על החול. זה היה ממש דוחה ומני ממש נעלב. כמו עם העליהום שהבנות עשו על האוכל של לונא - יש דברים שהם מעבר לתחרות, ומקומות שלא צריך לרדת אליהם. מני הוא נודניק, אבל הוא לא באמת יודע לעמוד על שלו, ואפשר לנצל אותו בקלות. הוא סוג של גאון וטמבל בו זמנית: תמיד רואה משהו מעבר לקלעים - אבל מפספס את הדברים הכי ברורים. הוא חושד - אבל נכנע, מחפש את הרמז - אך מוותר, מתביית על בקתת המשא ומתן - ונכנע לצרחות של שמחה, שעשתה מה שהיא רואה כ"מהלך מבריק ותצוגת משחק מעולה", אבל הוא למעשה בריונות ואלימות רגשית.

שמחה חזרה מההדחה כמו בודהה. היא דיברה בקול שליו, הבינה, ראתה וידעה הכל. כמו מבקר מסעדות היא ביקרה את המהלך בהתנשאות: "לא מבריק". היא גם שיקרה על כך שלא הופתעה וגם פספסה את העובדה שהמטרה היא לא להפתיע אותך, אלא להדיח אותך. המהלך הצליח, ואם נשארת במשחק בזכות מאובן מוזהב - זה לא מעיד על שום אסטרטגיה נעלה. אל הזחיחות של שמחה מיד הצטרפה האגרסיביות המוכרת, ובאופן טבעי היא הופנתה לילדת הכאפות של השבט – אירה. למרות שליהיא יזמה את המהלך, נעמה אפילו לא היתה צריכה לשכנע את שמחה לסלוח להן, אלא פשוט עברה מיד לתכנן איתה את המהלכים הבאים.

View this post on Instagram

A post shared by הישרדות - העמוד הרשמי (@survivor.israel) on

המסורת של שמחה וג'ובאני לכעוס על האנשים הלא נכונים ממשיכה, וכל פעם מחדש האנשים האלה הם אירה. אירה כבר הוכיחה אינספור פעמים שאין לה עמוד שדרה, אבל בקתת המשא ומתן באמת היתה מופת של פתטיות. שמחה הייתה בשיא, ואירה כמו תמיד היתה מוכנה לספוג הכל. "ההצבעה הכפולה ניתנת לי", שמחה הודיעה, וקינחה עם "תיזהרי לאכזב אותי עוד פעם". אירה כל פעם מנסה את דרך החנופה - וכל פעם מוצאת את עצמה מחוץ למעגל. ההתרפסות לא עזרה לה עד היום, והיא לא תתחיל לעבוד עכשיו.

אנשים מזהים את החולשה שלה ומועכים אותה, היא מתמסרת כחומר ביד היוצר בלי להבין שזה רק מרחיק אותה מהמרה. בכל קונפליקט הטקטיקה שלה זה לרכך ולוותר, והדרך הזאת כושלת שוב ושוב. כמו מני אבל בצורה שונה - משהו באירה מוציא מאנשים את הבריון הפנימי שלהם. אין לה אף אחד במשחק - נעמה הוכיחה את זה במשימת הפרס ושמחה הוכיחה את זה אחרי המועצה. היא כל כך רוצה שמישהו יהיה בצד שלה, שהיא נותנת לכולם לדרוך עליה. המסירות שלה ניתנת כל כך בזול שאף אחד לא רוצה לקנות.

ונעבור לליהיא, שמאסה במשימות מתסכלות (ובאופן כללי מהמשחק הזה שהיא ממש לא מבינה). למרות שהיא אולי השחקנית הכי גרועה בהישרדות שראינו מאז בן יהב, היא השכילה להיצמד למאסטרית של השבט, שכבר סידרה את הבאלגן שהיא השאירה לה במהלך הקודם על שמחה. בכלל, בשלב הזה של התחרות, לאנשים כבר ממש לא אכפת ממשימות פרס. שמחה פרשה מראש, לונא טיילה לה בחוסר עניין, נעמה ניצלה את המשימה להתחנף לג'ובאני שהיה היחיד שרצה לנצח את המשימה, וגם זה סתם כי הוא אוהב לנצח.

בהיעדר עניין בפרסים, וכדי שחלילה לא נפספס את המותגים הנהדרים שמימנו את כל היופי הזה, משימת החסינות קיבלה חיזוק של תבשילי פויאקה ממותגי. סצנת המטבח שגיא העלה לא ממש היתה קשורה למשימה והמנה שהביא לנעמה נספגה בגשם, אבל הוא לא נתן לדבר להפריע לו. איך הוא עף על האונטריב, זה הנתח שהשפים משתמשים, חילק מטלות מטבח וגזרים, התרוצץ בין המתמודדים עם צלחות להרחה. במשימה מונוטונית שכולה חשש מצניחת רחם או פריצת דיסק ושרשרת חסינות ודאית למני, הוא היה החוויג' שמשתלט על המרק הזה בחדווה, מתבל באגרסיביות ומעניק תחושה חמה ומוכרת. אחרי ההופעה הלא נוחה על במת האח הגדול, כמה כיף לראות אותו פורח בסביבה הטבעית שלו. או כמו ששף הלדינו התפייט: זה לא אה, זה גורמה.