שלושה שבועות בדיוק נותרו עד גמר "הכוכב הבא", ובין אם נרצה ובין אם לא - הגענו לשלב בו צריך להתחיל לחשוב על הרביעייה שתגיע אליו, ועל הזמר או הזמרת שיצאו ממנו עם מיליון שקלים. דורין הירבי כבר זכתה להכשר הרשמי של המדור הזה, רק שעוד קשה לדעת אם זה אכן ייצא לפועל. מה שכן ברור (יחסית) הוא שהגמר העונה יהיה נשי מאוד, ושתמיר גרינברג עשוי להיות הנציג היחיד בו ממין זכר. ליתר דיוק: יש מצב שעוד גברים יגיעו לשם, אבל ממש לא סביר שנראה אותו מודח.
תמיר היה אחד הכוכבים הכי בולטים של השבוע האחרון, שהתחיל עם הקאבר הזוגי ל"הללויה" ונגמר במפגן כוח בשווי 92 אחוזים עם הביצוע ל"Sunny" של בובי הב. לתמיר לא חסרות מניירות, והוא מודע לכך היטב (מה שלא מונע ממנו לפלרטט עם הנגנים כאילו הוא מופיע במועדון ג'אז), אבל לכמה רגעים בשלב התלת-קרב נראה היה שהלחץ מתחיל להשפיע עליו, ומנחם לגלות שזה קורה גם למתמודדים המוכשרים ביותר. בכל מקרה, התחרות כאן לא באמת הייתה כוחות: דיוויד מאיר זיטון אכזב עם קאבר סטנדרטי לשיר של ישי ריבו (והודח בהמשך) וליה שקד הרגישה מעט מצועצעת מדי, וכבר קשה שלא לחשוב על זה שהמתנה של עוד שנה-שנתיים הייתה עושה איתה חסד.
הרף הגבוה שתמיר הציב כמעט נחצה בתלת-קרב שהגיע מיד אחר כך, בו יוטל גז, ואלרי חמאתי וסהר טויטו התפזרו על הספקטרום הרחב שבין 84 אחוזים ל-86. סהר ריגש את כל האולפן, כולל אמא שלו שהייתה בקהל, עם הקאבר ל"עד הקצה" (שהיה מעט, רק מעט, פחות טוב ממה שהתרגלנו אליו ממנו), יוטל שר את "Dancing On My Own" והיה מעולה וכריזמטי למרות שלא הצליח לחדש, וואלרי עשתה את הדבר שהיא יודעת לעשות הכי טוב שיש - וזה ללכת על שיר, עיבוד וז'אנר שבחיים לא חשבנו שהיא תבחר בהם. הפעם הרולטה שלה נחתה על "Hopelessly Devoted to You", ואלוהים, כמה שהבחורה הזאת מוכשרת. ואלרי כל כך מקצועית, רגישה, יפה, צנועה ואינטליגנטית שלא ברור איך היא בכלל מגיעה לתיקו עם מישהו אחר, אבל 3 מאיות האחוז האלה התגלו כקריטיות, והפרידו בין שמינית הגמר שלה להדחה של יוטל.
הפרק של אתמול כבר היה כמעט כולו על טהרת המין הנשי, וטוב שכך. מעיין בוקריס הוכיחה שאפילו עם בחירה שגרתית וביצוע סביר בלבד היא אחת הזמרות הכי מוכשרות בתחרות, ואולי בישראל. תמר עזרן הקשיבה לטיפ של קרן והלכה על שיר בעברית, רק ששירה אגרסיבית מדי הותירה מעט מאוד מקום לרגש והרבה מקום לאדומים מהשופטים. אבל אל תטעו, הטיפ של קרן היה חשוב מאין כמותו, והעובדה שתמר לא הבריקה היא בגדר היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל - אנחנו יכולים ומעוניינים לקבל עוד קאברים עבריים (יעיד על כך הדואט מהשבוע שעבר ל"מהמרחקים"). גם אנאל משה עברה הלאה עם "Million Reasons" (ונועה יוספאן הודחה אחרי ביצוע בינוני ל"Human"), ובגזרת הגברים אדר כגן ומתן לוי הביאו נאמברים מעט פחות טובים אך עדיין יותר ממספיקים.
אחרי כל אלה, הכוח הנשי התפרץ בעיקר בתלת-קרב האימתני של דורין, שי המבר ומירה סמנדוייב, שהקדישו שלושתן שירים לאקסים ויכולות, בגדול, כבר לעשות חזרות על "שירו איתי ניצנים". דורין, שנכוותה לא מעט בדואט עם יוטל, נאלצה להתמודד גם הפעם עם שולחן שופטים עמוס באדומים, וגם הפעם לא ברור למה זה מגיע לה. היא אכן לא השתוותה לקלי קלרקסון בקאבר ל"Because of You", אבל הרעיון שנצטרך להגיע לגמר בלעדיה מתחיל להדאיג. שי, בינתיים, ניצחה את כל 14 הזמרים האחרים והפציצה עם 98 אחוזים על שיר מקורי בשם "יונתן", שהוכיח בפעם המי-יודע-כמה שהיא רק התפתחה והתבגרה מאז הריאליטי ההוא מלפני כמה שנים.
ובין כל הכרישות האלה, טוב לדעת שגם בשלב הזה עוד יש מקום להפתעות - במיוחד זו של מירה, שמצליחה להתעלות על עצמה מפעם לפעם ולהפוך מעוד מועמדת חביבה לאיום רציני על שאר הזמרים. מירה שרה את "I'm Not the Only One", והבהירה שלאף אחד אחר העונה אין גרף שיפור מרשים כמו שלה, ושבזמן שאחרים מתחילים לחזור על עצמם היא דווקא הופכת לאופציה רצינית בבורסת השמות הסופית. ואם יש משהו אחד שאפשר ללמוד מההצלחות שלה, של דורין ושל שי בפרק האחרון, שהתהדר בשופטות אורחות ואקסטרה-צעירות כמו עדן אלנה ואלה לי, הוא שלמרות הכל ואחרי הכל: אין תחליף לוותק ולגיל, אפילו כשבמקום תיכוניסטיות מדובר בסך הכל בבחורות בנות קצת יותר מ-20.