לצלילי אבוב בארוק קבלו במחיאות כפיים שקטות את שי קרבוס, הראשון שעלה לשלב הבא בפרק ששודר אמש ובקרוב ייאלץ לחפש סאבלט לדירה שלו בבאזל. וולקאם הום, נשמה. עם אנרגיות של יניב אבירץ מבית "האח הגדול" ומקצוע שמוביל אותו לאכול ולשאוב השראה ממסעדות בכל רחבי העולם – הוא לגמרי הבריק אתמול. ממש אפילו. בטח עם הסביצ'ה בפיתה שזה שידוך מהמם בקטע של "איך לא חשבתי על זה בעצמי?", ובטח בטירוף עם צלעות הטלה ה-100% עסיסיות שלו שטבעו בכל מיני תבלינים לפני שעלו על המחבת ושיכרו לחלוטין את השופטים. הכל שם היה נראה מעולה, ואם הוא מנגן כמו שנראה שהוא מבשל – מוזיקה קלאסית נראית לי כמו אופציה לא רעה בכלל פתאום.

האודישן של שי קריבוס (צילום: מתוך "מאסטר שף" עונה 7, קשת)
שי. גורם לנו לחבב מוזיקה קלאסית | צילום: מתוך "מאסטר שף" עונה 7, קשת

בפרק העסקית השבועי קיבלנו אתמול חמישה מתמודדים בלבד, מתוכם שלושה עלו חזרה על מונית וכנראה זפזפו אתמול בשלט לצמד ספרות אחר. מירי אור הגיעה ונתנה רוורס מהר מאוד, ואני נשבע שאם עוד מתמודד אחד יגיש לשופטים "פיתה של שישי", אפעל לבטל את היום הזה. חלאס עם הסיפור הזה. שרון ארצי וקציצות העיג'ה שלה באמת לא נראו כמו חומר להגיע ולפגוש את השופטים, אבל בכל הקשור לאיב חיים סופר, השלישי שלא הצליח לעלות לשלב הבא – הדעות שלי חלוקות מול הדעות שלי בעצמי. בקיצור - בלבלה, כל היום אני בבלבלה.

איב הוא בדיוק מסוג המתמודדים בתחרויות אוכל שלפעמים בגלל האישיות המסתורית והכריזמה המסקרנת בא לך להעביר רק כדי לגלות מה הוא עוד יביא איתו מבחינה אנושית. מה לא היה לנו שם? תינוק שאמא שלו שלחה עם חברה בגיל חודש מטוניס לישראל, חזרה בתשובה שרב הנסתר בה על הגלוי, ואדם אחד שפעם היה סגן ראש עיריית עכו והיום הוא שומר בגן בוטני. באלגן אה? אז זהו, שזה באמת לא בית האח הגדול פה, ועיקר העניין הוא האוכל, ואחרי שבקושי עבר עם פרגיות הפיתה שלו, גם הסביצ'ה ורוטב "הטעם החדש" לא ממש נראו כמו משהו ששווה להמשיך איתו הלאה. פייר, חששתי שהאדם והסיפור יגרמו לשופטים להעביר אותו ולהתעלם מהבישול הלא מספיק טוב שלו – ולכן אני שמח שבסוף האוכל ניצח. נתראה בריאליטי הבא, איב. אין לי ספק שזה יקרה ממש בקרוב.

פרק 6 (צילום: מאסטר שף, שידורי קשת)
איציק. מבשל בשביל הילדים, קודם כל | צילום: מאסטר שף, שידורי קשת

מי שנבחר לסגור את הפרק, וגם זה שקיבל סינר ללא גלוטן, הוא איציק בטשווילי מאשקלון. מאוד התחברתי לניתוח הסוציולוגי של אהרוני בכל הקשור לגבר גיאורגי במטבח – כי זה באמת חלק ניכר מסוד הקסם של איציק. שמעבר לכך שהוא באמת נמצא תחת שליחות לטובת כל אלה שלא יודעים טעמו של באגט מהו – כאן, להבדיל מאיב, אתה רואה שיש אדם, יש סיפור ויש גם לא מעט יד בבישול. שווארמת החזה אווז שלו בפיתה עשתה חשק, בטח כשאייל טפטף אל פיו צ'אנקים של בשר. המנה שבחר לבשל בפנים הייתה טייק אוף על חצ'אפורי (או אצ'רולי) בלי גלוטן ועם חלמון לא מגרה במיוחד מעליו. אני מת לדעת איך זה הרגיש לנגוס בזה וכמה טעים זה היה, אם בכלל – אבל אני לא קובע כלום כידוע – השופטים החליטו שזה לגמרי מספיק, ואחרי מתמודדת טבעונית ומתמודד דתי – נחמד שבשלבים הבאים נגלה אם יש דרך לשבוע במטבח ללא גלוטן. בהצלחה עם זה.

פחמימות

"ויוואלדי הוא הכוכב של הבארוק בשבילי" – שי. תגיד אתה מנגן גם את טודו בום על הכלי הזה שלך?

"גרוזיני עם צליאק זה אכזרי ממש" – אהרוני. כנראה עוד לא פגשת תימני עם צליאק   

"ההתנהגות שלך היא התנהגות טבחית ממדרגה ראשונה" – אייל. ואם תמשיך ככה קבל בסוף מדבקה עם סמיילי

"קוראים לזה פיתה משעממת נורא" – אהרוני. גם לך כבר נגמר קצת מהאודישנים, אה?