המשימה שהזניקה את עשרת המתמודדים שטרם התחרו בעונה הייתה טאבון. הפרק אומנם נפתח עם אייל שני מכין פיצה נפוליטנית (75 שניות בלבד בטאבון!), אבל השופטים מזהירים את כולם שזמן המשימה לא יספיק להכנת פיצה, ואומרים להם פחות או יותר באופן מפורש "בחייאת, אל תכינו פיצה". את עומר ועמוס זה לא מרשים. אייל שני אפילו מגיע שוב לעמדה של עמוס ומנסה לעורר בו ספקות, וכדי לרצות אותו עמוס מכין עוד בצק – על מהירות ערבול נמוכה יותר – אבל ברגע האמת עמוס נחוש להמשיך עם הפיצה שלו ונכנס לעמדת יהירות מסוכנת ואפילו יומרנית: הוא רוצה ללמד את עם ישראל איך להכין את הפיצה הייחודית שלו, אותו מאכל שאכל ברומא בגיל 12 כשהגיע אליה כפליט מלוב, ושהוא משוכנע שאין עוד כמוהו.
באופן כללי, רוב המתמודדים משלבים בצק במנות הטאבון שלהם, כשכל אחד מהם עושה את זה עם הידיעה שמדובר בפרק זמן קצר להתפחת בצק שמרים. חיים על הקצה. היחידים שמכינים מנות שלא נשענות על בצק בכלל הם אור, דוד, אינסה ומיכל מוטיל, כשמיכל היחידה מהם שעולה אוטומטית למרפסת בזכות מנת כרעיים טובה, שממצה את כל התכונות הייחודיות לבישול וצלייה בטאבון.
אפרופו מנת הכרעיים של מוטיל, זה כבר פרק שני ברציפות שמנת עוף מוצלחת גורפת מהשופטים את התואר "הגונה" (למרות שהמנה של הפרק נראית הרבה יותר טוב מהמסאחן של מיכל להב, סורי). האם זה לא מקומה של תוכנית כמו "מאסטר שף" לקבוע סדר יום חדש בתפיסות קולינריות ולהוציא את העוף מהקטגוריה הלא-חגיגית שלו? סתם נקודה למחשבה.
עוד מישהי שעלתה למרפסת היא עדן ים, שבמבט ראשון אהרוני נרתע משיבוץ הפיסטוקים על פוקצ'ת הבשר והעגבניות שלה. אבל למרות טרנד הפיסטוק שכנראה בא רע לשופט, אחרי הטעימה הם כולם דווקא מאוד מתלהבים. מנת הפלמקוש של שרה, שעוררה ציפייה, נראית די מאכזבת וחצי שרופה, ובכלל - המשימה של הפרק נראית קשה יותר ממשימת השיפודים הקודמים. שימוש בטאבון דורש מיומנויות, ניסיון, חקר; הפעם יותר מתמודדים נראו מתקשים ואבודים, וזה כמעט מעורר חמלה.
שני, אחת המתמודדות הפייבוריטיות משלב האודישנים ומי שסימנתי כאחת המתמודדות החזקות העונה, נראית רוב הפרק במצב לא טוב – היא מבולבלת וחסרת בטחון. אבל כנראה שהידיים שלה יותר טובות ממה שהיא יודעת, והשופטים נטרפים מבורקס המופלטה שלה שממולא בשר וחצילים ומוגש לצד מטבוחה עגבניות צהובות. בינתיים כל דבר שהאישה הזאת הכינה נראה פגז וקשה שלא לפתח תיאבון מהמנות שלה.
עוד מתמודד שעולה למרפסת הוא כיומרס, כנראה המתמודד שהכי נהנה במשימה ושטאבון לא זר לו. הוא יודע שאסור להתרחק ליותר משלוש שניות מהאש הגלויה, מסובב את הלחמג'ון שלו במקצועיות, ואפשר רק לתאר כמה בנותיו גאות בו על המשימה הזאת.
אם כן, בסוף הפרק אנחנו נאלצים להיפרד מאינסה, שיכולה עכשיו להתפנות לסידורים לפני החתונה שלה, אבל יש משהו צורם בפרידה; אינסה ללא ספק הפגינה כשרון באודישנים (במחנה האימונים לא באמת הצלחנו לראות מה היא הכינה...), ויש תחושה שאם המשימה הייתה בנושא אחר, אולי היא הייתה יכולה להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות. מצד שני – השופטים נתנו לה כל רמז אפשרי שתשנה כיוון ותנסה משהו אחר, ובעיקר – שתשתמש בטאבון. מה המסקנה? שוב מודח המתמודד שהכי סטה מנושא המשימה. זה אולי לא הוגן תמיד, אבל אלה חוקי המשחק, ואחד הדברים הכי חשובים שאפשר לעשות בתחרות הזאת הוא להקשיב. כן, גם אוכל יודע לדבר.
ועוד כמה נקודות:
* מיכל להב (המקעקעת החרדתית) נותנת לאינסה עצות על רגיעה! מיכל! לאינסה!
* כשאייל שני מנסה להבין את ההגייה של מנת הפלמנקוש הוא כל כך מתלהב ומתקרב אליה, שכמעט נראה שהוא עומד לנגוח בה.
* רותי ממשיכה בהגייה הלועזית למרכיבים: אחרי השעועית ליימה, מגיע הרוקט (בצרה).
* כיומרס מזלף טחינה מעל חתיכות הלחמעג'ון שלו, סגנון שמאוד אופייני לג'קסון פולוק, אבל צועק "פיקאסו".