"אופוריה" הדליקה את האור - וכיבתה את המוח

היעדר יצירתיות. אובדן רלוונטיות. הידרדרות לכדי פנטזיה מינית של גבר קריפי אחד. אלה רק חלק מהתלונות שהשמיעו מבקרי הטלוויזיה מעבר לים נגד העונה השלישית והחדשה של "אופוריה" (Euphoria) - וצודקות ככל שיהיו, מתבקש לשאול איפה האנשים האלה היו עד עכשיו. כי דרמת הנוער והסמים מבית HBO אף פעם לא הייתה סדרה *טובה*: היא הייתה יפה, משפיעה, מצליחה ולרוב גם מהנה, אבל טובה? מעולם לא. "אופוריה" היא למעשה אוסף של סדרות קטנות, אחת פר דמות, חלקן כתובות יותר טוב וחלקן פחות. זה היה נכון אז, וזה נכון ביתר שאת היום, כשאותן דמויות כבר אפילו לא חולקות את קורת הגג של בית הספר התיכון.

ובעונה החדשה של "אופוריה" ב-HBO מקס, שלכאורה צריך להזכיר את היותה עיבוד לסדרה ישראלית אבל בתכלס אין לה שום קשר אליה, הדמויות מפוזרות מאי פעם: חמש שנים חלפו מאז העונה הקודמת, ועכשיו רו (זנדאיה) מבריחה סמים ומחפשת את אלוהים, לקסי (מוד אפטאו) עובדת זוטרה בהפקה הוליוודית, מאדי (אלכסה דמי) מייצגת משפיענים, ג'ולס (האטנר שייפר) היא שוגר בייבי, ונייט (ג'ייקוב אלורדי) וקאסי (סידני סוויני) מאורסים, בעלילת אונליפאנס כמעט זהה לזו של "מרגו צריכה כסף" שתעלה בהמשך השבוע באפל TV. הוא ירש את העסק של אבא שלו, והיא לפעמים לובשת בגדים. באופן חריג מבקרי הטלוויזיה בעולם לא קיבלו אפשרות לצפות מראש בפרקי העונה - בעוד שמקביליהם האמריקאים צפו רק בשלושה, מה שהספיק בשביל לגרום להם להתחרות מי יטיח יותר עלבונות בסדרה. ניסיון העבר מלמד שכש-HBO שומרת את התוכן שלה קרוב לחזה, זה לרוב לא מתוך אמונת-יתר בהצלחה העתידית אלא מתוך אמונת-חסר. ולכן אפילו הטריילר לפרקים הבאים, שנראה מבטיח בהרבה מהשיממון של פרק הבכורה, הוא כנראה רק אריזה יפה של תוכן לוקה בחסר. כמו "אופוריה" כולה, כשחושבים על זה.

הרבה השתנה במהלך ההפוגה הארוכה הזאת של "אופוריה": כמה מכוכביה הראשיים הפכו לשמות גדולים בהוליווד, כשסידני סוויני אף משווה ומעלה, ומהווה כיום סמל של חצי מאמריקה. החצי שאצלו חונה רוב הכוח. במקביל הסדרה איבדה שניים משחקניה, אריק דיין ואנגוס קלאוד, כששחקנים אחרים אומנם עוד בחיים אבל עוזבים אותה בנסיבות מפוקפקות כחלק מהכאוס הבלתי נגמר מאחורי הקלעים שלה. כדי לפצות על זה, היוצר המעוות סם לוינסון גייס הפעם לתפקידי אורח את שרון סטון, רוסליה, דניאל דדוויילר, נטשה ליון, טרישה פייטס ואיליי רות' - שאמור לשחזר את הדמות שגילם ב"איידול" הכושלת של אותו לוינסון, ולהדק עוד יותר את היקום המשותף בין הסדרות. כל אלו יתחרו על זמן מסך עם חברי הקאסט הקיימים, אם כי הכוכבת הראשית של "אופוריה" הייתה ונותרה התעופה העצמית.

השינוי ש"אופוריה" עברה לקראת עונת האולי-סיום מתבטא כבר באסתטיקה שלה: מדברית, צחיחה, כשאפילו הלוגו הכחול-סגול מתחלף בצהוב-כתום כדי להלום אותה. עונה נטולת המוזיקה המקורית של לברינת', שהיה אחת מנקודות החוזקה שלה (הרי איפה יש עוד סדרות שאנשים ממש זוכרים מי הלחין אותן) ועזב אף הוא בעקבות כל הדם הרע שזורם מאחוריה. השוטים של "אופוריה" החדשה רחבים מתמיד, ואחרי שתי עונות של צילומי לילה ונצנצים על העיניים, פתאום גם השמש נוכחת בה. הסדרה הדליקה את האור, וכיבתה את המוח. כי אם לשפוט לפי פרק הבכורה, ההיכרות המוקדמת וחוות הדעת המוסמכות, "אופוריה" היא כמו הרכב של רו שנתקע מעל הגבול. הסדרה חצתה אותו, בלי שום דרך ברורה חזרה, ובחרה ללכת עוד יותר רחוק עם הכלום היפהפה שלה.