ביי אלי, ד"ש לסוס
את הפרק של אמש הקדישו לעזיבתו הדרמטית והאינסופית של אלי זרקה, ואת הזמן שנשאר - הקדישו לקצת תוכן שיווקי. בטוב טעם. וגם: למה מספיילרים לנו את זוכה העונה? מה פשר האובססיה לאמת או חובה? והאם צביעת שורשים יכולה לקרב את השלום? ריקאפ

בפרק של אתמול קיבלנו ניסיון אחרון לסחוט את התפוז שהוא אלי עד הטיפה האחרונה, וקיבלנו פרק שכולו סביב העזיבה הכי איטית שנראתה באח הגדול. בזמן שרוב הדיירים הקודמים שעזבו או הועזבו (והיו יותר מדי כאלה בעונה הזאת) קיבלו מונטאז' של דקה - אלי קיבל פרק שלם. אבל זה די מובן, חוץ מהעזיבה של אלי לא היה יותר מדי מה להראות בפרק הזה. אז קיבלנו הרבה אלי, קצת צביעת שורשים, תוכן שיווקי וספויילר למנצח של העונה.
מירב ואביבית, שחילקו את הבית למחנות ועומדות כל אחת בראש המחנה שלה, שמות את כל המחלוקות בצד לרגע אחד מרגש של צביעת שורשים. ומילה אחת - צביעות. בינתיים, האח הגדול קורא לכל הדיירים לגשת לסלון ולהגיב בהתלהבות למלא שקיות ממותגות רמי לוי, עם הרבה קלוז-אפים על לאבנה, והרבה יותר מידי קלואוז-אפים על דיירים שאומרים "איזה טעים זה לאבנה". לא יודע, כנראה רוצים שנדע שיש מבצע על לאבנה ברמי לוי השבוע.
ביום שאחרי העזיבה, אביבית מקדישה לוק יומי קודר ועצוב לאלי זרקא, הכולל אוברול שחור, עיניים אדומות מבכי ואף מנוזל. "אריוודרצ'י, יקירי" היא נחנקת מהדמעות של עצמה. "אריוודרצ'י". אז אחרי שאלי סופסוף זחל החוצה מהבית אסי, עפר ולירון חוטפים את השידור בפעם האחרונה להערב, לרגע הדרמטי שהם בנו מתחילת הערב: -"ישראל, האם אתה מוכן לוותר על הכרטיסים לגמר בשביל.." -"לא."