על האנשים שעומדים מאחורי "פשוט ככה" מוטלת משימה לא פשוטה. מצד אחד, יש להם קהל שבוי שיילך אחריהם באש, במים ואפילו בסרט השני של "סקס והעיר הגדולה". מצד שני, הם צריכים לעמוד בסטנדרטים גבוהים. "סקס והעיר" לא הייתה רק סדרה מצוינת, היא הייתה סדרה ששינתה לחלוטין את השיח סביב מיניות נשית, והצופות שלה התרגלו למוצר שהוא גם כיפי, מצחיק ושנון וגם מלא ברגש שניתן להזדהות איתו.
אבל קארי, מירנדה ושרלוט הן כבר לא בנות השלושים פלוס המבולבלות שהיו, ואחד הדברים שהכי קשה להזדהות איתו בגלגול החדש של הסדרה הוא העושר האקסטרווגנטי שלהן. תוסיפו לזה את העובדה שאיבדנו את הצלע הכי מצחיקה בחבורה (סמנתה), ומדובר בחתיכת אתגר. בעוד שהעונה הראשונה של "פשוט ככה" הייתה איחוד חביב עם הדמויות האהובות, אבל לא הצליחה להתרומם, שלושה פרקים אל תוך העונה השנייה אפשר לתת קרדיט ליוצרים שמאחוריה (שרובם היו גם בצוות ההפקה וחדר הכותבים של המקור): הם בהחלט מנסים.
אפשר לזקוף לזכותם של מייקל פטריק קינג והצוות שמסביבו שהם הבינו והפנימו מה הייתה הבעיה עם העונה הראשונה. נכון, קארי, מירנדה ושרלוט כבר לא באותו המקום, אבל האהבה של הצופות לדמויות שהכירו לפני כמה עשורים כל כך גדולה, שאי אפשר לשנות את המתכון לחלוטין. בשביל לייצר אצלנו נוסטלגיה חמימה ותחושה שמדובר בדמויות שאנחנו מכירות היטב, לא מספיק לדחוף רפרנסים אופנתיים לאאוטפיטים הישנים של קארי. הטריק הזה מיצה את עצמו עם שמלת החתונה שהופיעה בפרק הראשון.
אבל לאט לאט, אפשר לראות איך האלמנטים שהפכו את "סקס והעיר" לאירוע טלוויזיוני מתחילים לחזור. הגב של סימה אמנם כבר כמעט נשבר מהניסיון לסחוב על עצמה את רוחה של סמנתה, אבל היא מצליחה להיות תחליף לא רע, אפילו שקשה להזדהות עם אישה שמתאבלת על תיק בירקין בשווי 30 אלף דולר, כשעבור רובנו פינוק עצמי זה לקנות בסייל של זארה.
הרעיון להפוך את ניה לרווקה שוב הוא מעולה, כי צריך מישהי שנוכל לחיות דרכה את הריגושים שהיו בלב לבה של "סקס והעיר הגדולה" - עולם הרווקות והדייטינג והמתחים שהוא מביא איתו. שרלוט נשואה, קארי עדיין לא מוכנה לחזור לעניינים אחרי מותו של ביג, מירנדה איבדה את דעתה הודות לאורגזמות שהיא מקבלת מצ'ה וסימה, כאמור, היא סוג של סמנתה. כלומר, גברים כנראה לא יגרמו לה להתבלבל. ניה היא המועמדת המושלמת: היא מעט צעירה יותר מהשאר, אישה חזקה וקרייריסטית אבל מספיק מבולגנת ורגשנית בחייה האישיים כדי לייצר עניין. מסע הדייטינג שלה רק מתחיל, ואפשר לקוות שהיוצרים ישכילו להשתמש בה כדי להחזיר את שיחות הבנות שכל כך אהבנו בסדרת המקור.
אם כבר מדברים על תחושת פמיליאריות, כשביטסי אומרת לקארי שהיא צריכה לעשות את מה שגורם לה להרגיש טוב יותר - היה ברור שהסצנה הבאה תכלול שופינג ונעליים חדשות. למרות שזה היה צפוי זה היה נעים ומוכר, ובמקרה של "פשוט ככה", המילים "נעים ומוכר" הן לא גזר דין מוות, אלא בדיוק ההיפך. אלה התחושות שנחוצות לנו כדי להרגיש שוב את האהבה הגדולה שחשנו כש"סקס והעיר" הרעידה את עולמנו בשנות ה-90.
בפרק הזה גם צללנו שוב לאבל של קארי על מותו של ביג. בעונה הראשונה של הסדרה הייתה קפיצה קדימה בזמן, כך שלא ליווינו את קארי בתהליך האבל המוקדם למשך זמן רב. מצד אחד, זאת הייתה בחירה חכמה - אי אפשר להעביר עונה שלמה בדיכאון קיומי, בכל זאת מדובר בסדרת פיל גוד. מצד שני, להתגבר מהר זה לא משהו שמתאים לקארי שאנחנו מכירות. קארי היא אובססיבית, המוח שלה עובד בלופים מהירים והיא ממש לא אישה שממשיכה הלאה מהר. בעונה החדשה נראה שנמצא האיזון בין הרצון לפנות מרחב וכבוד לאבל שלה, בלי להעמיס יותר מדי אופל. והשקר על זה שהיא חלתה בקורונה? קלאסיק קארי.
בלוס אנגלס, צ'ה ממשיכ.ה להיות שידוך גרוע מאוד עבור מירנדה. אפשר להבין שהכימיה המינית שיבשה את מנגנון קבלת ההחלטות שלה, אבל בהחלט לא מתאים לה להישאר לאורך זמן עם אדם נרקיסיסט ונטול אמפתיה. מירנדה שאנחנו מכירות בחיים לא הייתה מתנצלת על כך שהיא מתעדפת את בריידי. בשלב הזה כבר נראה שהן הולכות לקראת פיצוץ גדול שיחזיר את מירנדה לניו יורק, ועם כל הרצון להמשיך לראות עוד מטוני דנזה המתוק - זה די ברור שהזוגיות הזאת לא עובדת. תוחזר מירנדה העצבנית והלוחמנית לאלתר.
ומה עם שרלוט? החיים שלה ממשיכים לספק את האתנחתא הקומית, הפעם הודות לרשימת מילפיות שהופצה בבית הספר של הילדים שלה, והביאה איתה את אחת הסצנות הכי מהנות של הפרק - שרלוט, ליסה וחברותיה מחפצנות תיכוניסט עם מבט ממיס. אבל יש לנו רק שאלה אחת בוערת: איך ייתכן שדירדה, האמא הצעירה ששתיהן נהנות לרדת עליה, לא נכנסה לעשיריית האימהות הכי שוות בבית הספר?