הפיצול של מאי ואיתי משמח אותנו - ויש לזה סיבה

הגמר של "המירוץ למיליון" מתקרב בצעדי ענק - וככל שהפרקים מתקדמים, קשה יותר להמר מי הזוג שיזכה בו. ההפיכה של הזוג הירוק מזוג "חלש" לזוג מאיים - טייטל שהם הרוויחו ביושר בזכות שני קטעי המירוץ האחרונים - היא ההוכחה לכך שהכל יכול לקרות בתחרות הזו. ואומנם ההדחה בקטע המירוץ של פרו לא הייתה מפתיעה במיוחד, אבל תסכימו איתי שחמשת הזוגות שנותרו בתחרות הם לא חמשת הזוגות שציפינו, אי אז בתחילת המירוץ, שיגיעו לשלב המכובד הזה. אגב, אם אתם עוד לא יודעים מי הזוגות שהגיעו לרבע הגמר, תחזרו אחר כך - כי יהיו פה ספוילרים.

נתחיל מטום ואלמוג, שהגיעו למקום הראשון בפעם השנייה ברציפות - ואפשר רק לקוות שהם לא יתרסקו בהמשך (כמו שקרה לזוגות אחרים שהעזו להתרגל להצלחה). הכדורגלנים הגיעו לפרו באנרגיות טובות, אבל האנרגיות האלה דעכו מהר במשימת בניית הפסל. ומכיוון שהפרק ההוא שודר לפני 50 שנה, נזכיר: הירוקים בחרו בצבע הירוק - לכאורה מתבקש, בפועל מטופש. אגב, שלומי ואסף נתקלו בחלק הירוק האבוד של טום ואלמוג, ועל פניו הם יכולים היו להחביא להם אותו. אבל לא באמת: "המירוץ למיליון" היא אומנם תוכנית אסטרטגית, אבל כזו שמשתייכת לז'אנר הפיל-גוד.

בכל מקרה, על הכשל במשימת הפסל פיצו הירוקים במשימות שבאו לאחר מכן: הם יצאו ראשונים מהדו קרב, ובמשימת המתנות הם הצליחו להפיל את המתנה הרצויה, אחת מתוך 20, כבר בניסיון הראשון. כמובן שהפוקס הזה נראה הרבה פחות מלהיב בדיעבד, כשכל הזוגות הצליחו בארבעת הניסיונות הראשונים, מקסימום (איך זה יכול להיות?). אבל טום ואלמוג לא ידעו את זה, וזה היה לטובתם. ההתעלות הרוחנית שהם חוו שם נתנה להם את הבוסט שהם היו צריכים כדי להמשיך לתקתק את שאר היום.

נעבור לאור ועדי, שהבטיחו גם הם את מקומם ברבע הגמר. וברשותכם, אני רוצה לעזוב לרגע את המיקרו ולהתייחס למאקרו. במילים אחרות, אני רוצה לתת את דעתי על סוגיה שמסעירה את הצופים כבר זמן מה. בתחילת העונה אור היה זה שחטף את רוב הביקורות מהקהל - אבל לאחרונה עדי היא זו שנמצאת על המוקד: יש הטוענים שעדי היא פרינססה, שהיא גורמת לאור לעשות את כל המשימות הקשות בעצמו, שהיא נמצאת בתחרות על תקן קישוט. ובכן, יש לי דעה לא פופולרית. אני חושבת שזה ממש בסדר שעדי עושה פחות מאור, ולא כי אני מאמינה במוסכמות מגדריות שמרניות - אלא כי הדינמיקה הזו עובדת להם. נכון, אור לקח על עצמו יותר משימות מחסום (ואולי הוא אפילו לקח את כולן?), אבל הוא לא ממורמר על זה. להפך, זה גורם לו להרגיש טוב. בקיצור, אם שניהם מרוצים מהמצב, אז מי אנחנו שנתעצבן?

למקום השלישי הגיעו שלומי ואסף, ואני כמובן שמחה בשבילם - אבל השמחה הזו מלווה במועקה. מרגיש לי ששלומי מיצה את האירוע שנקרא "המירוץ למיליון", ושהסיבה המרכזית שבגללה הוא לא פורש אינה המחויבות לאסף ואינה ההבטחה לאשתו - אלא העובדה שזוג אחד כבר פרש קודם לכן מהתחרות. למען האמת, אני מבינה לליבו. במיוחד בהתחשב ביום הקשה שהיה לו בפרו, שכלל התפרקות טוטלית במשימת הדו קרב. המשימה הזו גמרה את שלומי לא רק פיזית, אלא גם נפשית, ולא ברור לי מאיפה הוא גייס את הכוחות לעשות סיבוב נוסף על הגלגל. אז כן, שלומי לא במיטבו, אבל כולי תקווה שהציוות שלו עם אזי יצית את האש שלו מחדש. ליד החבר הטוב שלו הוא מרגיש בנוח להיות מעוך, אבל ליד אדם זר הוא ירגיש מחויב לבוא בגישה חיובית - ואזי, בהיותו האדם הכי חמוד במדינה, בטח יעזור לו לשמור עליה.

ואם כבר מדברים: אזי ודני, בניגוד לתחזיות האישיות שלי, הצליחו להינצל מההדחה והגיעו למקום הרביעי והמכובד. אבל זה לא היה קל - לא לדני, לא לאזי, והאמת היא שגם לא לצופים. מעניין לציין שהסיבה לקושי של כולנו היא אותה הסיבה: והיא, שדני לא נותנת מספיק קרדיט לאזי. היא לא מקשיבה לאינטואיציות שלו ולא לוקחת ברצינות את דרכי הפעולה שלו; ובשלב הזה, זה כבר לא משנה אם אזי צודק (כמו במשימת הרמז בחצאית) או טועה (כמו במשימת בניית הפסל), כי זה עניין של עיקרון. דני נעה בין התפרצויות של תסכול ושתלטנות לבין פרקטיקות מעולם ה-gentle parenting, ואכן, היא ואזי נראים יותר כמו אמא ובן מאשר כמו אבא ובת. העיקר שברגע החשוב ביותר - במשימה האחרונה - דני שמה את האגו בצד והלכה עם תחושת הבטן של אבא שלה, שלקחה אותו לכיוון הצמידים. וכמובן, המזל הזדמן אליהם בדמותה של שוטרת בעלת תושייה, שבזכותה הם נמנעו מעיכוב רציני (ופוטנציאלית, גם מהדחה).

ועכשיו למשימת הסולמות והנחשים: תראו, אין לי בעיה עקרונית עם משימות מזל (תלוי במינון שלהן, כמובן), אבל ספציפית משימת המדרגות היא בעייתית - כי כצופה, זה בלתי אפשרי לעקוב אחרי מה שקורה בה. בכל מקרה, אני מזכירה את המשימה הזו עכשיו כי היא הצליחה להכעיס גם את איתי, שנשבר כשדברים לא תלויים בו - ומאי, בפעם הראשונה במירוץ, פשוט לא ידעה איך להתמודד עם הפרטנר שלה. מזל שזוגתו של איתי חיכתה שם בסוף העלייה. וכן, כולנו חשבנו בדיוק את אותו הדבר כשראינו את ג'ורדן (ובמיוחד, כשראינו את ג'ורדן לצד מאי). אבל לא על זה אני רוצה לדבר.

ובכן, אני רוצה לדבר דווקא על ההתפצלות המתקרבת של מאי ואיתי, במסגרת ערבוב הזוגות המצופה שיתרחש בקטע המירוץ הבא. מכל הזוגות, מאי ואיתי הם הזוג שאני הכי אשמח לראות בנפרד. ולא כי יש לי משהו נגדם, אלא כי אני חושבת שהדינמיקה ביניהם - מוצלחת ככל שתהיה - מונעת מהם להראות צדדים מסוימים באישיות שלהם. הציוות של איתי וטום נשמע מבטיח במיוחד, כי יש לו פוטנציאל להיות מדהים כמו הציוות של ליאור ויפתח מהעונה הקודמת: במילים אחרות, טום עשוי לאפשר לאיתי לצאת מהמוד הקרבי ולהיכנס לאווירת צחוקים. מצד שני, הציוות של מאי ועדי גם הוא מסקרן, כי החיבור עם עדי מזמין את מאי להתמסר לאנרגיה הנשית שלה - ולהציג, בתקווה, תכונות קצת יותר מעוררות הזדהות.

מי שלא ייקחו חלק בערבוביית הזוגות הן ספיר וספיר, שהגיעו למקום האחרון וסיימו את דרכן בתחרות. זו הדחה מבאסת, אבל כאמור, גם די צפויה. הספיריות הן כנראה הזוג שהתקשה הכי הרבה לאורך התחרות, ואומנם הן החזיקו יפה, אבל הן מעולם לא היו חומר של גמר. ומה גם שכצופה, הרגשתי שהספיריות היו אמוציונליות מהרגיל בטסטות הפעם (בואו, הדמעות הבלתי נשלטות היו די מחשידות). ניפגש ברבע גמר.