אני יודעת שלא עברנו מספיק מדינות כדי להשוות, אבל אין לי ספק שמאוריציוס הוא היעד השנוא עלי עד כה בעונה. לא בגלל היעד עצמו חלילה אבל אחרי מאה פרקים במדינות אפריקאיות עם ז' ו-ב' זה פשוט לא מספיק כדי לנער את העניינים. או בקיצור - אין עניין. הזוגות עייפים, כותבי המשימות עייפים וגם אנחנו.
המשימה שבה התחלנו את הפרק הייתה משימה "אותנטית" במיוחד - ללמוד ריקוד פולקלור מקומי. הראשונים להגיע הם עדן ואביעד, וכאן הם שוב מביעים שאננות ויהירות, דבר שהפיל אותם בעבר (משימת הקורה וערבוב הצבעים בזמביה). עדן אמנם למדה שבע שנים התעמלות אמנותית ושבע שנים בלט, אבל שום דבר מהשנים האלה לא יעזור לה כשמי שצריך לבצע את הריקוד הוא בן זוגה נטול הקצב בעליל אביעד.
גם הממנים היו נראים כאילו המשימה הזו תפורה עליהם, הרי הם תמיד שרים ומרקדים גם אם זה לא קשור למשימה בשום צורה, אבל מתברר שגם פה ההיפך הוא הנכון. רוב המשימה הם היו עסוקים בלהתעצבן אחד על השני, כפי שקורה להם כמעט בכל משימה לאחרונה. רק אלוהים יודע איך הם מצליחים תמיד בסוף להגיע ראשונים לשטיח.
להתכסח זה כאמור לא רק תחום עניין של הממנים, ומסתבר שמתחת לאף שלנו צמח לנו ביף עסיסי בין טיה ופיי וסיד ואייל. מה שמצחיק זה שטיה ופיי נותנות אטיטיוד, שולחות מבטים ארסיים והערות עוקצניות, בזמן שאייל וסיד מתבוננים ברצפה באי נוחות. האמת, אני לא בטוחה עד כמה סיד ואייל מודעים בכלל לקיומו של הביף הזה. המקום שטיה ופיי באות ממנו מובן, זה לא נעים להיות האנדרדוג שתמיד מקבל "עצור", אבל נמאס כבר מהניסיון לצייר את המתמודדים האחרים כנבלים חסרי מצפון שקושרים מזימות נגדן. מה, הן באמת חושבות שסיד ואייל יושבים להם על כיסא מנהלים בעודם מלטפים חתול פרסי לבן ומצחקקים בצחוק מרושע?
לאחר שהמתמודדים פיזזו על הבמה עם סדין ופרחים, בפרק זמן שנראה כמו נצח, עברנו סוף סוף למשימה הבאה. המשימה הייתה מגעילה במיוחד כשהמתמודדים היו צריכים להשתכשך בג'יפה וגרגירי סוכר רק כדי לעבור מה שנראה כמו טיפול פילינג אגרסיבי כשמגרדים מהם את שאריות הסוכר אל תוך מיכל. ואם זה לא מספיק, את כל הדרך אל המיכל המתמודדים צריכים ללכת במבוך קני סוכר קריפי במיוחד שנראה כאילו לקוח מסרט אימה. אני יודעת שהמילה "סוכר" נאמרה הרבה בפסקה הזאת, אבל תאמינו לי שיחסית לפרק זה רק קצה הקרחון.
אבל בואו נדבר על מה שמעניין באמת וזה המשך הריב המדומיין של טיה ופיי: בזמן המשימה, אייל שאל אותן בתמימות "איך הולך?" והן כמובן כבר לקחו את זה למחוזות רחוקים, כאילו לא מדובר בשאלה חביבה ולגיטימית אלא בהקנטה ארסית כחלק מהריב שקיים רק בראש שלהן. זה אולי קטנוני ומעצבן, אבל הכעס של טיה ופיי עבד לטובתן כשנתן להן מוטיבציה לתקתק את המשימה ולבסוף הן סיימו את אמבטיית הסוכר המחרידה וקיבלו את הרמז במבט זחוח ומרוצה.
אם התגעגעתם למילה סוכר, הסירו דאגה מליבכם כי הפעם הגענו למשימת "מחט בערימת שחת" (או "שחת בערימת מחט" על פי אביעד) גרסת קני הסוכר. אני לא מבינה את הטענה של המתמודדים שאומרים שאין להם מושג מה הם אמורים לחפש בכלל או איך הסמל שהם אמורים למצוא נראה. מה זאת אומרת? תעירו אותי באמצע הלילה - שלושה פסים, צהוב אדום צהוב. מה אתם ילדים? זה הסמל היחיד שאי פעם שתצטרכו למצוא במהלך התחרות הזאת אז בחייאת.
הזוגות מתחילים להיערם כמו ערימת קני סוכר וכולם מחפשים בטירוף את הסמל הקטן כי ברור שמשימה כזאת משנה לחלוטין את הסדר הקיים. אתה יכול לפזז כל היום ולהתגלגל בסירופ סוכר בהצלחה יתרה וכל זה לא ישנה אם תתקע שנה על משימה שמתבססת בעיקר על מזל. ואכן, על פי הקלישאה - המשימה טרפה את כל הקלפים כשזוגות שהגיעו מאוחר מצאו את הרמז חיש מהר בדרך לרון שחר, ומי שהגיעו מוקדם עדיין אכלו קש. לבסוף נשארנו עם צמד הזוגות הכי טעון בפרק - טיה ופיי וסיד ואייל (שאולי ילמדו כבר את השמות האמיתיים שלהן ויפסיקו לקרוא להן פיה וטיי). שני הזוגות במירוץ נגד הזמן, והפעם סיד ואייל הצליחו לצאת ראשונים, כשטיה ופיי אחריהם.
אל השטיח החגיגי הם הגיעו פחות או יותר יחד (מה רבו מעשיך מניפולציות עריכה) כשטיה ופיי אחרונות. בשלב זה העצבים והמתח הגיעו לשיאם, כשפיי כבר לא הצליחה לשמור על פאסון וגערה בסיד "אל תיגע בי" כשניסה לנחם אותה. אבל מה? במהלך לא צפוי בכלל היה מדובר בנקודת סיום ללא הדחה. אני מקווה שטיה ופיי יעשו בשכל וינצלו את ההזדמנות שקיבלו כדי לעשות סולחה ולהתחיל את היום הבא בדף חלק. אחרת, הן רק ימשיכו להשניא את עצמן על כולם וימצאו את עצמן בדיוק באותו מקום.
בפרקים הבאים של המירוץ למיליון: ניסים ואוראל ימנו את כל שמות המאכלים הקיימים בעולם, פיי תחשוד כי לסיד ואייל יש קשר לרצח ארלוזורוב ועדן תאבד את הקול שלה סופית אחרי שצרחה על אביעד.