הפרומואים הבטיחו משימה שהיא סרט אימה, ומה אני אגיד לכם? הם קיימו. שני צרחה "למה באתי", נטע איבדה את הקול מרוב צעקות ואן מילאה את הקבר השקוף שהייתה נעולה בו עם הדמעות של עצמה. טוב, צודקים, שלוש הנשים האלה כבר הראו תגובות לא פרופורציונליות למשימות, אבל הפעם באמת אפשר להבין אותן. להיגרר ככה ברחבי ירבאן עם דלי של ג'וקים שפוך מעלייך ובלי שום אופציה לברוח, זה באמת דבר שאף אחד לא יכול להתמודד איתו, וגם אם היו כאלה ששיחקו אותה קוּל (יעל, אליס, בן) בסוף כולם יצאו משם בהיסטריה והתחילו להתפשט באמצע הרחוב.
מעבר לעובדה שעד ה"רון שחר" כל אחד מהמתמודדים ששכב עם ג'וקים סבל מכאבֵי, גירודֵי ובהלות פנטום (כמעט כמו האוזניים שלנו אחרי כל הקקופוניה), המשימה המחורפנת הזו הייתה הזדמנות טובה להבין איזה זוגות עובדים מהראש ואיזה זוגות עובדים מהלחץ. בזמן שאורי, למשל, כבר התנדב להיכנס לתוך התיבה כי הוא אהב את הרעיון של שכיבה בחוסר מעש, בן ישר הבין שהקאץ' המגעיל בדרך - ובכך שהחליף אותו הוא פחות או יותר הציל אותם מהדחה. הלוואי שזה היה גם המקרה של אן, שעם כמה שניסתה להתאפק (ועם כל הכבוד, לא הצליחה), כנראה לא הייתה שורדת את זה טוב כמו ירדן.
המשימה השנייה של השבוע (כן, היו רק שתיים) הייתה הרבה יותר משמימה, כי לדעתי אין ארמני אחד בעולם שעוד לא גויס לעזור לזוג כלשהו עם הבטחות שווא של "פייב מיניטס, איי סוור". מצד שני, "לקבל הוראות מאדם שלא יודע אנגלית על איך לעשות אוריגמי עם דף בגודל של קיר" זה רעיון כל כך מופרך, שאפשר להבין למה מישהו בהפקה רצה לנסות אותו. הזוג היחיד שהיה שווה להתעכב על ההתמודדות שלו במשימה הוא אביתר וליאן - נחשו מי התעקש על שיטה לא חכמה ונחשו מי צדקה - אבל כל עוד יחסי הכוחות שם לא ישתנו באמת שאין טעם לטרוח. אגב, הפקה, אני מבין שאם *זאת* משימת האוריגמי, אפשר לשכוח מקפיצה ליפן? כי חבל.
בסוף, כפי שכבר נחזה, אן וירדן נשלחו הביתה. אמנם הלילה הארוך בארמניה היה מתיש לכולם, ונראה היה שגילי וטלי יותר שמחו כשחשבו שהודחו מאשר כשהבינו שלא, אבל במקרה שלהן נדמה שבאמת הייתה הקלה. משהו העונה לא עבד עם זוג הבנות שובות הלב האלה, ונראה שהן כבר הבינו בעצמן שהכתובת הייתה על הקיר. האכזבה כאן היא בעיקר בשבילנו, כנראה, ולו רק בגלל שמעטים הרגעים מעוררי ההשראה כמו אלה שירדן מצליחה להרים בהם את אן. אחרי ההדחה הן כבר אמרו שעצם זה שהן השתתפו פעמיים הוא ההישג האמיתי, ואולי כאן בדיוק הבעיה - למעט, אולי, אורי ובן, כל הזוגות החוזרים הגיעו לכאן בשביל לנצח. מי שבא רק בשביל ההשתתפות מוזמן לקפל את הדברים שלו בצורת תיבת נוח (בואו, זו הייתה פשוט סירה מנייר) ולפנות מקום לשאר.
כמה קטנות
- כשאמרתי שהמתמודדים שיצאו מהתיבה בהיסטריה התחילו להתפשט לא הגזמתי. לראיה: שני בורחת טופלס מהמצלמה.
- "איך אני אוהבת אזכרות. אצלנו זה כמו מימונה" (נטע, נו מה).
- ואם כבר נטע ואם כבר המשימה המזעזעת ההיא, צריך להיות הוגנים ולהזכיר שבהתחלה היא ממש לא התמודדה איתה, מה שעיכב אותה ואת עומר בענק. לפחות למדנו מה השיטה שלה להירגע, והיא, כמובן, לקלל את אחיה הגדול.
- עכשיו כשהמטרה האוטומטית לקבלת עצור מחוץ לתמונה, היה מעניין לראות על מי הזוגות יתבייתו. אסף ונתא עברו על הקשקש, וכרגע נראה שמי שעל הגריל הם יעל ויוסיאל - שגם עם עיכוב של רבע שעה עדיין הצליחו להגיע במקום השלישי. אני שונא להמר על זוכים, אני תמיד טועה בדברים האלה, אבל העונה זה מתחיל להיראות קצת קל מדי.