מולי שאנון, טליה עובדיה ו"בוגד"

הכל הודות לאמא
כמו בכל פרק פתיחת עונה, גם זה שהזניק השבוע את הסיבוב ה-20 של "ארץ נהדרת" (קשת 12) הוקדש בעיקר להתייחסות מאוחרות לתופעות שצצו במהלך הפגרה, מהדר מוכתר דרך נונו ועד לאליאב זוהר. רק שגם אם האנשים עצמם יישארו פה בעוד כמה שנים, לרוב החיקויים לא יהיה את האימפקט לטווח הרחוק שיש למערכוני "ארץ" העל-זמניים. טרנדים באים והולכים, פוליטיקאים עולים ונופלים, ולמרות ההומאז' היפה ל"לקום אתמול בבוקר" במערכון הפתיחה - סביר שהפלונטר הפוליטי שמקדם את העונה הזאת ייפתר ביום מן הימים. לכן "ארץ" לא שוכחת שניים מהדברים שהופכים אותה למה שהיא בשלהי העשור השני: מאפרת העל ליאת שיינין, והיכולת ליצור דמויות מקוריות שהן חלק מהפנתיאון הישראלי. מסוכן להמר על דמויות שכאלה אחרי פרק אחד בלבד, אבל בהתחשב ברקורד המפואר של יניב ביטון זה דווקא די סביר.

ביטון, שתמיד מפתיע להיזכר בהיותו מצטרף טרי יחסית לקאסט, זכה לעמוד גם במרכז המערכון שפתח את פרק הבכורה וגם במרכז זה שסגר אותו. לא סתם סגר, אלא רץ במקביל לכתוביות הסיום, כשחלק מהצופים בטח מפספסים קטע קצרצר, מבריק ומצחיק בקול רם. כבר תקופה שביטון רץ עם הדמות הזאת, שמוגדרת כאמא שלו אבל היא למעשה האמא של כולנו - הוא דיבר עליה ועל שיבושי העברית שלה ב"סיפורים מהכורסה", שאב ממנה השראה למערכון בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה שהנחה השנה ואף ביסס סביבה דמות מצוינת בפרודיה שעשו ב"ארץ" על גלידה גולדה. עכשיו, כשעונה חדשה בפתח, נראה שמדובר בניסוי כלים לקראת צירוף הדמות לארסנל. ואם ביטון ימשיך לזהות את אותן דקויות כמו אלה של האמא שמתקשרת לברך שנה טובה אבל כל רג- קוטעי- אותה בזמן השי-חה, מדובר באחלה מתנה לשנה החדשה. מי יודע, אולי היא אפילו תמצא את עצמה בפרק ההמשך של "רצח בריקודי עם".

מה לראות?
את "בוגד" (הוט), שעל אף היותה נוסחתית וקלישאתית חוטפת הרבה יותר ממה שמגיע לה, בטח ביחס לסדרות ישראליות אחרות. נכון, האמינות ברצפה. נכון, הדיאלוגים נוסחו ידי בינה מלאכותית ואז עוד עברו גוגל טרנסלייט לאנגלית ובחזרה. ונכון, הרוב המוחץ של השחקנים בסדרה לא באמת מתמסר אליה. אבל בואו: ברמת הבידור הממכר, כזה שגם נראה טוב ומשאיר אתכם בציפייה לפרק הבאה, היא לגמרי יודעת את העבודה. לביקורת המלאה.
הזמן הכתום
תראו, בבית הזה לא מרוצים מהזכייה של טליה עובדיה ב"האח הגדול" (רשת 13), בעיקר בגלל המסר שהזכייה הזאת העבירה - לא במובן של אג'נדה או דוגמה לדור הצעיר חלילה, למי פה אכפת מזה, אלא בגלל שתוכנית שרובה ככולה מוקדשת לכיף העניקה את המיליון דווקא לדיירת שכמעט ולא השתלבה בו. שחף רז, בר כהן ואפילו אילנה טרננקו, על כל החסרונות האישיים והטלוויזיוניים שלהם, היו ראויים ממנה ולו רק בגלל שסיפקו לנו עונה מהנה. אבל הבית הזה אינו בית האח, ושם לא רק חולקים על ההכרעה, אלא מסרבים להכיר בה כמו אחרוני תומכי טראמפ.

ספיישל החזרה לבית של הדיירים, הגרסה הטלוויזיונית לקיפול אגרסיבי של שפופרת משחת השיניים עד שהיא מתרוקנת לגמרי, היה פחות סיכום עונה מקיף ויותר מצעד של אנשים שמסרבים לפרגן לזאת שזכתה במיליון. דינה שמחי באה אליה בטענות בגלל ההתנהלות של תומכיה מחוץ לבית (התוכנית צולמה בבוקר שאחרי הגמר, ספק אם טליה הספיקה בכלל לשמוע במה מדובר), אליאב טעטי התקשה לחזור בו מעקיצת ה"מגיע לי תמלוגים", ובר - שלכל אורך העונה דווקא הפגינה גמישות מעוררת הערכה - עשתה לעצמה שירות רע עם יותר מדי הערות ביניים וכמות לא הוגנת של פרצופים חמוצים. יותר מבעונות קודמות, התחרות העונה הייתה על בולטות ומוניטין, לא על המיליון. וכשיש כל כך הרבה דמויות ראשיות בסיפור הזה, חלקן הודחו לפני מה שמרגיש כמו עשור, סביר שהן ירגישו כאילו שדדו אותן לאור יום. אבל ההתנהלות שבר, אליאב והיתר בחרו בה (לפחות בשידור ההוא) עושה להם נזק כפול: היא גם מאירה אותם באור לא טוב, וגם מאלצת אותנו לרחם בלית ברירה על טליה, מי שלא באמת הייתה צריכה לזכות במיליון. עכשיו, כשהם כבר סוג של אדונים לעצמם מבחינה תקשורתית, הדיירים שהפסידו לטליה יצטרכו להחליט באיזו טקטיקה לנקוט. הצדק לגמרי איתם, השאלה היא מה יבחרו לעשות איתו.
פריים אחד למזכרת
מבין כל הדברים שאפשר לבכות מהם, אליאב טעטי מתפרק דווקא בגלל הנאמבר של עדן חסון בגמר "האח הגדול" (רשת 13).
שאנון סטריט
מבט זריז על רשימת הזוכות בטקס האמי האחרון יכול ללמד משהו על הלך הרוח הנוכחי בהוליווד: כדאי לך להיות או כוכבת עולה ושוברת שיאים - כמו זנדאיה וג'וליה גארנר שעוד לא רואות באופק את גיל 30 - או שחקנית ותיקה, אך לא מספיק מוערכת, שמקבלת הזדמנות יקרה מפז להראות את כל מה שיש לה לתת. שריל לי ראלף עשתה את זה ב"בית הספר היסודי אבוט", ג'ין סמארט זכתה פעם שנייה ברצף על "Hacks" וג'ניפר קולידג' המשיכה את הרנסאנס שלה עם פסלון באדיבות "הלוטוס הלבן". כולן כבר היו שחקניות עסוקות ומבוססות, אבל השנים דחקו אותן לשורה האחרונה. תפקיד אחד, כשהן נושקות לשישים ואף מעבר לכך, עשה עבורן את העבודה.

ומה שמתחיל בהוליווד ממש לא נעצר שם. תראו את ריטה שוקרון, מבכירות שחקניות האופי בישראל, שגברה השבוע על מועמדות כפולה של דאנה איבגי וקטפה פרס אופיר ראשון על תפקיד עושה-הקריירה שלה בסרט המבריק "קריוקי". כמו כל תנועה, גם זו שמשתלטת בימים אלה על התעשייה האמריקאית פולשת לאט-לאט לטריטוריות אחרות, ועוד ועוד שחקניות בשלות ולא מספיק בולטות זוכות להמציא את עצמן מחדש. אם עד לאחרונה הן עוד נחשבו לסרח עודף, או עלה תאנה, היום בנות ה-55 ומעלה הן הסחורה הכי חמה. "יפה לך" (הוט), סדרת הקומדיה המתוקה שעולה בימים אלה בישראל, אפילו משווה ומעלה: לא שחקנית מבוגרת אחת שזורחת בתפקיד מרענן, אלא שתיים.

הקומדיה ביצירתה ובכיכובה של ונסה באייר ("סאטרדיי נייט לייב") עוסקת בג'ואנה, בחורה שהיא לא 100 - וגם לא 90 - שמגשימה חלום ומקבלת עבודה בערוץ קניות עם אוריינטציה שמרנית. העניינים לא מתקדמים כמצופה, וכשג'ואנה נמצאת על סף פיטורים היא שולפת את נשק יום הדין ומודיעה: הסרטן שלי חזר. לג'ואנה אכן היה סרטן בילדותה (וגם לבאייר, אגב), אבל עכשיו היא נקייה. ובעודה נאלצת להתמודד עם השקר הזה, היא מוצאת את עצמה מתומרנת על ידי שתי נשים חזקות ופגיעות בדרכן - מנהלת הרשת בגילומה של ג'ניפר לואיס, והמגישה המיתולוגית בגילומה של מולי שאנון. לואיס ושאנון, שיותר מגונבות כאן את ההצגה, הן עוד שתי דוגמאות נהדרות לרשימה המבורכת של שחקניות שמקבלות צ'אנס נוסף אחרי שזמנן עובר לכאורה. מאז שתיהן זכו לשבחים, צצו מחדש בתודעה, ואפילו פרסמו ספרי זכרונות, כעת כשהן כבר מעוררות השראה. שאנון, בוגרת "סאטרדיי נייט לייב" בעצמה, אף צילמה את "יפה לך" במקביל לתפקידים מבריקים לא פחות בקומדיה "שני האחרים" ובאותה "הלוטוס הלבן". ומתי היא לוהקה לכל התפקידים האלה, אתם שואלים? רגע אחרי יום הולדתה ה-55, כמובן. ריטה שוקרון דווקא חיכתה קצת יותר מעשור, ועכשיו היא (ואנחנו) ממתינים בסבלנות ליוצר הבא שישכיל להמריא איתה. אם ריאן מרפי היה פועל בארץ, זה היה הופך את המלאכה להרבה יותר קלה.
בשבוע הבא
כמו מיליון כוכבי קולנוע לפניו, גם ג'ף ברידג'ס עורק למסך הקטן עם סדרת המתח "הזקן" (דיסני+, 28.9); אנה דה ארמס נכנסת לנעלי מרילין מונרו - ובעיקר לפאה הבלונדינית שלה - בסרט הביוגרפי "בלונדינית" (נטפליקס, כנ"ל); ופרק סיום העונה הרביעית של "פאודה" (יס, כנ"ל). בקיצור, תקופת היובש הקלאסית של ימי החגים, וזמן אידיאלי להשלמת חוסרים טלוויזיוניים.
צילום יניב ביטון: מתוך "ארץ נהדרת", קשת 12 / צילום טליה עובדיה ואליאב טעטי: מתוך "האח הגדול", רשת 13

מצאתם טעות לשון?