סטטיק, "ארץ נהדרת" ו"הדיילת"

זוהי קריאה אחרונה
לפעמים הטלוויזיה מרגישה שזה הזמן להתאבסס לז'אנר אקראי, ובשבוע שעבר - ממש באותו יום - זה קרה עם קומדיות מתח: אחרי ש"רק רוצחים בבניין" (דיסני+) הייתה אחת הצפיות הכי מתגמלות של 2021, גם "האפטר פארטי" (אפל TV פלוס) ו"האישה מהבית שממול לבחורה בחלון" (נטפליקס) ניסו להצחיק בעודן צוללות לעומקה של תעלומה. ב"האפטר פארטי" זה נגמר בבזבוז מקומם של פורמט מבריק ושחקנים מוכשרים, ודווקא הפרודיה של נטפליקס עם קריסטן בל התגלתה כחלופה המהנה יותר. מה שבטוח הוא ששתיהן מסוגלות ליותר.

ואיך נראה ה"יותר" הזה? תסתכלו על "הדיילת" (הוט), שנחתה כאן באיחור ניכר ובכל זאת מצליחה לצבור לעצמה כמה אוהדים. קיילי קווקו, כבר לא עלה התאנה מ"המפץ הגדול", מובילה בחוכמה סדרה שגם כתובה היטב וגם מעוררת ציפייה לקראת הפרק הבא, כשעל הדרך הצופים שאינם מומחי ניינטיז זוכים להתאהב בשחקנית-הבת-שחקנית שהיא רוזי פרז. ב"הדיילת" אפילו המסך המפוצל מרגיש כמו הטרנד הכי נכון של הרגע, רחוק שנות אור מהשריד ההיסטורי שהוא באמת, וסוף סוף אנחנו מקבלים תזכורת לכך שקומדיית מתח היא יעד אפשרי בהחלט. כל האכזבות האחרות פשוט לא יודעות איך לעשות את זה.

מה לראות?
את "העידן המוזהב" (יס, הוט וסלקום), כי גם אם אתם לא בקטע של דרמות תקופתיות (לא ראיתי את "ברידג'רטון" ואני לא אתנצל על זה) - כנראה שיש לכם פינה רכה בלב לאופרות סבון. וכשהן מגיעות עם התקציב של HBO, ועם שחקניות כמו סינת'יה ניקסון, כריסטין ברנסקי וקארי קון, אפשר להניח בצד אפילו את ייסורי המצפון. עכשיו רק נשאר שמישהו ילמד את לואיזה ג'ייקובסון, הבת של מריל סטריפ (!), איפה משיגים כריזמה. לביקורת המלאה של זוהר אורבך.
משטרת המחשבות
יותר מהשיר של אתי כרייף או החיקוי - ההיסטרי! תנו לנו עוד ממנו! - של אילה חסון, הפרק האחרון של "ארץ נהדרת" (קשת 12) בלט השבוע לטובה בעיקר בזכות המערכון על פרשת פגסוס. שתי החלטות הפכו אותו למצוין: הראשונה היא הבחירה להחזיר למסך את השוטרת הכי מצחיקה עם איפור העיניים הכי קיצוני, אדווה של גיה באר גורביץ', שגנבה באופן קבוע את ההצגה במערכוני השוטרים מהעונה הקודמת. שיבושי הלשון (הלחם והחמאה של התוכנית) תמיד היו מבריקים מבלי להרגיש לעגניים מדי, ותמיד משמח לראות דמות משנית שזוכה לקבל את כל הפוקוס לעצמה. ככה, למקרה ששכחתם, קרה בזמנו גם עם שאולי.

ההחלטה השנייה נוגעת לרעיון שבבסיס המערכון - לא סתם רצף בדיחות על שוטרים מציצנים ותכנים אינטימיים, אלא נרטיב ברור עם מסר חד ולא מדובר מספיק. בהשאלה מחדר הבקרה הרגשי של "הקול בראש", אדוה והשוטר שלצדה נמצאים בחלל שמרכז את שלל הטכנולוגיות שיודעות עלינו הכל. מעקבים של המשטרה אחרי אזרחים? זה חמור, אבל תהיו בטוחים שאפליקציות כמו גוגל/פייסבוק/אינסטגרם/בוקינג מחזיקות עליכם הרבה יותר פרטים אישיים, ואפילו יודעות לצפות את הצעדים הבאים שלכם במרחב הדיגיטלי. וזו כנראה השורה התחתונה של המערכון: אולי כדאי שנשים לב גם לריגול השקט הזה, ולא נתחרפן רק ממעקבים של המשטרה או משופטת שמוחקת סמסים. העובדה ש-NSO מצטיירת בימים אלה כגוף מסוכן, מן הסתם בצדק, ממש לא אומרת שהיא לבד.
פריים אחד למזכרת
יונתן רושפלד והכובע *הזה* מצטרפים לכאוס המשמים של "המסעדה הבאה" (רשת 13).
מריח כמו זיעה, לא כמו חו"ל
80% מהפרסומות שמשודרות היום רוצות שנדבר עליהן בבוקר למחרת, אחרת הן לא היו מתאמצות כל כך. אז בואו נעשה את זה - ונדבר על הפרסומת החדשה של סטטיק ופרטנר. הטאלנט מתוק כמו תמיד, הצבעים הם מהפלטה שכל משרדי הפרסום מכורים אליה, והבחירה בשיר כמו "גידי" של שרון ליפשיץ בהחלט מרעננת (ברכות לדן תורן על התמלוגים). אז מה הבעיה? גידי. לא השיר, אלא הפרזנטור של המתחרים.

כבר בסיבוב הקודם בזק פנתה לרשות השנייה - פעולה שנשמעת מפוצצת ולרוב נטולת כל ערך - בטענה שפרטנר לועגת לה, עם השימוש בשיר "בוקר טוב" מ"עוץ לי גוץ לי" והזלזול בסיבים ה"מאחרים". הפעם קיבלנו כפיל של גידי גוב ("מישהו שאני מאוד אוהב, קולגה"), שיר שקרוי על שמו כדי שלא נפספס את ה"פאנץ'" וקריאה ל"אדוני הפרזנטור" שיחצה כבר את הכביש. גוב עצמו אולי נדבק בקורונה בזמן שהקמפיין הילדותי עליו משודר בשעת שיא, אבל גם בלי האנקדוטה הזאת סטטיק ופרטנר אמורים להרגיש לא נעים.

קשה לחשוב על שני אנשים אהובים יותר מסטטיק וגוב בתעשייה הישראלית, ואין שום סיבה להניח שה"יריבות" הזאת מקרינה על יחסיהם האישיים. לכן האירוע הזה כל כך מעיק, כי לא רק שהוא חוזר לז'אנר המעייף של פרסומות מלחמתיות - הוא עושה את זה עם שני אנשים בוגרים וטהורים. ומילא שחברה 1 מנסה להוכיח את העליונות שלה דרך עלבונות לחברה 2, אבל למה להכניס לקלחת הזו גם את הפרזנטורים? מישהו במשרד הפרסום הרלוונטי בטח התלהב מעצמו על הקופי הציני והבועט, שאמור להריח כמו חו"ל, ולא הבין שמה שהוא מריח כל הזמן הזה הוא מאמצים מיוזעים. וכן, אפילו סטטיק אשם בשטות הזאת. איך הוא קשור לקריאייטיב של הקמפיין? לא יודע. איך גידי גוב קשור לאיכות של הנתבים?
בשבוע הבא
עינב בובליל, אקי אבני ואפילו יפעת שאשא-ביטון מתחרים במקצה ה-VIP של "מאסטר שף" (קשת 12, 6.2); קייט מארה ("בית הקלפים") וניק רובינסון ("עוזרת בית") מככבים ב"המורה", דרמה על מערכת יחסים אסורה בין מורה לתלמיד (הוט, כנ"ל); פרויקט הדוקו המהולל "חייבים לדבר על קוסבי" (יס והוט, 7.2); דלית קהן מובילה את "ילדים ביער", עליה היא גם חתומה כיוצרת, סדרת מתח ישראלית עם דיירת רחוב הריונית וקנונייה חוצת יבשות (יס, 10.2); ושונדה ריימס, יוצרת האימפריות הטלוויזיוניות של "ברידג'רטון" ו"האנטומיה של גריי", משיקה את "להמציא את אנה" אודות הנוכלת אנה דלביי (נטפליקס, 11.2).
צילום קיילי קווקו: מתוך "הדיילת", הוט / צילום גיה באר גורביץ': מתוך "ארץ נהדרת", קשת 12 / צילום יונתן רושפלד: מתוך "המסעדה הבאה", רשת 13

מצאתם טעות לשון?