"השתדלתי שלא להשתמש בגעגוע לבת שלי. זה מסוכן"

זו מערכת יחסים של אמא צעירה ובת, וגם של שתי חברות. ומערכת היחסים הזו מתערערת ברגע שהן חוזרות מטיול בהודו, כשבקונקשן במוסקבה הבת גלי (טליה לין רון) נעצרת על ידי הרשויות בחשד להברחת סמים. משם האמא, אורנה (לירז חממי), יוצאת למסע בלי גלי - ובזמן שהיא עושה הכל כדי להחזיר אותה, היא מבינה שהיא לא מכירה אותה כפי שחשבה. זו נקודת הפתיחה של "הבת", סדרת הדרמה שמשודרת בימים אלו בימי שני בקשת 12 ובמקביל למיליוני מנויים של פלטפורמת הסטרימינג אפל TV ברחבי העולם.

בריאיון למני אבירם ב"הקלט כסדרה", פודקאסט הדרמה של קשת 12, סיפרו יוצרי הסדרה, דנה אידיסיס ואדם ביזנסקי, והכוכבת הראשית, לירז חממי, איך נולדה הסדרה, על צילומים בשלוש מדינות - ועל דמותה של חממי שנמצאת כמעט בכל סצנה. "קל להישאב לסדרה בכל הגזרות. יש בה מתח מאוד סוחף, אבל גם דרמה אינטימית. בתוך סדרת מתח, עומד סיפור מאוד קטן של מערכת יחסים בין אורנה וגלי", אמרה חממי, "הסדרה שואלת אותנו שאלה שאנחנו כאימהות לא מתמודדות איתה ביום-יום. זה גרם לי לחשוב הרבה אם אנחנו נולדות אימהות, האם האינסטינקט האימהי הזה הוא משהו שאנחנו נולדים איתו?".

>> הריאיון המלא של יוצרי וכוכבת "הבת" ב"הקלט כסדרה" זמין לצפייה עכשיו ב+12

וזו לא הייתה השאלה היחידה שנשארה עם חממי בזמן שצילמה את "הבת". באחד מימי הצילום האחרונים של הסדרה, נזכרה חממי במשפט שכתב ביזנסקי בתסריט שבעיניה מהווה את המהות של אורנה. "היא נמצאת בפיק רגשי מאוד גבוה והיא אומרת 'אני מרגישה שרק עכשיו אני בשלה להיות אמא, ויש לי ילדה בת 23'. זה מסכם את כל מה שקורה לה. תוך כדי יש כל כך הרבה אנשים שנכנסים לתמונה ואי אפשר לדעת על מי לסמוך או למי להאמין. אי אפשר לדעת אם לדמויות יש כוונות טובות או שהן הולכות לבגוד בה".

אז איך נולדה הסדרה? אידיסיס, שחתומה בין השאר על סדרות כמו "על הספקטרום" ו"ברלין בלוז", העידה שעל אף שלא הגיעה מעולמות המתח, היה משהו ב"הבת" שמשך אותה. "אני זוכרת שאדם שלח לי תקציר, רעיון. הייתי בהיריון ולו בדיוק נולדה ילדה או קצת לפני. הרעיון של הורה, לאו דווקא אבא או אמא, קנה אותי. זה כמוני כמוך, כמו אדם שלא מסוגל להחזיר קפה אם זה לא מה שהוא רצה, לא מסוגל לדרוש. היינו כאלה, עכשיו כבר לא", הסבירה. "מאוד אהבתי את הרעיון של אדם בלי מרפקים, בלי משאבים, ועכשיו הוא צריך ללכת ולדפוק על שולחנות. כשזה הילד שלך אתה חייב לעשות את זה, זה המנוע הרגשי של הדבר הזה וזה מה שקנה אותי".

אידיסיס וביזנסקי, שכתב ויצר גם את ה"מדובב" ששודרה ב-yes, החלו לעבוד ביחד ב"ברלין בלוז" כשביזנסקי שימש כעורך תסריט בסדרה שיצרה אידיסיס. "הבנו שהיה נחמד ורצינו לשתף פעולה בפרויקטים. מהר מאוד יצאו שני פרויקטים שאחד מהם היה הסדרה. ידענו שיש פה סיפור מעניין, ולמרות שעדיין לא התמודדנו עם תמות של הורות הייתה לנו את המעטפת", סיפר. "זה בדיוק מה שדנה אמרה, הדמות של האדם שלא יודע להחזיר קפה. ידענו שבסצנה הראשונה הוא לא יודע להחזיר, בסצנה האחרונה יודע - ועכשיו בוא נראה מה קורה באמצע".

אידיסיס וביזנסקי נפגשו עם בכירי מחלקת הדרמה בקשת 12, ומשם יצאו לכתוב תסריט. "אדם הלך אל בונקר העציצים שלו וכתב את התסריט לפרק הראשון. אני זוכרת, ומותר לי להגיד את זה כי לא אני כתבתי את זה, שזה היה 'ואו'", נזכרה אידיסיס. "אהבתי את הרעיון, נקשרתי רגשית לסדרה".

העבודה על הסדרה לקחה יותר משש שנים. בדרך לוהקה חממי, ואף שנבחנה לצד רבות, הייתה מהרגע הראשון אורנה מבחינת היוצרים. "אתה לא יכול באמת להתחתן עם כל אודישן שמגיע אליך, אבל יש אודישנים כאלה. זה קרה לי עם 'הבת'. עשיתי סצנת פלאשבק שאני מכריחה את גלי להגיד לי שהכל יהיה בסדר. היה לי ברור שזו סצנה שבאה להראות את מערכת היחסים, את ההתנהלות של שתיהן ביחד ואיך שהן מתייחסות אחת לשנייה", הסבירה חממי.

אורנה היא האמא, אך כפי שהתברר כבר בפרק הבכורה, הדינמיקה משתנה לעתים קרובות. משהו בהתנהלות של אורנה, השונה מחממי, היה מה שמשך אותה אל התפקיד. "אורנה היא ההפך מכל אינסטינקט שלי כאישה וכאמא, הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה. זה מבהיל, כי איך אתמודד עם מישהי אחרת תעשה את זה? לקח כשנה עד שהחזקתי את התפקיד בידיים והבנתי שהוא שלי".

קשה להפריז במשמעות של אורנה לעלילת "הבת", שכן דמותה מופיעה כמעט בכל סצנה לאורך הסדרה וחממי השתתפה ביותר מ-50 ימי צילום. "זה כמו לקחת את העגלה הכי כבדה בשוק, ולסחוב אותה בכמה מדינות. הם היו צריכים הרבה ביטחון לבחור את 'אורנה' הנכונה, שגם תהיה כימיה עם גלי, ושאר הקאסט. זה היה תהליך ארוך", נזכרה חממי.

מי שביים את הסדרה הוא הבמאי יונתן גורפינקל, שחתום בין היתר על הסרט המוערך "שש פעמים". "עשינו פגישה איתו, וגם בית ההפקות ספירו מאוד התלהבו. הוא פשוט קפץ לזה, קרא תסריטים - והכל התחבר", אמרה אידיסיס וביזנסקי הוסיף: "יונתן כמעט דוקומנטרי בגישה שלו, אהבנו את הצבע שהוא יכול להביא".

"הייתה הכלאה שבאמת הביאה את הקסם הזה שיונתן עשה. יש בו משהו גולמי, ובאמת על סף הדוקו, כמה שפחות הפרעות, כמה שפחות לביים תנועות גוף. הוא נתן לי ממש לחיות ולהיות אורנה עם כמה שפחות הפרעות כל עוד אנחנו באמת משחקים את הסצנה כמו שהיא", המשיכה חממי.

"פתאום התחלנו לשאול את עצמנו כמה אנחנו מכירים את הילדים שלנו"

איך כותבים על רשויות רוסיות, מערכת משפט מפוקפקת ושחיתות? "בהתחלה דיברתי עם עורכי דין מרוסיה או ישראלים שחיים במדינה. קראתי כמה שהייתי יכול בפורומים של אנשים שנעצרו ברוסיה. בשלב מסוים התחלתי לקרוא באתרים ברוסית ולתרגם, וזה פתח עולם שלם של פרטים שמצאו את עצמם בסדרה", אמר ביזנסקי.

"חשוב להגיד גם שאדם מאוד אוהב בירוקרטיה. יש הרבה דרמה, קסם והומור בסיטואציות של טפסים לדוגמה. זה חלק מהמתח של הסדרה, יש איזה מסר סמוי על בירוקרטיה", הוסיפה אידיסיס. "לדעתי, אם הייתי צריכה להציל את הילדה שלי, למלא טפסים בשפה אחרת היה מה ששובר אותי. תן לי להיכנס לכלא, או להגיע לכל מיני מקומות, אבל הטפסים זה מה שקשה".

הסדרה צולמה במספר מדינות, ביניהן הודו וגיאורגיה. חממי, שגרה באנגליה כבר מעל לעשור, התייחסה לרגעים הקשים במהלך הצילומים. "כל יציאה שלי לצילומים היא מחוץ לבית. אני תמיד בחו"ל כשאני מצלמת, אף פעם לא חוזרת הביתה אל הבת שלי או למיטה שלי. אין לי את זה במהלך צילומים. בסוף אתה חוזר לחדר במלון, אין לך את הפרטנר שלך לצדך שיקשיב איך עבר היום ואם היה לך יום טוב בצילומים או שהיה לך יום מחריד".

"אני אוהבת להיות מפוקסת רק על העבודה כשאני עובדת", הסבירה, "יש משהו בזה שאני לא בבית שעוזר לי להישאר 99% רק על העבודה. למדתי לנצל את הפריבילגיות של הדבר ולחיות בשלום עם החסרונות, אבל אני חושבת שהאתגר הכי גדול זה להיות מחוץ לבית".

מה היה פרק הזמן הכי ארוך שלא ראית את הבת שלך?
"אני תמיד משתדלת שזה לא יעבור את החודש. בהפקה הזו היו לי פרקי זמן ארוכים בבית, אבל אני חושבת שהתקופה הכי ארוכה הייתה שישה שבועות כשהיינו בגיאורגיה".

השתמשת במרחק מהבת האמיתית שלך לדמות?
"אני אף פעם לא משתמשת בארייה כרפרנס. אני משתדלת לא להשתמש בגעגוע לבת שלי כמשהו שאני מביאה אחר כך, יש בזה משהו מסוכן. בתפקיד הזה ספציפית, מערכת היחסים של גלי ואורנה שונה בתכלית. אני בתור לירז האימא שונה לגמרי מאורנה, היא האמא שלעולם לא אהיה. היא מאופקת, לא רוצה להתעמת, לא רוצה להיות בפרונט בשום צורה".

ההחלטה שלא להשתמש בבתה כמקור להזדהות עם דמות התגבש אצל חממי כששיחקה ב"מנאייכ". "בעונה השנייה של הסדרה טל, הדמות שלי, מאבדת את זה. היו שם סצנות מאוד קשות עם הדבר הזה, ואני זוכרת שפעם האופר של ארייה שאלה אותי אם חשבתי על ארייה בסצנה על הקבר. זה היה בוקס בבטן, עניתי שלא ואני באמת חושבת שזה מסוכן, זה תהום שאני לא רוצה לצלול אליו. אנחנו גם ככה צוללים לתהומות עם הדמויות שלנו, אפשר לחסוך".

אחת התהומות שאליהן צוללים ב"הבת" היא עימות עם השאלה "כמה באמת את מכירה את הילדה שלך?". בסדרה, כמו במציאות, יש תמיד תחושה שהאמא לא יודעת הכל. "ידענו שזה משהו שאפשר לחקור אותו בסדרה, רצינו להתמקד באמא ולהוסיף אלמנט של מתח. פתאום התחלנו לשאול איך וכמה אתה מכיר את הילדים", הסביר ביזנסקי. "הסדרה גדלה איתנו. כהורה אתה מגלה דברים על הילד שלך. זה לאו דווקא שהוא נעצר בחשד להברחת סמים, אבל צץ חשש שקיים קרחון שלא ידעת בכלל שהוא קיים".

כשחממי נשאלה אם הייתה צריכה להיערך בצורה מסוימת לדמות - השיבה בפשטות: "לא, היא אמא. פשוט אמא". מבחינתה, המשימה שלה הייתה להתאהב באורנה, דבר שהיה לה קל. ועדיין, חממי הדגישה כי הייתה צריכה להתעקש ללכת נגד האינסטינקטים שלה כאדם בשביל התפקיד: "היה כמו ברקס, הייתי צריך לשתק אינסטינקט אצלי כדי שלא יהיה לי בכלל את הברקס. אורנה מתוקה, אי אפשר שלא להתאהב בה. אני מאוד אוהבת אותה".

"היא אומרת 'אין מצב, אני אמא שלה, אני יודעת'. והפקידה רק מחייכת"

ואז הגיעה גלי. "נבחנו לא מעט בנות לתפקיד, וזה אחד הדברים המרתקים בפרויקט כי הכל סובב סביב אורנה. היה חודש שלא יצאתי מחדר האודישנים, הייתי חלק בלתי נפרד מתהליך הליהוק", חשפה חממי. "אחד הדברים המדהימים שקרו לי עם טליה (לין רון), אדם אמר לבמאי יונתן שיש משהו במערכת היחסים של אורנה וגלי, שגלי בעצם מממשת את כל הפוטנציאל שהיה יכול להיות לאורנה, והיא מעולם לא מימשה, ויש משהו באורנה שהוא קצת ברגשי נחיתות מול גלי", אמרה חממי.

"ראיתי את טליה ושאלתי את עצמי מה יש בה, ואז הבנתי. היא חצי אמריקאית, היא גדלה בדור כל כך שונה משלי. היה ברור שיש משהו בעדינות של הדבר, בקטנות שבינינו שלמרות שאנחנו מאותו מיליה - הפערים כל כך גדולים. אני כבר לא אוכל לממש את הפוטנציאל שטליה יכולה לממש בנגיעה. יש בינינו כמעט 20 שנה, ולא אוכל לחזור בזמן ולהיות היא. זה בדיוק מה שאדם אמר ליונתן והבנו שהולכים על זה. טליה הייתה מרהיבה במאץ', הייתה מוצר מוגמר של גלי".

בסיס הדינמיקה של אורנה עם יתר הדמויות, ומכאן הצורך בהתאמה גבוהה, הוא בסאבטקסט ובמה שלא נאמר או נרמז. ביזנסקי בחר סצנה אהובה במיוחד מבחינתו, במפגש הראשון של אורנה עם הנציגה הישראלית בשגרירות ברוסיה שאותה גילמה השחקנית דניאל מנוחין. "אורנה מגיעה ואומרת 'תעזרו לי'. הפקידה מסבירה שבסך הכל מצאו אצלה ג'וינט ושיגרשו אותן. יש שם משהו כשאורנה משיבה 'אין מצב, אני אמא שלה, אני יודעת' והפקידה רק מחייכת. זו הקפסולה של החרדה של אורנה, כולם מרגישים או יודעים משהו והיא האחרונה לגלות. זה כאילו שהיא כל הזמן כמה צעדים מאחור וזה מתסכל אותה".

הסאבטקסט מגיע לא רק ביחסים של אורנה עם דמויות אחרות, אלא גם בכאלו שמתרחשות בינה לבין עצמה. "יש סצנה שאורנה נמצאת במסיבה במוסקבה. לא אגיד יותר מדי כדי שלא להרוס, אבל יש בסצנה הזו משהו מאוד עוצמתי ויחד עם זאת מאוד נואש", הוסיפה אידיסיס.

"הבת" עלתה בסוף השבוע שעבר לשידור גם באפל TV, כשהפרקים מגיעים אל הפלטפורמה כמה ימים לאחר שידור בכורה בקשת 12. בשבועות האחרונים הובילה ההתרגשות הגדולה את היוצרים לצפות בטריילר הסדרה - בכל השפות שרק ניתן. "את ההודעה שזה ישודר שם קיבלנו ממש לאחרונה. ידענו שהיו שמועות, שמחנו בסתר, ידענו דברים אולי יקרו. ניסינו למשמע את עצמנו, לא לשמוח בטרם עת", אמר ביזנסקי ואידיסיס הוסיפה בכנות: "זה היה מפחיד, זה עדיין מרגיש קצת לא אמיתי. כנראה שעדיין לא עיכלנו את זה עד הסוף".

בנובמבר 2025, כשחממי הייתה בטקס פרסי האמי הבינלאומי עם הסדרה "ילד רע", היא פגשה נציגים של אפל והודתה שההתרגשות הייתה גדולה. "כל מחלקת הפוסט מאוהבת בסדרה, מהרגע שהתחיל הקשר מולם, הם מאוד מפרגנים ומאוד שמחים ומאוד גאים שהסדרה בידיים שלהם". עוד אמרה: "זה באמת לא מובן מאליו, לאורך המשא ומתן פחדנו להגיד בקול רם. התחושה שאנחנו מקבלים מהם ומקשת אינטרנשיונל היא שהם גאים שהסדרה בילדים שלהם, זה כיף גדול".

"הבת" משודרת בימי שני אחרי החדשות, קשת 12.