שלום אסייג לא רצה לשמוע בכלל על ההצעה לשחק בתפקיד הראשי בסדרת המתח "מנאייכ" בכאן 11. "אמרתי למפיק יואב גרוס: עזוב אותי, לא בא לי. הייתי עסוק אז עם 'שנות ה-80' ודברים אחרים", מספר השחקן למני אבירם בפודקאסט "הקלט כסדרה", "באותם ימים התאגיד לא היה מה שהוא היום, כמעט אף אחד לא ראה אותו. חשבתי: מה, אלך ואקרע את התחת שלושה חודשים בצילומים ובסוף לא יראו את זה?".

"כשקראתי שני פרקים עפתי, נסחפתי ממש. הייתי במתח לדעת מה קורה קדימה. התקשרתי ליואב ואמרתי לו: אני בפנים, לא אכפת לי מי יראה ומי לא. אני עושה הרבה שנים טלוויזיה, אבל כמות התגובות על 'מנאייכ' מטורפת. אנשים התמכרו אליה ממש. זה עשה לי שוב חשק לדרמות. לא אשקר, זה כיף שפתאום כל אלה שכיסחו אותי לאורך שנים אומרים: 'בוא'נה, איזה שחקן זה'. כיף לקבל את האהבה והפרגון מהתקשורת ומהאקדמיה, אבל בסוף הכי חשוב זה הקהל. כשהקהל אוהב סדרה ומתחבר אליה, זה יותר חזק מכל דבר".

הרעיון לסדרה "מנאייכ", שפרק סיום העונה השנייה שלה ישודר בשבוע הבא, נולד בראשו של היוצר והתסריטאי רועי עידן בעת שהתנדב במשטרה. "הייתי באותו זמן בטיפול פסיכולוגי והפסיכולוג אמר לי, 'אתה מרגיש שאתה לא עושה משהו מספיק חשוב בחיים שלך. אם אתה תופס את העבודה שלך כלא חשובה, תתנדב במד"א או במשטרה'. אני קצת ג'אנקי של אדרנלין, זה עניין אותי תמיד, אני גם אוהב סדרות משטרה. הלכתי להתנדב".

"עשיתי את זה כמה שנים. באחד הימים הייתי מעורב באירוע שקשור למח"ש. פתאום בא לי הרעיון ואמרתי: וואלה, סדרה על מח"ש, כשהשוטרים הם הפושעים, זה מגניב. התחלתי להתגלגל עם הרעיון הזה, הגעתי ליואב גרוס והתחלנו לנסות לקדם את זה. אחרי סבב הגשות הסדרה מצאה בית בתאגיד".

שלום, איך נכנסים לדמות כמו איזי?
"לא נעים לי להרוס, יש שחקנים שחיו עם קבצנים ברחוב כדי ללמוד איך להיות קבצן, אבל אני קורא את התסריט ויודע מה אני צריך לעשות. בזה זה נגמר, בדיוק כמו שאני עושה בקומדיה. אני לא רואה כזה הבדל בין זה לבין דרמה. אני קורא תסריט, יודע מה הדמות הזאת צריכה להיות ומוצא אותה בעצמי".

אתה מרגיש שיש סימביוזה בינך לבין איזי? מה החיבור הרגשי שלך לדמות?
"אני קורא את התסריט ולומד את הטקסט טוב טוב ואם יש סצינה שאיזי עצוב, אני מחפש את העצבות הזאת בשלום. אני מחפש איך אני הייתי מגיב בסיטואציות כאלה ולוקח את זה ממני. ביקשתי מאלון זינגמן הבמאי להקפיד שלא יברחו לי חיוכים קטנים, שאם אני חורג טיפה, להגיד לי - 'פה אתה בורח, תרגיע".

עמוס תמם, מתוך "מנאייכ" עונה 2 (צילום: רואי רוט, יחסי ציבור)
"לא כולם מושחתים. אנחנו מתמקדים בסיפור פשע ספציפי". עמוס תמם ב"מנאייכ" | צילום: רואי רוט, יחסי ציבור

"מנאייכ" מתכתבת עוד מעונתה הראשונה עם פרשיות שהתרחשו במציאות, כמו פרשת האחים פריניאן ופרשת רות דוד ורונאל פישר. בעונה השנייה הסדרה נוגעת גם בנושאים פוליטיים, כמו חקירות ראש הממשלה. "הרקע הפוליטי שלי תרם לזה. הבנתי שעולם התוכן הזה הוא כר פורה לדרמה טובה ולסיפורים טובים. מבחינתי זה בידור, לא באתי לעשות תעמולה. הסדרה היא לא על תיקי ראש הממשלה, זה משהו שקורה ברקע ומשפיע על העלילה המרכזית. היא לא הולכת למחוזות 'הוא זכאי', זה לא הכיוון. זה מנוע דרמטי".

האווירה בסדרה זה שהכל מגעיל ומושחת, קשה למצוא נקודות אור.
"כשאתה כותב אתה תמיד מנסה לעבד את הפחדים שלך באמצעות הכתיבה. ככה אתה מתמודד עם זה. אני נהנה לחשוב שיש אנשים כמו איזי וטל, לא משנה כמה שזה דון קישוטי. המחשבה שיש אנשים טובים במערכות האלה שמנסים מנחמת אותי, אני מקווה שהיא נכונה. אלה מערכות מאוד קשות".

אתה מקבל תגובות מהמשטרה ומהפרקליטות?
עידן: "קיבלתי הרבה תגובות. מי שבקשר איתי זה בדרך כלל אנשים שאוהבים את הסדרה והיא נוגעת להם באיזה מקום. רוב התגובות שקיבלתי מהמערכת מאוד חיוביות. קצין שדיברתי איתו הסביר למה שוטרים אוהבים את הסדרה. הוא אמר, 'עזוב את זה שהשוטרים בסדרה מושחתים ורוצחים, הם אינטליגנטיים. לא מטומטמים. ברק מאוד חכם, זה לא השוטר אזולאי'. שוטרים לא אוהבים כשמציגים את השוטר כטיפש ועילג. מהניסיון שלי, זו לא המציאות גם. השתדלתי שזה לא יהיה ככה אצל הדמויות. גם כשהן רעות, זה חבר'ה ברמה דווקא".
אסייג: "יש לא מעט תלונות על המשטרה, אבל זה לא אומר שכולם מושחתים. אנחנו מתמקדים בסיפור פשע ספציפי, מה שקורה בתחנת ראשון לציון. זה לא אומר שמפקד תחנת אשדוד גם כן מושחת ושולח אנשים להרוג. זה כן משליך על איך שאנשים תופסים את הממסד ואת המשטרה. מה שעשה את הבאזז בסדרה זה שנפלנו על תקופה שהמשטרה הייתה בכותרות, היה אז הסיפור עם מח"ש. הכל התחבר פתאום".

רועי, המיתוג שלך כיוצר ימני, זה דבר שאין כמעט.
עידן: "'הקוף המרקד', 'העגל עם שני הראשים'. יש כל מיני סיבות סוציו-אקונומיות למה במקצועות המדיה יש ייצוג יתר לאנשים מעמדות שמאל וממקומות שמאלנים. זה מוכר בכל העולם, זה לא מיוחד בישראל. זה טבעי. יש עוד יוצרים בעלי דעות ימניות יותר או פחות. יוצרים לא מדברים הרבה על פוליטיקה, אצלי זה בחוץ. בעיניי זה חסר משמעות. אני עובד עם אנשים בתעשייה הזאת מכל הקצוות וזה לא מעניין אותי בכלל, זה לא אישיו".
שלום: "זה שזה אישיו זה הזוי. אי פעם הטריד אותי אם יוצר שמאלני או ימני? מה אכפת לי, זה כל כך הזוי".

לירז חממי, "מנאייכ" (צילום: רואי רוט, יחסי ציבור)
"יש סצינות שלה שאני יושב ומת מבפנים, בוכה כמו ילדה ממש". לירז חממי ב"מנאייכ" | צילום: רואי רוט, יחסי ציבור

אין כמעט דמויות נשיות בסדרה. הכל על הכתפיים של טל.
עידן: "לירז חממי היא פנומן ברמות שקשה להסביר. יש סצינות שלה שאני יושב ומת מבפנים, בוכה כמו ילדה ממש".
אסייג: "היא מדהימה, זה כל כך כיף לי כשחקן. דווקא בסדרה כזאת כשאני עושה תפקיד דרמטי כבד, לשחק עם פרטנרית כמוה זה מדהים. היא הלב של העונה הזאת, יודעת לרגש ולהעציב אותך".

עידן ואסייג מעידים כי צילומי העונה השנייה היו קשים ומאתגרים מאוד. "נפלנו על התקופה הכי קשה של הקורונה ופשוט נפלנו בתורות. היה צריך לעשות שינויים ולהפוך את לוח הצילומים", מספר אסייג. "זו הייתה ההפקה הכי קשה שהייתה לי בחיים. עשינו את המקסימום כדי שזה יהיה מוצלח", מוסיף עידן, "כששחקן לא מגיע ליום צילום ויום הצילום נופל, זה סיפור מטורף. עוד לפני שיצאנו לצילומים והייתה המכה של הקורונה, כבר היינו במקום בעייתי עם 30% חריגה מעל התקציב. הייתי צריך לעבוד מאוד קשה כדי שזה יהיה פיזיבילי מבחינה כלכלית. זה היה ממש על הקשקש. יצאנו לדרך מאוד צפופים, ואז התחילו המכות. לוקיישנים נפלו. הקורונה הייתה הדובדבן שבקצפת ואכלנו שמה כאפות מכל כיוון אפשרי".

"לירז גרה בלונדון והגיעה לישראל לתקופת הצילומים", נזכר אסייג, "יש לה ילדה קטנה שנשארה עם בעלה בתקופת הצילומים. כשאני חליתי היא כבר הייתה אמורה לחזור, היא לא ראתה את הילדה שלה מלא זמן. חזרתי לצילומים עם פס חלשלוש כי לא רציתי לתקןע אותה יותר. הגעתי לצילומים כדי לשחרר אותה. הקטע הזה היה סיוט".

רועי, מה הטיפ שלך ליוצרים צעירים שחולמים לכתוב את ה"מנאייכ" שלהם?
"צריך שיהיו לך המון רעיונות, לא להיתפס לפרויקט אחד אלא לנסות כל מיני דברים, עד שמשהו יתפוס. לדעת לשים לעצמך גבולות: עד מתי אנסה למכור את הפרויקט הזה לפני שאתייאש ואעבור הלאה, עד מתי אמשיך לשכתב עד שאעצור, עד מתי אקציב לעצמי לנסות להיות יוצר טלוויזיה לפני שאשיג עבודה אמיתית. זה קשה, זה לא לכולם, לפעמים צריך להודות בתבוסה. זה קרה לי כמה פעמים. הלכתי לעבוד בהייטק, אמרתי שאני לא צריך את החרא הזה".

שלום, מעניין אותך ליצור סדרה דרמטית בעצמך?
"כרגע אנחנו עובדים ביחד על דרמת פשע, זה בשלבי כתיבה. אני יזם, אין מצב שיש לי תוכנית טלוויזיה ועוד משהו קדימה, בנוסף. לפעמים גם שניים או שלושה פרויקטים קדימה. זה הדרייב שלי, בגלל זה אני גם מצליח. גרוס אמר לי לפני הרבה שנים משפט מאוד חכם: 'אתה צריך להציע הצעות כשאתה נמצא בשיא, לא כשזה יירד'. רוב האנשים בתעשייה שלנו אומרים: 'אני עסוק עכשיו, אחרי שזה יגמר אעשה'. הבעיה שאחרי שזה נגמר אומרים, 'הסדרה שלו כבר ירדה, הוא כבר פחות'. אני כל הזמן תוך כדי עשייה עושה את הדבר הבא".

מה עם עונה שלישית ל"מנאייכ"?
עידן: "אני באמצע הכתיבה שלה, בדיוק היום שלחתי את הפרק החמישי. אני כותב כמו שאני עושה אהבה, מהר ועם הלפטופ. אני עובד על זה כבר תקופה, עצרתי והתחלתי מההתחלה עוד הפעם כי זה לא היה טוב. הפוקוס בעונה השלישית יעבור לברק, הוא יהיה המנוע הדרמטי שלה. זה ישלים סוג של טרילוגיה כזאת".