פרק סיום העונה הרביעית של "פאודה" ששודר לאחרונה ב-YES השאיר צופים רבים עם פה פעור, ואם תשאלו את יוצרי הסדרה ליאור רז ואבי יששכרוף, החיבוק הגדול שקיבלה העונה הזו בכלל ופרק הסיום שלה בפרט, תפס אותם בהפתעה גמורה.
"להצליח לגעת באנשים גם בעונה הרביעית, זה ממש לא פשוט", מספר רז בשיחה עם מני אבירם בפודקאסט "הקלט כסדרה". "אתה צריך להמציא את עצמך מחדש בכל פעם. עוצמת התגובות הפתיעה אותנו מאוד - ברשתות החברתיות, הביקורות בעיתונים. אחרי ארבע עונות זה לא מובן מאליו, זאת הפתעה גדולה".
"העונה הרביעית היא הפתעה בעיניי", מודה יששכרוף, "ידעתי שהפרק האחרון משוגע ומטורף, מהרגע הראשון שראינו אותו הבנו שיש לנו חומר נפץ בידיים. גם בפעם העשירית וה-15 שצפיתי בו היו לי דמעות בעיניים, עד כדי כך. העונה הרביעית תפסה אותי בהפתעה, חשבתי שמשהו פחות זורם, פחות עובד, ציפיתי שאנשים פחות יתחברו - ולאט לאט אתה שומע תגובות שזאת העונה הכי טובה. קרה פה משהו בלתי נתפס בטלוויזיה הישראלית - עונה רביעית ברמה כזאת, בקצב כזה, עם מחמאות ותשבוחות מכל כיוון. זה די מדהים".
רז ויששכרוף, ירושלמים במקור, הכירו בגיל צעיר מאוד, במתחם הפאבים המפורסם במגרש הרוסים. בהמשך שירתו באותה היחידה בצבא, דובדבן, ובמילואים הצטלבו דרכיהם. כשחשבו על הרעיון לסדרה "פאודה" (שבהתחלה נקראה "פגיון" ו"מסתערבים") וניסו למכור אותה בהתחלה, נתקלו בחומה בצורה.
"כל ה'לא' שקיבלנו רק דירבנו אותנו", מספר רז, "אבי ואני לא מפחדים מ'לא', זה אחד הדברים שמאפיינים אותנו. 'לא' זו רק מדרגה בדרך ל'כן' הבא. היום אנחנו אלה שאומרים לא להרבה אנשים שמגיעים אלינו עם רעיונות שהם אולי רעיונות פצצה כמו 'פאודה', אבל אנחנו אומרים לא כי לא מתחברים לדבר הזה".
"או שלא מתחברים, או שלא רוצים, או שלא יכולים", מסביר יששכרוף, "יש שיקולים כלכליים, שיקולי שוק. פתאום אתה מתחיל לחשוב כמו חברה ופחות כמו היוצרים שבא להם לפעמים לעשות משהו בועט, מהפכני ודרמטי. גם את זה אתה לומד. קיבלנו את ה'לא', כאפה ועוד כאפה, ולפעמים זה גם מחסן אותך".
אחרי שהגיע האור הירוק מ-YES והתחלתם ללהק, ידעתם שליאור ישחק בתפקיד הראשי?
רז: "לנו היה ברור שאני עושה את הסדרה, אבל ל-YES לא. עשיתי אודישן לתפקיד של דורון. להגיד שלא רציתי לרצוח את כולם? מזל שאבי היה שם, כי באמת שכמעט רצחתי כמה אנשים. אבל זה עשה לי מאוד טוב האודישן הזה, נלחמתי מול השחקנים הכי טובים בארץ. הם אמרו 'אנחנו צריכים A ליסט', ואני לא הייתי A ליסט. כשקיבלתי את התפקיד זה היה בזכות המשחק שלי, לא בגלל שאני יוצר הסדרה. האודישן עשה לי טוב, כי כששיחקתי לא הייתי צריך להוכיח את יכולות המשחק שלי".
יששכרוף: "ליאור הביא משהו כל כך אותנטי, כל כך אמיתי, שזה לא היה פייר כלפי האחרים. כל מי שראה את האודישנים הבין את זה מהר מאוד. שחקן, טוב ככל שיהיה, לא יכול היה לעשות את זה. דורון נתפר על פי המידות של ליאור".
זוכרים את התגובות בעולם הערבי אחרי שהסדרה עלתה?
יששכרוף: "יצר איתי קשר מסעב חסן יוסף, 'הנסיך הירוק', בנו של ראש החמאס בגדה. הוא אמר לי שאני חייב להסתכל באתרי החמאס. פתאום קלטתי שיש התייחסות בכלי התקשורת הפלסטינים ל'פאודה'. חמאס עשה מזה חתיכת טררם. ברגע שיש התייחסות של חמאס לאירוע, זה לא מונע מהצעיר הפלסטיני הממוצע לראות את הסדרה - אלא להפך. גם אם החמאס אומר - 'זו סדרה של הציונים, אל תצפו בה', מה יעשה בחור פלסטיני צעיר? ירוץ לצפות בה. חמאס רק הגביר את הסקרנות בצד הפלסטיני. יצרו איתי קשר בכירים פלסטינים כולל בחמאס שראו את הסדרה, דווקא רובם היו עם מחמאות".
ומה שקרה כשהסדרה עלתה לנטפליקס?
"העניין הלך וגבר, זה התחיל לרוץ בכל העולם הערבי. קיבלנו תגובות מכל חור. זו הייתה הסדרה מספר אחת בלבנון בנטפליקס. זה אירוע משוגע, לא חושב שבאמת אפשר להבין את גודל האירוע. הייתה התייחסות לנסראללה, ירדו עליו: 'תראה, אתה קורא לחרם על ישראל, וזו הסדרה הכי נצפית בנטפליקס בלבנון'. זה משוגע. מספר ארבע בירדן, מספר חמש באמירויות. 'פאודה' הפכה לתופעה אזורית וגלובלית".
גם בישראל הייתה ביקורת עליכם, הן מהצד השמאלי במפה והן מהצד הימני.
רז: "זה מה שיפה ב'פאודה' וסוד הקסם שלה מול הקהל הישראלי והערבי. כל אחד יכול להתחבר לנרטיב שלו. הנרטיב של אבי ושלי מאוד ברור: אנחנו מאוד ליברלים ומאוד ציונים, אנחנו אוהבים את המדינה שלנו ומרוב שאנחנו אוהבים אותה אנחנו רוצים לספר את הסיפור שלה. הרבה פעמים אנשים מהימין אומרים שזו סדרה שמאלנית, אנשים מהשמאל אומרים שזו סדרה ימנית. אנחנו לא אומרים כן או לא".
יששכרוף: "ראיתי עכשיו תגובות בטוויטר כמו, 'הסדרה השמאלנית שלכם משרתת את האויב ונותנת לו רעיונות'. מישהי בהארץ כתבה מאמר בגנות הסדרה, טענה שאנחנו מעלימים את הכיבוש. וואלק, זו סדרה שמתעסקת בכיבוש. אתה צריך להיות חתיכת עיוור כדי לא לראות את זה. עצם זה שלא צעקנו מספיק פעמים 'כיבוש' הדליק לה את הצורה".
עד כמה חשוב לכם הריאליזם בסדרה?
רז: "מאוד, אנחנו נלחמים כדי שזה ייראה אמיתי: המכות, הביגוד, המבטא הספציפי שצריך לאזור הספציפי הזה, הכותרות בערבית. מה שמגניב ב'פאודה' זה שהיא מאוד ריאליסטית. הריאליזם מוכיח את עצמו. אנחנו לא נעשה קרב מכות יותר מדקה, כי בחיים אין קרב מכות שנמשך יותר מדקה. החבר'ה שלנו עוברים אימונים עם כאלה שמאמנים יחידות לוחמה בטרור. מי שעושים את הפעלולים בסדרה אלה אנשים מהיחידה שלנו".
התפנית הגדולה בחיי רז ויששכרוף הגיעה כאמור עם מכירת הסדרה לנטפליקס וההצלחה הגדולה ש"פאודה" זכתה לה ברחבי העולם. "אני חשבתי שזה רעיון גרוע", מגלה רז, "לקחת סדרה ישראלית שמדברת עברית וערבית ולשים אותה בארצות הברית ובכל העולם. מי יראה אותה? רצינו לעשות רימייק, כמו 'הומלנד'. זה היה החלום שידענו לחלום. עשו את העסקה הזאת בהתנגדותי המלאה, ממש לא רציתי שזה יקרה. למזלנו זה התגלגל וגדל, לא הבנו בכלל את העוצמות של זה בכל העולם. זה היה שוק רציני מאוד".
"אני מסתובב ברחובות ניו יורק, מיאמי, מקסיקו, הודו ודובאי ואנשים מכירים אותי. זה משוגע, הפתעה רצינית מאוד. אני לא יכול להסתובב ברחובות. בעקבות הדבר הזה נטפליקס פנו אלינו ועשינו איתם עוד סדרה, פתחנו חברת הפקה, התחלתי לשחק בסרטים בארצות הברית. בדרך כלל יש לחלומות תקרת זכוכית, אנחנו שברנו את תקרת הזכוכית הזאת מבלי שהבנו בכלל שיש עוד קומות שאפשר להגיע אליהן".
עד כמה נטפליקס מעורבת בסדרה מאז שרכשו אותה?
יששכרוף: "נטפליקס לא מעורבת וגם התקציב לא השתנה. זו הפקה ישראלית ותקציב ישראלי שתמיד מעורר צחוקים. כשאתה אומר את המספר בחוץ לארץ, אנשים מסתכלים עליך עם עיניים פקוחות לרווחה. 'לא יכול להיות'. פרק ממוצע של 'פגע וברח' עלה כמו שתיים וחצי עונות של 'פאודה'. אבל, יש משהו מאוד סקסי ואתלטי בתקציב מצומצם. סדרה עם תקציב נמוך זה כמו פעולת קומנדו, משהו קטן ובועט שאתה מרגיש אותו באותנטיות, מהסירחון שנודף לך מפינת הרחוב. כשיש לך פחות כסף אתה יותר חד וממוקד".
איך אתם מסכמים את חווית "פגע וברח"?
רז: "זה היה בית ספר להפקה, לכתיבה, לפוליטיקה ארגונית, לאיך עובדים מול רשתות. בית ספר להבדל שבין האמריקאים לישראלים. בכל דבר שאנחנו עושים אנחנו חוטפים כל מיני מהלומות. יש דברים שאתה לא מוכן להם. אנחנו מאוד ישירים, אין לנו את הפוליטיקלי קורקט. אנחנו מדברים דוגרי, מה שאנחנו מרגישים. בהוליווד זה אחרת לגמרי. יכולים לדבר איתך על משהו אחד, ומאחורי הגב להגיד משהו אחר לגמרי. בתעשייה הזאת לאבי ולי יש רק אחד את השני. יש מיליון גורמים שירצו להפריד כוחות או לנהל את הסיטואציה במקומך, בסוף זה שנינו ביחד נגד כולם. בינתיים אנחנו מנצחים אותם".
על אילו פרויקטים אתם עובדים עכשיו?
יששכרוף: "אנחנו מצלמים סדרה חדשה לשואוטיים במרוקו, הפקה אמריקאית עם במאי אמריקאי כשאנחנו היוצרים והכותבים. זה פרויקט משוגע, אמנם רק ארבעה פרקים אבל מבוסס על סיפור אמיתי. יש שותפה לבנונית שכתבה איתנו שלא מוכנה לחשוף את שמה בגלל החשש לחיי משפחתה שעדיין נמצאת בלבנון. זה פרויקט מדהים ויוצא דופן שאי אפשר לספר עליו יותר מדי. יש עוד סרטים וסדרות שכבר בקנה ומתגלגלים בשלבים די מרשימים ומתקדמים. זה די משוגע, לא דמיינתי ולא פיללתי בדמיונות הכי פרועים שלי שנגיע למקום הזה".