"הם מדברים שפה אחרת, אבל מאוד נטועים. בניגוד לחרדים, דברים מזיזים להם"

יום אחד קיבל נהד בשיר (יוצר "ד"ר קראז'") שיחת טלפון מפתיעה מהתסריטאי רועי עידן ("מנאייכ", "עוד משהו"), כשהיה בדרך למילואים בעזה. "אני באזור, בוא ניפגש" הציע עידן לבשיר הסקרן, שהרגיש כמעט חובה להיעתר להצעה. אחרי ישיבה ספונטנית על וויסקי בגינה ושיחת חולין על פוליטיקה, השאיר עידן אצל בשיר טיוטה לדרמה חדשה שעוסקת במגזר הדרוזי ובתופעת גלגול הנשמות המוכרת בו כל כך. בשיר קרא את הדפים ונשאר המום: "הוא ידע על הדרוזים יותר מחצי מאנשי המגזר", אמר בשבחו של עידן, אבל מיהר להסתייג: "זה היה כתוב כל כך טוב, פשוט לא חשבתי שזה יכול לקרות. הדרוזים הם 150 אלף אזרחים, נתח קטן, אנחנו לא מעניינים את המפרסם".

אותה תקווה הצליחה לקרום עור וגידים, ולהפוך לדרמה "נוטוק" (פרק חדש בשני, אחרי החדשות, קשת 12), שעליה שוחחו בפודקאסט "הקלט כסדרה" עם מני אבירם. שיתוף הפעולה בין שני היוצרים הניב סדרה משפחתית שנוגעת גם בקונפליקטים מורכבים, במעגלים הכי משפחתיים וקרובים - אבל גם לאומיים, עבור מגזר שלא תמיד זוכה להתייחסות הראויה: "בתעשייה הישראלית יש סטריאוטיפ על כל מה ששונה", אמר בשיר: "ציירו את הערבים, הדרוזים והחרדים באופן קצת שטחי. 'נוטוק' היא משהו אחר, זה עמוק וספציפי. כל משפחה תזדהה עם הקונפליקטים, אבל עדיין יש אחריות כשמביאים את העדה לציבור הרחב".

משמעות המילה "נוטוק" בערבית היא דיבור. מדובר בתופעה מקובלת במגזר הדרוזי, שקורית בקרב ילדים קטנים שמתחילים לדבר על חייהם בגלגול הקודם בו חיו. גם בשיר עצמו סיפר על חייו הקודמים בלבנון: "נהרגתי בגלגול שעבר במקרה קשה, במלחמת האזרחים. זכרתי שהיו לי שתי אחיות תאומות". 

ברוב מקרי הנוטוק, נכנסת רוח המת בגופים שעברו מוות טרגי או מפתיע, ולאו דווקא בזקני השבט. "יש נוהל דרוזי לעשות מסדרי זיהוי", הוסיף בשיר: "בודקים אם הם מזהים אנשים מהגלגול הקודם של האדם בו הם חיים, או דברים שהסתירו פעם ומוצאים עכשיו. יש משפחות מודרניות וחילוניות בעדה שלא רוצות שהילד יחיה בשני עולמות אז הם מודעים לזה, אבל הניסיון לגרום לילד לשכוח ולא להיכנס לסיפור הוא לא קל".

למרות שעידן לא יליד העדה הדרוזית בעצמו, הנושא לא היה לו זר. "אני מסתובב עם הרעיון לסדרה מאז התיכון. גדלתי בסביבה עתירת דרוזים, ויש לי חבר מבית הספר שאחיו בן הזקונים חווה מקרה כזה. אני זוכר את התגלגלות העניין בזמן אמת, זה הדהים אותי. הכרתי את המשפחה הזו, ידעתי שהם לא משוגעים, ומאז זה ישב אצלי". השלב הבא של הרעיון בדרך למסך היה המפגש עם בשיר, שזכור לשניהם מאוד: "לא הכרתי את רועי, ולא צפיתי ב'מאנייכ', זה לא סוד שאני לא רואה הרבה טלוויזיה" הודה בשיר: "אבל מהרגע שנכנס אליי האשכנזי יפה התואר, התהליך לא היה קשה. הייתה התגייסות מהירה לדבר הזה".

עידן הוא תסריטאי, שחקן ומגיש שחתום על הדרמה המשטרתית המצליחה "מנאייכ", שזיכתה אותו בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתסריט בסדרת דרמה. מאחוריו עוד שורה של סדרות שונות שיצר או כתב, ביניהן "נויורק", "אבודים באסיה", "כפולה" ו"פאנץ'". בנוסף לעיסוק בכתיבה וקריירה צבאית קצרה, הוא למד תואר ראשון באנימציה ב"בצלאל", ותואר שני במכללה לאומנות ועיצוב בג'ורג'יה. בהמשך הוא גם הרצה בתחום. על המסך למדנו להכיר אותו דרך השתתפות ב"מה שתגידו" ו"בואו לאכול איתי" בתאגיד השידור.  

כמעט במקביל אליו בשיר למד דווקא תיאטרון, ופתח בקריירת משחק: "הייתי הרבה פעמים מחבל, עשיתי על זה קריירה. העלייה של דעאש נתנה לי הרבה פרנסה", הוא צחק. בנערותו הוא כתב מעל 70 מחזות, וביניהם גם הצגות ילדים. בהמשך הוא זנח את התחום, למד שני תארים במשפטים, אבל לבסוף חזר לאהבתו הגדולה - יצירה ותסריטאות - כשכתב את הסדרה הדו-לשונית הראשונה לתאגיד השידור, "ד"ר קראז'". הדרמה החדשה היא הפרויקט השני שיצר שמגיע לפריים טיים. על שיתוף הפעולה עם עם עידן הוא הוסיף: "יוצרים זה עם עם אגו לא קטן, זה לא פשוט. אבל כשעבדתי עם בן אדם כמו רועי, בטוח בעצמו ומקצועי, אז יודעים גם לתת מעצמך, ללמוד וללמד".

"נוטוק" עוסקת במשפחה דרוזית מדאלית אל-כרמל שבנה היחיד (שמשחק הילד ג'וד חטיב) עובר גלגול של נשמה בעצמו. ההורים שלו (לוסי איוב ואמג'ד בדר) קצת ציניים לנושא בהתחלה, אבל מהר מאוד מבינים שזה אמיתי - מה שפותח תיבת פנדורה סבוכה, ולא פשוטה לעיכול. מעבר לכך שמדובר בנושא מורכב, הוא גם דרש ניואנסים רבים ודיוקים. בסוף מדובר בסיפור של נתח אוכלוסייה רחב שמגיע למסך, ושני היוצרים נדרשו להשקיע מאמץ בהתאמת הפרטים הקטנים למגזר שלם.

"כתבנו בשפה העברית", סיפר עידן, ובשיר הוסיף: "לדרוזים יש ניב דיבור שונה, גם בין משפחות דרוזיות שגרות בארץ יש הבדלים. ההפקה השקיעה בזה, הביאו מומחה לכל אחד, הם עברו על התסריטים ועבדו עם השחקנים והכותבים על התיקונים". עידן הכריז: "רציתי שדרוזים יגידו שעשינו עבודה טובה של לפחות 80%, זה יעשה אותי מבסוט", ואילו בשיר הרגיע אותו: "זה חופף לאמת ב-95%. למשל לוסי (איוב) היא שחקנית מדהימה, היא הביאה בדיוק את הניב שאשתי מדברת בו. היא אמרה לי שמגיעה לה מדליה, שהיא אישה ושחקנית מבריקה". 

לצד איוב, שלמדה את הניב הדרוזי מחברות הילדות שלה, מככבים גם אמג'ד בדר וג'וד חטיב. בתהליך הליהוק הושקעה הרבה מחשבה: "ג'וד הוא שיחוק מטורף", אמר עידן: "לא ידענו מאיפה נביא ילד כזה, אבל תוך שבוע הוא הגיע. יש עומק, הוא לא משחק וכובש אותך". לצמד היוצרים גם היה ברור שכיאה לסדרה שמביאה את הדרוזים לפריים טיים, הם גם צריכים לככב בה: "היה לנו ברור שצריכים להיות בסדרה כמה שיותר דרוזים. למרות שאין המון מהם, צריך לבחור את הטובים וזה לא משאיר ברירה אלא גם ללהק כאלו שהם לא דרוזים אלא דוברי ערבית".

לצדם של איוב וחטיב, לוהקו כשרונות נוספים: "אמג'ד בדר הוא שחקן ותיק ומדהים, יחד איתם הם הגרעין המשפחתי. גם נורמן עיסא משחק, עוז זהבי נמצא בדמות בצד היהודי של הסיפור, וגם אוראל צברי. עד שהוא הגיע, והוא שחקן יהודי שיודע ערבית שוטפת - אין לו מילה אחת בערבית לאורך כל הסדרה", צחק עידן: "גם נהד משחק בסדרה בתפקיד כמעט ראשי, וזה מופע שצריך לראות". 

העונה הראשונה של "נוטוק" נכתבה תוך פחות משנה, מהים שלפני 7 באוקטובר היישר לתוך תקופת המלחמה. "אני כותב כמו שאני עושה אהבה, מהר", צחק עידן: "המלחמה רק הוציאה את החזון עוד יותר החוצה. נאלצנו תוך כדי היצירה להתעסק בנושאים שיש להם היום משמעות במזרח התיכון". בשיר סיפר: "כשכתבנו, אמרתי לו על חלק מהדברים שאף אחד לא יאמין שהם קרו. אחרי 7 באוקטובר, קרו בארץ דברים מופרכים יותר משיכולנו לדמיין בכל תסריט, רועי הוא נביא הזעם". עידן צחק: "הנבואה ניתנה לשוטים ואני אכן שוטה, אבל בסדרה הזו הנושא לא נפיץ".

הסדרה ניסתה לשמור ככל האפשר על אותנטיות: "זה לא שיפוטי", אמר עידן: "לא סתם אמרנו שהמזרח התיכון השתנה תוך כדי הצילומים. היה שם כיף גדול, למרות שצילמנו תחת אש. ברמת הגולן היו נפילות של טילים, כטב"ם נפל ממש לידנו. עצרנו טייקים בגלל יירוטים, הזנקות וירי תותחים. רק בישראל ובאוקראינה זה ככה". בשיר הוסיף על דבריו: "הסדרה הזו היא הדבר האמיתי, היא לא מתעסקת בגימיקים כמו שתופעת הנוטוק היא לא גימיק". 

איך אתם מצפים שיגיבו לסדרה בעדה הדרוזית?
בשיר: "אנשים בהתרגשות שיא לקראתה. אחרי כמעט מאה שנים של קיום במדינה, מקבלים את הנרטיב הדרוזי באיכות טובה על המסך הכי נחשק. כל העולם הערבי בתקופה הזו ישמח לראות סדרה על הדרוזים בישראל, וברמת הגולן בפרט".

עידן: "צריך גם לזכור שהם מדברים שפה אחרת, אבל עדיין מאוד נטועים. הם צורכים את התוכן הזה, הוא מזיז להם. אם אתה כותב סדרה על חרדים, הם לא יודעים מה זה. הדרוזים יודעים, הם ברשתות החברתיות וחיים הכל בדיוק כמו היהודים - גם אם במציאות סופר מורכבת".

"יש כאלו שנוטים לחשוב שהדרוזים מטורגטים וחושבים כולם אותו דבר", אמר בשיר מניסיונו הרב בהתמודדות עם הדעות הקדומות על העדה: "בכיתת הכותבים ערכתי הרצאה קצרה על הדרוזים, ואמרתי להם שיש כאלו שמצביעים מרצ, ואחרים בלד, אבל הרוב בכלל ממוקמים במרכז מבחינה פוליטית. הם מרגישים ישראלים מאוד, ובמקביל הטרוגנים. אף אחד לא יכול להתנער מהשותפות בזו בין יהודים לדרוזים, כמעט 80 שנה יחד". עידן הסכים איתו: "ישראלים חושבים שהם מכירים את הדרוזים, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים לחזק את זה". 

אבל לא מדובר רק בנרטיב הישראלי-דרוזי שרוצים לחזק באמצעות "נוטוק", אלא גם בתוצר שיכול לשמש אמצעי הסברה בעולם, למרות שעידן לא בהכרח חושב ככה: "אני משתדל כשאני כותב לא לחשוב על חו"ל. כשניגשתי לכתוב רציתי להצליח בארץ. בדקתי מי קהל הצופים של 'קשת', בעיקר נשים, ותהיתי מה יכול להצליח - מכאן הגיע הרעיון של דרמה משפחתית שנגישה לקהל שלא בהכרח מתחבר לאקשן, פאודות ועניינים. אני גם תוהה אם הצלחנו. לא נעים להגיד, אבל דווקא זה שרוב הסדרה בשפה הערבית זו נקודת פתיחה טובה כשמדברים על מכירת הסדרה". בשיר אמר שמבחינתו הכל פתוח: "בתהליך זכרנו שאסור לשכוח מי קהל היעד, אבל אני כן חשבתי שזה מתאים לחו"ל. לא נעים להגיד, אבל זה אנתרופולוגי. אנשים רוצים לשמוע מה קורה אחרי המוות, המיסטיקה מעסיקה אנשים. זה סוג של אייטם".

עידן ובשיר נתנו טיפים לכתיבה ליוצרים אחרים. שניהם הסכימו שהדבר הכי חשוב הוא לתחזק עוד קריירה, במקביל לחלומות על טלוויזיה וקולנוע: "אפשר גם שיהיו לך הורים עשירים", צחק עידן: "צריך ללמוד מקצוע. זה שהתמודדתי הרבה עם דחייה בחיים שלי עזר לי מאוד גם בתסריטאות, צריך גם להבין שזו יזמות ושלא קוטפים אותך. צריך לייצר פרויקטים לעצמך, ולמכור. תמיד יהיה משהו שיחסום". בשיר סיפר גם על החוויה שלו: "צריך התלהבות של ילד קטן, אחרת מהר מאוד נשברים. אל תחשוב שהסיפור שלך הוא התנ"ך, דברים משתנים ויש חכמים ממך. לא צריך להתבייש גם בלעשות עוד דברים במקביל לתסריטאות, אני למדתי משפטים כי קשה מאוד להתפרנס רק מכתיבה. זה כמעט בלתי אפשרי".