ההדחה המפתיעה של רעות בן יקר בפרק האחרון של "כמה רחוק" הותירה אותנו ברגשות מעורבים. בפרקים הראשונים נראה היה שרעות וציון מצאו חיבור מיוחד, ואפילו חלקו נשיקה סוערת כבר בפגישה הראשונה בריו. לאחר ההתלהבות הראשונית מרעות, ציון עבר למצוא חיבור מיוחד עם כל הבנות האחרות, ומי שסומנה כמתמודדת המובילה נשלחה הביתה בהדחה הראשונה.
בשיחה עם tvbee, רעות לא נשמעה מוטרדת במיוחד מהפרידה המהירה, ונראה שהשאירה את ציון במראה האחורית. היא מספרת על ההדחה, המפגש עם המוות בפאבלות והזוגיות החדשה עם גבר שלא מפחד מ"אשה אידיאלית":
איך הרגשת כשציון נפרד ממך, הופתעת?
"נראה לי בדיוק מה שאמרתי בתכנית, הייתי מופתעת, זה היה יותר באסה לסיים את כל החוויה, אבל אני חושבת שמהר מאוד הבנתי שזה לא 'מנט טו בי'".
יותר התבאסת על ריו ופחות על ציון?
"בדיעבד אני יכולה להגיד שזה בא מהמקום הזה, אבל כשהייתי שם, זה פשוט נגע בנקודה רגישה, לחץ על איזה משהו. אבל זה היה יותר טריגר מאשר בגלל ציון. זה בנאדם שלא באמת הרגשתי שאני מכירה, ושגם לא מכיר אותי, אז לא הצטערתי על אובדן אהבת חיי או משהו כזה. אבל כן, זה האינטנסיביות, הלחץ הזה עם הבנות, הדיבור סביב זה כל הזמן. זה הרבה דברים שהשתחררו ביחד".
שזה שיחזר שוב סיפור חוזר בחיים שלך, ועכשיו זה גם בטלוויזיה.
"כן, אבל עכשיו אני כל כך לא שם, אני במקום אחר בחיים. עכשיו היה קצת התמודדות לראות את זה שוב".
בפרקים הראשונים היה נראה שציון נותן לך יחס מיוחד, שונה מלשאר הבנות, היינו בטוחים שמתחיל פה משהו מיוחד.
"אני חושבת שבאחד על אחד, זה היה משהו אחר... אבל כשהייתי שם לא חייתי בלה לה לנד, למרות שככה זה הצטייר. היה לי ברור שקורה משהו עם כל אחת מהבנות, ושזה קורה גם בקצב מהיר. הרגשתי שאם הוא עוד לא מכיר אותי ואנחנו כבר מתקדמים לשם (לנשיקה. א"ר), אז כנראה זה גם מה שיקרה היום או מחר עם מישהי אחרת".
"בוא נגיד שלראות את זה עכשיו בדיליי ממה שחוויתי, זה עוד יותר מוכיח לי ש... בוא נגיד, שטוב שהדברים קרו כמו שקרו. לא הטייפ, לא הטייפ, רחוק מזה".
רוצה להרחיב טיפה על הטייפ?
"אני יכולה לדבר על הסצנה של הים, שהייתה מאירת עיניים בשבילי. כשראיתי את החבר שלו, את איתמר, אז הבנתי שכנראה זה לא אומר על ציון משהו כל כך טוב".
ומה זאת הסוכנות הזאת שהוא מדבר עליה, הסוכנות עם הבנות, את הבנת במה מדובר?
"אני עד היום לא הבנתי איזה סוכנות יש לו. יש לי השערה, אבל אני אשמור אותה לעצמי".
כן?
"כן, זה היה... חבר מכוכב אחר, בגדול. לי הוא עשה את העבודה, בוא נגיד. יצא לי יותר לדבר שם עם אנריקה, ואיתמר ככה... אמרתי 'אוי ואבוי, אם זה הטייפ'. אני מתנצלת מראש, אבל זה הטייפ 'הישראלי' שאני לא רוצה להכיר ולחוות".
אולי זה בכלל העניין של לגור בריו
"כן... זה שהספקנו לראות כבר מוות בשבוע אחד, זה נראה לי הספק מכובד להבין שריו זה פחות המקום בשבילי".
זה היה קשה לצפייה גם בטלוויזיה. איך הייתה החוויה בשבילכן במקום?
"בוא נגיד שבתכנית זה יצא הרבה פחות ממה שזה באמת. במציאות זה היה מצב כל כך הזוי שאתה צוחק על זה, אתה לא יודע איך להתמודד באותו רגע".
מה ראית?
"ישבנו עם הגב לכיוון שלו, אבל זה היה ממש קרוב, ופתאום שמענו בום רציני. לי לא יצא לראות דבר כזה לפני כן. הבנאדם כנראה נפל מקומה ממש גבוהה, עם הראש על סלע. אני לא יודעת אם הוא היה שיכור, אם ירו בו, מה בדיוק הלך שם. כדי להרגיע אותנו אמרו לנו, 'הוא, אין לו עתיד'. כאילו בפאבלות כל אחד ממש נועד שם לגדולות... זה פתאום נתן לך איזו כאפה למציאות, איפה שאתה נמצא. עם כל הכבוד לצלמים ולהפקה, וכמה שעוטפים אותך, פתאום אתה רואה את אנשי התוכן וההפקה בוכים, אתה אומר 'אוקיי, כנראה שיש סיבה, שגם אני יכולה לעשות את זה'".
ומה קורה איתך היום?
"אני בזוגיות חצי שנה, גרים ביחד והכל".
מהמם, איזה יופי!
"תודה רבה...".
וראיתם את התכנית?
"לא ידענו איך בדיוק להתמודד עם זה, אז ראינו את זה ביחד. ואז שנינו חטפנו מזה הלם ואמרנו 'טוב, לא צופים בזה בכלל', ואז כבר עפתי, אז יצא סבבה".
בשיחת הפרידה דיברת על בחורים שזורקים אותך אחרי שני דייטים - "בחורה אידיאלית", "בחורה נוחה" - כאילו זה אשמתך. אולי יצאת קודם בעיקר עם בחורים כאלה, והם היו הבעיה בקשר
"אני נאלצת להסכים איתך. הטייפ קאסט שאני יוצאת איתו עכשיו הוא רחוק משם, 180 מעלות. כן, נמשכתי לסגנון הזה, אני מודה. בוא נגיד שחזרתי עם הרבה תובנות מהחוויה הקצרה הזאת, זה שינה לי איזה משהו".
היום כשאת מסתכלת על מה שאמרת אז, שקשה עם זה שאת "בחורה אידיאלית", היום את מרגישה אחרת?
"היום, ועוד יותר אחרי התגובות של האנשים, אתה רואה שהם מזדהים, וככה תגובות ממש חמות... אני גם אז וגם היום שלמה עם מה שאמרתי, זה חלק ממה שהביא אותי לאיפה שאני היום, ואני שלמה עם המקום הזה. אם בנאדם לא רוצה לקבל את זה, אין בעיה, הוא כנראה צריך להישאר איפשהו מאחור. אבל יש אנשים שכן יודעים להעריך את זה ולקבל את זה, ולשם צריך לכוון".