6 במרץ 2020 התחיל כיום רגיל בביתם של ברק בן עמי, לירון דרור ושתי בנותיהן הקטנות. הכיור היה גדוש כלים ושני ההורים הכינו את הילדות לחגיגות פורים. הבוקר הזה הפך מהר מאוד למסויט, כשברק ניסה לרצוח את אשתו ובתו הגדולה ורצח את התינוקת גוני, בת 10 חודשים בלבד. שנה וחצי אחרי היום הנורא בחייה, דרור התראיינה לדנה ויס וחשפה לראשונה את הסיפור המחריד, על כל פרטיו, מול המצלמות. הריאיון איתה, שמגיע למסך כחצי שנה לאחר הריאיון הזכור של שירה איסקוב ב"עובדה", מסמל תופעה חשובה מאין כמותה, של נשים שורדות שמתעקשות שלא להתבייש, ששואפות להפיץ את כאבן הפרטי ולתעל אותו לכדי מאבק חברתי נרחב.
לאורך כל הכתבה לא משתמשת דרור בשמו של ברק בן עמי. בסיפוריה על מערכת היחסים ביניהם משתמע כי האלימות לא הייתה שם מההתחלה, לפחות לא באופן תכוף; התקפי הזעם שלו הפכו קרובים יותר ויותר זה לזה לאחר לידת הבנות, והוריו נהגו לתאר אותו כאדם בעל "דם חם". תמיד היו אלה דברים קטנים, מינוריים, שהכעיסו את בעלה לשעבר; בנסיעה משותפת שלהם באוטו, למשל, הוא החל לקלל אותה והיא דרשה ממנו שלא ידבר אליה כך. מיד לאחר מכן, שפך עליה בקבוק סודה שלם שהחזיק בידו. גם בבוקר הרצח, האירוע שהיווה את הטריגר למעשיו של בן עמי היה ויכוח על הכלים שבכיור ועל האיפור של הילדה הבכורה לכבוד חגיגת פורים בגן.
הסיפורים הכואבים שמספרת דרור על ביטויי האלימות המדאיגים אך לכאורה לא-מספיק-מדאיגים של בן עמי טרם הרצח מטשטשים את הגבול שהחברה אוהבת למתוח בין אדם למפלצת. הרי בכל פוסט שחושף תמונת רוצח כלשהי ממהרים הגולשים לקבוע: "יש לו עיניים רעות", "רואים עליו שהוא אדם רע". קודם כל, מדובר בתגובות חסרות ביסוס לחלוטין שכן אם אותה תמונה הייתה מתפרסמת עם תיאור אחר - למשל, תיאור של אדם שתרם כליה לאיש זר - התגובות היו קובעות שיש לו עיניים טובות. במקרה של בן עמי, הוא לא מתיישב עם הטיפוס שקל להלביש עליו את התדמית הדמונית הכל-כך נוחה ההיא; קודם כל בגלל המראה החיצוני שלו, ושנית - בגלל שהוא היה לכאורה אדם נעים. דרור מספרת שהוא היה נחמד. אם הוא היה מארח הוא היה תמיד החבר הכי טוב של האורחים, היא אומרת. כולם אמרו שאנחנו משפחה נורמטיבית, היא מודה, ומיד מדגישה שהיא שונאת את הביטוי הזה.
הריאיון של דרור הוא לא רק חשיפה אישית מטלטלת וקשה לצפייה, אלא גם מסמך חשוב שמפרק את זהותם החברתית המקובלת של רוצחים. דרור מספרת בפרטי פרטים על בוקר הרצח, על הכאב הפיזי והנפשי שליווה אותו ואת חייה מאז, אבל לא רק זה; היא גם משתפת עם הצופים דפוסי התנהגות חריגים שצברו תאוצה עם הזמן. אנחנו אוהבים לחשוב על רוצחים בתוך המשפחה כעל מטורפים ששמרו את טירופם בסתר, או כאנשים שהשתגעו ובדקה אחת של אי שפיות החליטו לקחת את חייהם של הקרובים להם. אחרת אנחנו לא יכולים להסביר לעצמו איך אדם יעשה דבר נורא כזה, כי דברים כל כך נוראיים לא יכולים להיעשות על ידי אנשים "ממוצעים".
אבל הדברים שמתארת דרור מציירים תמונה של אדם ולא של מפלץ: "אי שפיות" מינורית שנפרשה על פני שנים, זעם לא הרסני, אגרסיות "שאפשר לחיות איתן". בן עמי היה זורק חפצים ומתנצל, מקלל ומתנצל. עושה מניפולציות ומערער את הנרטיב, ומתנצל. כשהיא מספרת על התנהגותו הרעילה אך היומיומית, אפילו, לצערי הרב, שגרתית - היא מאפשרת לצופות פוטנציאליות רבות להבין שמעשה לא חייב להיות קטלני כדי להיות מדאיג. שגם נורה אדומה קטנה היא נורה אדומה. שאלימות לא חייבת להיות קטסטרופלית כדי שתהווה סיבה לגיטימית לסיים קשר.
לאורך הכתבה אומרת דרור כי היא ידעה שהוא אלים אבל לא תיארה לעצמה שהאלימות אי פעם תגיע לכדי דקירות סכין. מה שכן, דרור מספרת שבפעם אחת שבה איים בן עמי שיהרוג אותה, היא הבינה שכדאי להתגרש, אבל לא עשתה זאת כדי להגן על הילדות; היא לא רצתה להתרגש ממנו כדי שחלילה לא יישאר לבד עם הילדות במסגרת הסדר משמורת כזה או אחר. זו הייתה חשיפה אמיצה מאוד מצידה, אולי האמיצה ביותר לאורך כל הכתבה, וגם לא בהכרח מתבקשת - שכן באמירה הזו היא בעצם מגלה שחלק ממנה ידע כמה חמורות עשויות להיות נטיותיו האלימות של בעלה; באומרה, גם אם במעורפל, "ידעתי" - היא מתירה לעצמה להיות מישהי שיש לה חלק מסוים בהתגלגלות האירועים. כמה אנושי.
נדגיש: זה לא הופך אותה, חלילה, לאשמה במעשים הנוראים שעשה בעלה לשעבר. ובכל זאת, אין לדעת מה היה קורה אם הייתה פועלת אחרת, אם הייתה מתלוננת או משתפת מישהו, והתהייה הזו אוכלת אותה יותר מכל. בווידוי הקשה על התרחישים האיומים שקרו לאחר ששתקה, עשתה דרור סוג של הקרבה עצמית למען המטרה, והכירה קבל עם ועדה בנקודת התורפה המשמעותית ביותר של התנהלותה מול בן עמי. היא אומרת לצופות, אני ידעתי ולא עשיתי משהו כדי לשנות את המצב - אבל אתן יכולות. "תתעוררו", היא מבקשת להדגיש עבור הנשים שנמצאות כיום במקום בו היא הייתה נמצאת פעם. יש לכן יכולת השפעה על הגורל שלכן; גם אם התחתנתן עם גבר אלים - זה לא מאוחר מדי להתרחק.