מ"רשימת שינדלר" ועד מארוול: "כל עוד הבמאי קורא אקשן אני עדיין רועד מהתרגשות"

מאז שהיקום הקולנועי של מארוול התרחב לטלוויזיה עם עליית דיסני+ לפני שש שנים, רק מעט מהסדרות שהפיקו אולפני הקומיקס המובילים הצליחו לפרוץ. "וונדה-ויז'ן", "לוקי" ו"מון-נייט" הן מהבודדות שקיבלו חיבוק מהמבקרים וקטפו מועמדויות לאמי. עם זאת, מדובר בעיקר בתכנים למעריצים המסורים, ולא לצופה הממוצע, שלרוב לא שם לב לקישורים הקטנים לסרטי הקולנוע הענקיים.

שנת 2026 נפתחת עם ניסיון נוסף - מיני-סדרה בשם "וונדר-מן", שכל שמונת פרקיה כעת זמינים לצפייה במלואם בשירות הסטרימינג של דיסני+. מדובר בדרמה קומית קלילה שמתמקדת במאחורי הקלעים של הוליווד, או בעצם - בחלומות של אלו שמנסים לכבוש אותה. במרכז העלילה - סיימון וויליאמס, שחקן בוגר אך עדיין לא מנוסה, שבמקביל לאודישנים ולמאמציו לקדם את הקריירה, הוא מסתיר את כוחותיו העל-אנושיים - אליהם התוודע כבר בילדותו: מהירות שיא, עוצמה פיזית בלתי-רגילה ויכולת לגרום לפיצוצי ענק. מבחינתו, הכישורים הללו רק מסבכים אותו, במיוחד תחת החוקים החדשים של התעשייה שפועלים נגדו.

את סיימון מגלם השחקן זוכה האמי יאיא עבדול-מאטין השני (39), ששיחק בעבר אצל המתחרים בשני סרטי "אקווהמן", בתפקיד מנטה שחורה, וכן בסדרות "סיפורה של שפחה", "מראה שחורה" ו"השומרים"; לצדו, אחד השחקנים המעוטרים ביותר - סר בן קינגסלי - שבגיל 82 חוזר ליקום של מארוול בדמות השחקן הוותיק טרוור סלאטרי, שהופיע בעבר ב"איירון מן 3" וב"שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות". "מאוד שמחתי לבקר מחדש את הדמות של טרוור, אותה למדתי לחבב", אומר קינגסלי בהומור במסיבת עיתונאים וירטואלית לקידום הסדרה החדשה, בנוכחות כתב mako. "אם אני נוטה לחקות אותו כשאני מדבר,אני מתנצל - אבל זו כבר תנועה בלתי רצונית. ברגע שאני רק אומר את שמו, אני מיד נכנס לדמות".

"זה סימן טוב", הוא מוסיף. "זה אומר שאתה לא מוכן להרפות ממנה, ושנוצר ביניכם סוג של DNA משותף. זו עוד תחנה במסע שלי עם הדמות, עם השחקן שלצידי ועם מארוול - אולפן שאני אוהב ושמחתי לחזור לעבוד איתו. לגלם שחקן זו אחריות גדולה, כי יש לא מעט סטריאוטיפים ושטויות שמייחסים לנו. כאן קיבלתי הזדמנות להעשיר את הדמות, לתקן את הרושם, ולהעניק לשחקן כבוד ואהדה - וזה סיפק אותי מאוד".

סלאטרי הוא שחקן בריטי, ששיא התהילה שלו מאחוריו. הפעם הוא מגיע ללוס אנג'לס לכאורה רק כדי לקבל תפקיד שישיב לו את ימי הזוהר, אך בפועל הוא מחביא מניעים נוספים - וגם מסתיר מסיימון, עמו הוא מתיידד, את האנשים שהוא בקשר איתם; הן סלאטרי והן סיימון רודפים אחר תפקיד נחשק בעיבוד מחודש לסרט גיבורי העל "וונדר-מן", עליו עובד במאי נודע בשם פון נובאק.

כמה הסיפור נאמן למציאות של שחקן בהוליווד?
"צוות הכותבים הלך בזהירות על תער דק שבין סאטירה למציאות, ואני חושב שהסדרה מעניקה מבט מלא חיבה על הוליווד - בלי להתעלם מהפגמים, מהנרקיסיזם, מהאגוטריפים ומהחרדות שמלווים את התעשייה, את עולם האודישנים - במיוחד דרך דמותו הנהדרת של הבמאי פון נובאק. מדובר בסאטירה על טיפוס מסוים של במאי, כזו שאני רואה בה מחווה אדיבה, מלאת הומור סרקסטי.

"הכל חלק מהחוויה האנושית ומהאופן שבו בני אדם מבטאים את עצמם - זה צורך טבעי. כשאני עובד על פרויקט, אני תמיד מחפש אחר היחסים הבין-אישיים ודפוסי ההתנהגות של אנשים, כי שם נטוע גרעין העלילה - הרבה מעבר לעיוות שלה לטובת סיפוק הקומיקס. ומבלי להתפלסף יותר מדי, יש לנו יכולת להשמיע קול אנושי באמצעות הסדרה הזאת, כי יש לה כל כך הרבה רבדים ויש איפה לחפור.

"הסדרה כתובה בצורה כה כנה, ואני לא חושב שהיא נועדה להשפיע על הצופה אלא לגעת לו ברגשות. ויש הבדל, כי או שאתה מהמם אנשים - או שאתה נוגע בהם. אני מבין שזו מסוג הסדרות שעוברות הרבה שלבי עריכה עם אנימציית מחשב ואפקטים כאלה, אבל מבחינתי זה רק מעצים את הופעת המשחק. אני לא חושב שזה מנטרל את עבודת השחקן, כי שחקנים יודעים להסתגל. אני מצפה בקוצר רוח להסתגל גם למציאות החדשה של כל האפשרויות הנהדרות שיכולות להעניק לנו הבינה המלאכותית וגרפיקות המחשב. כל עוד לא מנצלים אותנו, וחופש הביטוי שלנו כשחקנים מוגן - אני מאוד שמח על כל החידושים. והסדרה מחזקת זאת".

האם אתה זוכר את האודישן הראשון שלך?
"כן, וואו. זה היה באקדמיה המלכותית לאומנות הדרמה. זה לא היה האודישן הראשון שלי, אבל זה בהחלט היה אסון. התכוננתי אליו היטב, כמו שצריך - רק שכתב היד שלי היה נוראי. שמות הנבחנים נכתבו ברשימה, וזה שקרא אותם לחדר חזר שוב ושוב על השם כריסטינה בלאנג'. בשלב מסוים תפסתי את עצמי והבנתי שהוא מתכוון אליי, כי כתב היד היה פשוט איום. זה היה עוד לפני ששיניתי לשם הבמה, והשם נכתב בצורה כל כך גרועה, שכבר ההתחלה שלי לא הייתה טובה. נכשלתי. לא התקבלתי. לימים - הבן שלי דווקא הצליח".

אסיר תודה

קינגסלי נולד בשם קרישנה פנדיט באנג'י לאם אנגליה ואב ממוצא הודי, יליד זנזיבר. לאחר שביסס את הקריירה שלו בתיאטרון ובטלוויזיה, עשה את הקפיצה הגדולה לקולנוע כשכיכב בתור המנהיג הרוחני והפוליטי מהאטמה גנדי בסרט הביוגרפי של ריצ'רד אטנבורו, "גנדי" (1982). הסרט זכה בשמונה פרסי אוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר, וקינגסלי קיבל את פרס השחקן הראשי על הופעתו. "גינדי" גם זכה בחמישה פרסי גלובוס הזהב.

קינגסלי היה מועמד לשלושה אוסקרים נוספים על "באגסי", "לצאת נקי" ו"בית של חול וערפל". גנדי, אגב, גם סידר לו את פרס הגראמי ב-1985 על קריינות ספר אודותיו. עם זאת, באמי הוא טרם זכה, למרות ארבע מועמדויות בעבר - כולל על סרט טלוויזיה שבו גילם את צייד הנאצים שמעון ויזנטל, ומיני-סדרה שבה גילם את אביה של אנה פרנק.

התפקיד הנוסף המזוהה במיוחד עם קינגסלי הוא זה של רואה החשבון יצחק שטרן, יד ימינו של אוסקר שינדלר, כפי שהונצח בסרטו המופתי וזוכה שבעה פרסי האוסקר של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר" (1993). לאורך השנים הופיע גם בסרטים כמו "שאטר איילנד" ו"הוגו" של מרטין סקורסזה, וכן גילם את אדולף אייכמן במותחן הדרמה "מבצע פינאלה", לצד אוסקר אייזק וליאור רז.

"בתור שחקן, כשאתה מגלם אדם, אתה כאילו מצייר דיוקן שלו. בדמיון אני עומד מול קנבס חלק, והאנרגיה היא מעין משולש ביני לבין הבד ולבין הדמות", הוא מסביר. "אני שומר מרחק מהצללית של האדם שמולי, אבל נכנס אליו כאילו שאני המצלמה, ומקבל את נקודת המבט של מי שבסביבתו. בין אם זה ויזנטל או אייכמן, שהוא עצמו לכד אגב, הדמות מ'רשימת שינדלר' או אוטו פרנק. בכל הדוגמאות הללו יצא לי לשמוע במו אוזניי מאנשים שהכירו אותם - ניצולים ששרדו או קורבנות. יצא לי גם לגלם אנשים טובים, ושלהם נתתי יותר מקום בחיקי עד שהגיעה השעה להיפרד מהם. יש כל מיני חוויות בתור שחקן".

מה לגבי חוויות מהעבודה עם במאים גדולים?
"הדבר הכי טוב קורה כשהבמאי מתחיל ואומר, 'התפקיד בידיים שלך'. אני זוכר שזה קרה עם מרטין סקורסזה, שאחרי קאט לאיזו סצנה הוא ניגש אליי ושאל אותי אם אני מעוניין בטייק נוסף. ולא הייתי צריך שישאל אותי דבר מעבר לזה. כמובן שאתה נוטה לקפוץ על ההזדמנות ולנסות ולשפר, אבל זה נותן לך תחושה שיש לך גב. ישנם גם במאים שלא משתחררים משלב האודישנים, במובן הזה שאתה תמיד עומד למבחן אצלם והם אף פעם לא משחררים - וזה לא טוב לאף אחד מהצדדים. לדעתי, זה ניכר גם במוצר המוגמר - אבל לא אפרט כמובן".

כמה אתה נהנה היום ממשחק?
"זאת עדיין הנאה גדולה עבורי - תראה איזה מגוון של דילמות ניצב בפניי רק בסדרה הזאת, למשל. האתגרים יפהפיים ואני אסיר תודה על המקצוע. ואני אתקן, כי אלו לא אתגרים אלא רגעים של שחרור. לעולם לא אפסיק להתרגש והגוף שלי לעולם לא יפסיק לרעוד מאדרנלין ברגע שהבמאי קורא 'אקשן!'. כל עוד ממשיכים לפרוש בפניי עוד ועוד דפי קנבס חדשים לצייר עליהם דמויות שטרם הכרתי, או כאלו שאני מתוודע אליהן מחדש - אני לא אדע שובע".