האינטרנט הישראלי, אותה חיה קשה לאפיון שניזונה בו זמנית מחומרים מקומיים וחו"ליים, יזהה אולי את פרצופה של וונדי וויליאמס הודות לממים וגיפים בכיכובה. המוכר שבהם מציג את וויליאמס, שמלת אזמרגד לגופה וכתר עם השפיצים הכי חדים בעולם מעטר את ראשה ומסמן שהתחפשה לפסל החירות האמריקאי, מאבדת מיקוד במבטה, מועדת וצונחת הצידה. גם כאן ב-tvbee דיווחנו על כך, כי למרות שהתוכנית של וויליאמס (ולמעשה, רובן המוחלט של התוכניות בסוגה שוויליאמס פועלת בה, קרי תוכניות אירוח ושיח שמשודרות בסינדיקציה בארצות הברית) לא משודרת בישראל - השלם הזה היה גדול מסך חלקיו. למעשה, לא מזמן ציינו שנתיים לאירוע הוויראלי הזה, "וונדי וויליאמס נופלת - צפו", ואין הזדמנות טובה מכך לערוך היכרות בין וויליאמס לצרכן הטראש הישראלי.
כי וונדי היא טראש, והיא ממש בסדר עם זה. את שם תוכנית הטלוויזיה שלה, "The Wendy Williams Show", ראוי לתרגם לעברית כ"התוכנית של וונדי וויליאמס", אבל הולם יותר ללכת על האסכולה הישנה וכמו סיטקום בערוץ 3 המנוח לקרוא לה "המופע של וונדי וויליאמס". הקרקס. ההצגה הכי טובה בטלוויזיה, שלא דורשת ממשתתפיה דבר מלבד לשבת על כיסא ולפעור עיניים מול הדברים שוויליאמס אומרת, ומהקלות בה היא אומרת אותם, שכן ב-11 שנות השידור שלה, הפכה "המופע של וונדי וויליאמס" למקום בו סודות ונימוס (כאילו יש הבדל בין השניים כשמדובר בתעשיית הבידור) הולכים למות מוות פומבי.
וויליאמס החלה את דרכה המקצועית ברדיו, ושידרה בתוכניות היפ-הופ בתחנות מקומיות ברחבי ניו יורק ומולדתה, ניו ג'רזי, מתחילת שנות ה-90. היא נחשבה לסמכות זעירה בסצנת ההיפ הופ ולסמכות גדולה מאוד בתחום אמירת מה שבזין שלה (בין השאר, חשפה בשידור שעברה הפלה, וסיפרה למאזיניה שהיתה מכורה לקוקאין) והתסכסכות עם מרואיינים. ב-2003, למשל, הרבה לפני שהשדים האישיים של וויטני יוסטון הפכו לציבוריים, וויליאמס שאלה את הזמרת בראיון רדיופוני על הרגלי צריכת הסמים שלה, ושידרה את הראיון במלואו, עם צפצופים במקום מטח הקללות של יוסטון.
בקיץ 2008 עלתה "המופע של וונדי וויליאמס" לשידור. התוכנית, בהפקת וויליאמס ובן זוגה לשעבר קווין האנטר, מופצת בסינדיקציה ומשודרת בשעות היום. כלומר, אין לה רשת שידור אחת, וכל תחנה מקומית מבין עשרות אלפי תחנות הטלוויזיה המקומיות ברחבי ארצות הברית שמעוניינת לשדר אותה - משלמת ישירות (ובדרך כלל באמצעות רשת-אב) לחברת ההפצה ולחברת ההפקה של וויליאמס. ובגדול, "המופע של וונדי וויליאמס" היא תוכנית חדשות בידור. וויליאמס פותחת את רוב הפרקים בה בשיחה על הנושאים החמים (Hot Topics) בבידור וברכילות. פינות ותיקות נוספות הן "פאנל הנושאים החמים" - דיון באותם הנושאים בדיוק, רק עם עוד אנשים באולפן נוסף על וויליאמס - ו"מידע מבפנים" (Inside Scoop), שהיא, נכון מאוד, פינת רכילות ובידור עם פרשנים וכתבים המעורים במתרחש מאחורי הקלעים בהוליווד.
כל זה נשמע אולי מעט חדגוני, ובטח לא מעביר כמו שצריך את סוד הקסם הוויליאמסי. וסוד הקסם הנ"ל הוא היעדרם המוחלט של פילטרים ואטיקט. כשהזוגיות של מייגן מרקל והנסיך הארי פורסמה - וונדי חזתה שכל העסק יסתיים, דאגה לכנות את מרקל "נערת מזוודה" (רמז לתפקיד עבר של מרקל בתוכנית "דיל או לא דיל", בה נדרשה להחזיק מזוודה בה אולי, ואולי לא, הסתתר פרס כספי) וציינה שמרקל ביקשה להתמחות בהפקת "המופע של וונדי וויליאמס" - ונדחתה. בחודש שעבר פנתה אל מרקל ואמרה "אף אחד לא מרחם עליך", אחרי שידור סרט הדוקו על חייהם של מייגן והארי, במהלכו התלוננה מרקל על יחסה הגזעני של התקשורת הבריטית אליה. על נישואיהם של קים וקניה אמרה שאם יימשכו יותר מנישואיה של קים לקריס האמפריז (72 ימים) היא "תאכל עורב", ביטוי שפירושו משהו בין "תכה על חטא" ל"תבלע את מילותיה". אבל פתגמים זה לחלשי אופי, ואחרי שחלפו 73 ימים מחתונת הענק של קים וקניה, וונדי התיישבה לאכול עורב מבושל - כולל המקור - בשידור חי. בין הסכסוכים הנוספים שלה עם מושאי סיקור נמנים גם הראפרים ניקי מינאז' (שוויליאמס צללה לעומק העבר הפלילי של בן זוגה, קנת' פטי) ופיפטי סנט (שווליאמס רמזה לכך שהוא הומוסקסואל, והוא בתמורה טען שהיא מתנכלת לו כי גירש אותה פעם ממסיבת בריכה) והדוגמנית כריסטי ברינקלי, שוויליאמס טענה כי זייפה פציעה כדי להתחמק מצילומי "רוקדים עם כוכבים".
תגידו שאלה לא שמות גדולים ונגיד שזה בדיוק הקטע. וויליאמס פורחת כשהיא חולקת את מחשבותיה ומסקנותיה על סלבס זניחים למדי, מתוך הבנה שאלה בדיוק האנשים שיטרחו להגיב לה או להגיע לתוכנית כדי להתעמת איתה. אין לה בעיה להודות בבורותה ולהגיד שהיא לא מתיימרת לספק אמת, אלא פרשנות. המדד הקריטי עבורה בתוכנית הוא תגובת הקהל - וויליאמס קוראת ליושבים באולפן למחוא כפיים אם הם מסכימים עם הטיעונים שלה, מרגע שמחיאות הכפיים האלה מתקבלות, לדברים זניחים כמו עובדות ותיעוד אין באמת משמעות. וויליאמס מציעה לצופיה את הסיקור הכי פחות אתי, אבל גם הכי מרתק ועסיסי. את שיחת הסלון האמיתית והכנה שהם מנהלים ביניהם, ולא פעם הסיפורים שהיא מדווחת עליהם מסתכמים ב"אני לא סומכת עליו" או "אני לא יודעת מי זאת" - העלבון החמור ביותר שמנחה תוכנית בידור יכול לפלוט על מושא סיקור (בין נפגעות מכת ה"אני לא מכירה אותה" של וויליאמס ניתן למנות את הזמרות ריטה אורה ודואה ליפה). אחרים רוצים להצטייר רבי ידע ובעלי סמכות, אבל וונדי רוצה לגלגל עיניים.
התוכנית צברה במהירות קהל צופים נאמן, ומדויק (ומעניין) יותר לומר קהל צופות נאמן, שכן וויליאמס היא המנחה היחידה כרגע בטלוויזיה האמריקאית שנותנת איזהשהו פייט למופע הפרגונים ומשחקי החברה של אלן דג'נרס, זאת למרות ש"וונדי" מופקת בהרבה פחות כסף ומארחת שמות הרבה פחות נוצצים מהתוכנית של דג'נרס. בשנים האחרונות, התייצבה "המופע של וונדי וויליאמס" על כמות ממוצעת של כמיליון צופים לפרק, ועל נתח ממוצע של כ-10% בקרב אחת האוכלוסיות הכי מחוזרות על ידי מפורסמים - נשים בנות 25-45. חשבו על זה - אחת מעשר צופות טלוויזיה פוטנציאליות בוחרת להתיישב מול התוכנית של וויליאמס מדי יום. זהו כוח קנייה מפולח ומדויק, שתוכניות גדולות בהרבה יכולות רק לקנא בו. לפי ההערכות, אגב, השילוב בין הנחיית התוכנית והפקתה מניבים לוויליאמס הון של כ-10 מיליון דולרים בשנה.
ההצלחה הזו לא באה בלי מחיר, כמובן. בשנה האחרונה הפכה וויליאמס עצמה למושא סיקור במדורי רכילות אחרי פרסום פרידתה מקווין האנטר. אם להשתמש ברטוריקה של רכילות, כבר שנים מלחששים על כך שוויליאמס והאנטר, שהיה גם המנהל שלה, חיים בנפרד (בסוף 2018 הגדיל לעשות הצהובון דיילי מייל, ואיתר את הדירה ששכר האנטר, לכאורה, למאהבת שלו). פחות או יותר במקביל להודעת הפרידה הרשמית, וויליאמס רשמה תקופת היעדרות ארוכה מהתוכנית. מובן שמנחים ותוכניות יוצאים לפגרה מדי פעם, אולם וויליאמס מתגאה בהיותה עובדת יציבה ועקבית, וכל היעדרות שלה גוזרת עליה גם הפסדים כלכליים בהיותה מפיקה של התוכנית. כשחזרה מאותה חופשה פתאומית, חשפה וויליאמס ש"מעדה" וחזרה לשתות, ונאלצה לעזוב את ביתה ועברה להתגורר באופן זמני במסגרת דיור חלופית למכורים בגמילה. פגרה נוספת אירעה בתחילת 2018, כשוויליאמס אושפזה בעקבות התמודדות עם סיבוך של מחלת גרייבס.
החפיפה המלאה הזאת בין הפרסונה האישית לציבורית הפכה את ווליאמס לאייקון. השפה החברית-עממית שלה על שפע מטבעות הלשון שהיא משתמשת בהם (המוכר שבהם הוא How you doin’?, שנאמר באנפוף ותוך הטיית כפות ידיה למטה כמי שמגישה את ציפורניה למניקוריסטית ומצפה להתחיל בשיחה משחירה ואינטימית) הפכו אותה גם לדמות שקל מאוד לחקות - אישה שחורה עם דיבור ייחודי ושיער שעשוי מ-100% פלסטיק? לא אתגר גדול למלכת דראג או קומיקאי בתוכנית מערכונים. אבל העובדה שקל ללעוג לה לא פוגעת במעמד של וויליאמס, אדרבה - כוחה התרבותי רק עולה. היא מפרסמת את התוכניות שלה במלואן ביוטיוב בלי לחשוש מפני ירידה ברייטינג כי ברור לה שוויראליות והפצה בערוצים לא מסורתיים הן תכונות חיוביות. היא רוצה להיות זו שמדברים עליה, זו שמתלכלכת, זו שאין בה טיפת פאסון. העובדה שכל זה קורה במסגרת תוכניות הבוקר והצהריים, שידועות בדרך כלל בלטפנות שלהן רק תורמת.
לכן בו זמנית יש מה להצר על כך שוויליאמס צומצמה לכדי גיף של אישה נופלת, אבל יש גם מה לשמוח. מצד אחד, כן, זה מבאס שפועלה לא זוכה להכרה ראויה ורצינית. מצד שני, אין תמצית טובה יותר לחוסר העינוב והחוצפה הוויליאמסית מאשר לראות מנחת טלוויזיה חצופה מתרסקת על הפרצוף - וממנפת את זה לתהילה.