"אנשים שאני מכיר נפלו בקרבות ונרצחו בנובה, ובמקביל ראיתי גם חסד בתוך העם שלנו"

דניאל גד מעיד על עצמו שהוא לא מרבה להתראיין. "מכירים אותי דרך הדמויות שלי, ואני לא חושב שאני כזה חכם ושיש לי מה להגיד", הוא אומר בריאיון ל-mako. "ומה גם שאני נתון לעריכת העורך. אני יכול להתראיין מול הכתב הכי מדהים, אבל בסוף עורך המדור ייקח איזה משפט, יפצל אותו ויעשה מזה כותרת מפוצצת כדי שיהיו לו קליקים, ובסוף מי שיקרא את הריאיון המלא יבין שהקשר בין הכותרת לבין מה שאמרתי הוא מקרי בהחלט".

אאוץ'.
"אני מבין שזה חלק מהעניין, אני מקדם דברים, אז אני עושה את זה ומתראיין, ובכל פעם מחדש מקווה שתהיה הלימה בין הכותרת לבין התוכן שנאמר".

ואחרי כמעט 20 (!) שנות קריירה, הוא כבר מכיר היטב את כללי המשחק של עולם הראיונות והפרסום. הוא בסך הכל בן 34, אבל כמי שקיבל את תפקידיו הראשונים על הבמה עוד כנער בן 14, דניאל גד צבר קילומטראז’ מרשים בתעשייה. כשאני מסבה את תשומת ליבו לציון הדרך המכובד, הוא עונה: "וואו, זה די מדהים, זאת הפעם הראשונה שאני חושב על זה ככה". 

וב-20 השנים הוא ביסס את עצמו כשחקן עסוק ונוכח: בטלוויזיה עם "השוטרים", "תא גורדין", "גרעינים", "אחרי הצלצול", "סוסי פרא" וכמובן "גאליס", "או בוי" ו"המזח"; בקולנוע עם "שבעה" ו"מפריח היונים"; והיו גם הפקות תיאטרון כשהיה צעיר יותר כמו "שייקספיר מאוהב", "אלאדין" ו"המלט". אבל התפקיד הבולט מכולם הוא ללא ספק זה של אבינועם לסרי מ"שבאבניקים" - תלמיד הישיבה האופנתי שעושה הכל חוץ מלהגות בהם יומם וליל. העונה השלישית של הסדרה הסתיימה לפני כמה חודשים, ובשלב זה לא ברור אם תחודש לאחת נוספת ("כולנו רוצים, אבל זה תלוי באלירן מלכה הבמאי"). 

כבחור מסורתי, שמצד אחד למד במסגרות חילוניות אבל מצד שני מחובר לדת - איפה נגמר אבינועם ומתחיל דניאל? 
"האמונה בהשם תמיד הייתה מאוד חזקה אצלי. מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מתפלל, מדבר איתו, מבקש ממנו. 'שבאבניקים' חשפה אותי לניואנסים בעולם החרדי שלא הכרתי".

"'שבאבניקים' הצליחה כי היא הביאה קול אחר למסך, היא הביאה שיח מקרב בין צדדים שהופרדו. חברים מהעולם החילוני שלי אמרו לי שבעקבות הסדרה הם לא שופטים יותר את החרדים. יצרנו גשר"

הפרק האחרון - היחיד בעונה שנכתב אחרי 7 באוקטובר - היה, מטבע הדברים, אקטואלי מאוד. הוא הוצב בלב מציאות של מלחמה, כשברקע מרחפת סוגיית גיוס החרדים. נועם, לייזר, גדליה ומאיר אולי לא עלו על מדים ונכנסו לטנק, אבל ניסו לתרום לישראל החבולה בדרכם שלהם. "כולנו הבנו שאנחנו נמצאים בתוך טראומה ענקית", מספר גד, "ויש משהו ברביעייה הזאת, שהשלם עולה על סך חלקיו. אתה יכול לראות בכל אחד מהבחורים משהו שתזדהה איתו". 

מהי עמדתך בעניין גיוס החרדים? 
"קטונתי מלנסות למצוא פתרונות לחוק הגיוס. יש אנשים שמבינים וחכמים יותר ממני שמתעסקים בניסוחים. כן, שמעתי קולות מהצד החרדי של בחורים שהגיעו לבקו"ם וביקשו להתגייס, וכן - שמעתי נכונות מצד הצבא לעשות התאמות כדי לשמור על אורח חייהם, אז אני מאמין שיש רצון. עכשיו יש הזדמנות להכיר ברצונות ההדדיים של שני צידי המטבע ולמצוא פתרון. 

"אגב, בעונה הראשונה היה פרק שלייזר (עומר פרלמן) נתקע בשדה מוקשים ואז גדליה (אורי לייזרוביץ') שואל את אחד החיילים, 'אם הצבא היה ארגון חרדי, לא היית מפחד לשלוח לשם את הבן שלך וחושש שהוא יחזור בתשובה?' אז אפשר להבין, לנסות לפתח חמלה לשני הרצונות, הסותרים והדומים, כי כל אחד רוצה לשמור על אורח חייו של הבן שלו".

איפה אתה על הסקאלה של "תורתו אומונתו?"
"אני באמונתי התמימה מאמין שלצד ההגנה הפיזית שלנו, שבלעדיה לא היינו פה, גם ראיתי וחוויתי ביחד עם כולם אירועים שקשה מאוד להבין בשכל ובהיגיון. כל כך הרבה גופי טרור מנסים להשמיד אותנו ואנחנו שורדים פה עדיין. תראי מה קרה בליל המתקפה האיראנית הראשון - טונות של חומר נפץ נשלח לכאן, ולא היה אפילו הרוג אחד. כמובן שזה הודות לכיפת ברזל, אבל באמונתי זה מראה את העניין של ההגנה הרוחנית. וזה לא משהו ששייך רק לצד אחד של האוכלוסייה, כלומר, גם אדם חילוני שעושה חסד תורם להגנה הרוחנית". 

בפרק האחרון ביקשתם להראות שלעניין שירות המדינה יש פנים אחרות ולא פחות חשובות.
"יצא לי לפגוש חרדים שמתנדבים כבר שנים, שפגשו את המוות מקרוב כל כך, ולצערי זה קול שקוף שלא מקבל ביטוי. הם סוג של שבאבניקים אמיתיים שנפלטים מהישיבות כי אין להם את כישורי הלמידה הנדרשים, אבל גם בעולם שבחוץ הם לא מקבלים את ההכרה שלהם. אי אפשר להתעלם מהעשייה והתרומה של המתנדבים בזק"א או בעזר מציון. שמעתי סיפורים קשים, אבל ההתנדבות הזו לא מוכרת להם כשירות צבאי. ב'שבאבניקים' הם קיבלו לראשונה ביטוי בטלוויזיה, כקול שקוף שלא נשמע".

"שולי רנד התקשר ואמר לי, 'שמעתי את הקול שלך, ואני חושב שאתה צריך ליצור מוזיקה'. הרגשתי שאלוהים דיבר איתי דרך שולי. הרגשתי שאלוהים אומר לי, 'קיבלת הצעה ואני פה כדי להזכיר לך'"

ובהמשך ישיר לקירוב הלבבות שהצליחה "שבאבניקים" לעשות, כשהציגה את המורכבות והאנושיות של הציבור החרדי הרבה מעבר לסטריאוטיפ, כך גם לגד חשוב לקדם שיח של קירוב לבבות. אחד הרגעים שהטביעו בו חותם היה ביום כיפור 2023, כשבכיכר דיזנגוף התפתח עימות טעון בין דתיים לחילונים על עצם הזכות להתפלל או לא להתפלל במרחב הציבורי. זה היה רגע של שבר, ימים לפני שהשמיים נפלו על כולנו בשבת השחורה. "אני חושב שיש קשר בין מה שקרה בכיכר לבין מה שקרה אחר כך", הוא אומר. "גרתי כמה דקות משם, ואני אומר לך - התביישתי. איך אנשים מהשכונה שלי שמדברים בשם ערכים ליברליים, על קבלת האחר ופלורליזם, מגיעים לעימותים כאלה דווקא כשזה משהו שלנו?

"העניין הוא שכמה ימים אחרי יום כיפור, באותה הכיכר, אנשים התאספו אחד ליד השני - חרדים, חילונים, כתף ליד כתף וארזו משלוחים של חסד. כל הרחוב הפך לחמ"ל, כמו מכונה משומנת, וראית את הביטוי של עולם 'חסד ייבנה'. זה היה מיינדבלווינג, וכולי תפילה שהאיחוד הזה יקרה שוב - אבל לא ממקום של מלחמה. זה קשה כי אנחנו עדיין בתוך האירוע, אבל אנחנו לא באותה נקודה שהיינו ב-6 באוקטובר. אני מטבעי אדם אופטימי מלא תקווה ואני מקווה שזה יילך למקום טוב יותר, בטוח יותר, וזה יתורגם לפתרונות שייתנו פה ביטחון וערבות הדדית - קודם כל בינינו". 

נראה שעברו כמעט שנתיים ולא למדנו כלום.
"אז מהמקום הקטן שלי, בזכות האלבום שאני מוציא עכשיו, בוחר להביא את הקול המנוגד. אני באמת חושב שכולם רוצים בזה. אין בעיה לבקר ולעורר מחשבה, לשאול שאלות נוקבות, אבל בסוף הגורל הוא אחד והוא משותף. בשנתיים האחרונות התנדבתי ברחבי הארץ והופעתי בעשרות מקומות, ופגשתי אנשים מדהימים. שמעתי סיפורי זוועה לצד סיפורי גבורה, ופגשתי עם מלוכד, מאוחד, בתדר של נתינה אינסופית, וחסד. הרוב פה חי בשלום אחד עם השני. 

"את יודעת למה 'שבאבניקים' הצליחה? כי היא הביאה קול אחר למסך, היא הביאה שיח מקרב בין צדדים שהופרדו. חרדים שצפו בסדרה אמרו לי שזו הפעם הראשונה שלא הציגו אותם כמיוסרים, נבדלים ולא רוצים מגע עם העולם החיצון. הראו אותם, לראשונה, בדרך שדומה לאורח החיים ולהלך הרוח שלהם. מנגד, גם חברים מהעולם החילוני שלי אמרו לי שבעקבות הסדרה הם לא שופטים יותר את החרדים, מבינים שהם אנשים עם רצונות, רגשות ומחשבות בדיוק כמונו. יצרנו איזשהו גשר, וזו אחת מהיכולות הכי עמוקות של אומנות. היא מעוררת מחשבות והופכת את השיח לבריא יותר". 

נקודה טובה בעולם

על האחדות שגד כל כך מאמין בה הוא מדבר רבות באלבום הבכורה שלו "דבר והיפוכו", שיצא השבוע. אבל עוד לפני הרצון לפייס, מה באמת גורם לשחקן מצליח להיכנס לאולפן ולהקליט שירים? את הסיפור מאחורי ההחלטה הוא מגולל בהתרגשות: הכל התחיל לפני קצת יותר משלוש שנים, אחרי שהגיע לאוסקר עם סרטו הקצר "עין לבנה" - אז המוזיקאי של הסרט, יוספי שלמה, הציע לו לשתף פעולה וליצור יחד מוזיקה. "בכל תרחיש אחר, כנראה שהייתי אומר לו לא", הוא מודה, "אבל משהו בחוויה שעברנו הרגיש גדול מהחיים, אז החלטתי לצאת למסע הזה". אלא שאז חלפו כמה ימים, גד כבר חשב לוותר - ולפתע הגיעה שיחת טלפון מפתיעה, כשעל הצג הופיע השם שולי רנד.

"הכרנו עוד מ'שבאבניקים', אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שקיבלתי משולי שיחה. אני מאוד מעריך אותו, והאמת היא שבכלל נחשפתי אליו דרך האלבום שלו 'נקודה טובה'. שולי אמר לי, 'התקשרתי כי שמעתי את הקול שלך, ואני חושב שאתה צריך ליצור מוזיקה'. באותה נקודת זמן, יוספי מחכה שאחזור אליו לגבי ההצעה שלו, ואין סיכוי שהוא דיבר עליי עם שולי או משהו, כך שפשוט הרגשתי שאלוהים דיבר איתי דרך שולי. הרגשתי שאלוהים אומר לי, 'קיבלת הצעה ואני פה כדי להזכיר לך'".

וב"דבר והיפוכו" 11 שירים שהוא חתום על כולם לצד כותבים נוספים, בהם גם דואט עם אליאב זוהר ("אותיות נפזרים"), באחרים ציטוטים מהמקורות - תהילים, ספר במדבר או הבעל שם טוב. "אני בא מבית מסורתי, זו ההשראה שדרכה אני מתבונן בעולם - בין אם זו חסידות, פנימיות התורה או תהילים, שזה בעיניי ספר השירה היפה בכל ההיסטוריה. אני חוויתי את היהדות ואת המצוות כמשהו שמרחיב את הידיעה, שנותן אור ומגיע מתוך אהבה. לאהוב כל אדם שהוא, לא משנה אם הוא דתי, חילוני, מסורתי או משתייך להגדרה כזו או אחרת".

בעצם, זה משהו חדש עבורך - אחרי שנים כשחקן שמציג טקסטים של אחרים, עכשיו אתה שר את המילים שלך.
"נכון. תראי, שיחקתי בסדרות עם זיקה למוזיקה - 'או בוי', למשל, וגם במחזות זמר, אבל תמיד היה לי נוח במרחק הזה שביני לבין הקהל דרך הדמות. עכשיו אני שם את הדמות בצד וחושף את עצמי מול הקהל. הפעם זה באמת אני, ערוץ ישיר וחשוף. חברים שהאזינו לאלבום כינו אותו 'טהור ותמים', בלי פילטרים. ואני שמח שזה ככה כי במשך שלוש שנים ישבנו באולפן ועשינו את מה שאהבנו, נתנו ביטוי מוזיקלי לטקסטים שהגיעו ממעמקי הנשמה שלי. לא חשבנו בכלל להוציא אלבום אלא פשוט לעשות משהו שאנחנו אוהבים". 

אפשר להגיד שזה הרגע שבו אתה באמת מראה מי אתה. 
"נכון. הרבה שואלים אותי, 'איך אתה? מה איתך?' אני חושב שמי שיאזין לאלבום יבין את הזווית שלי מבחינת איך אני חווה את הקריירה, מה זו אהבה בעיניי, מהם הערכים עליהם גדלתי. מערכות יחסים ודינמיקות שחוויתי, השאיפות שלי - והכל מגולם בטקסטים באלבום. מצאתי בעצמי את הביטחון להיחשף בטקסטים שכתבתי, חלקם עוד כנער בן 16". 

"אני חושב שיש קשר בין מה שקרה ביום כיפור בכיכר דיזנגוף לבין מה שקרה אחר כך. גרתי כמה דקות משם, והתביישתי. איך אנשים שמדברים בשם ערכים ליברליים, על קבלת האחר, מגיעים לעימותים כאלה דווקא כשזה משהו שלנו?"

אתה חושב שיש איזו סטיגמה על שחקן שפתאום מחליט להיות מוזיקאי? 
"אני לא יודע מה הסטיגמה, אבל כפי שציינתי קודם - בגלל שכבר שיחקתי בסדרות מוזיקליות ומחזות זמר, הקהל כן נחשף אליי שר. נכון, יש פה איזשהו אתגר תודעתי למי שמכיר אותי רק דרך 'שבאבניקים' או מסדרות אחרות שאין בהן מוזיקה, אבל יש פה עניין של חיבור עולמות, ואני חושב שאני מצליח לחבר. שולי עשה תהליך מאוד דומה. הוא התחיל כשחקן ואז הביא את 'נקודה טובה'. ויש גם את אביב אלוש ורן דנקר, לא חסרות דוגמאות. זה דבר שקורה, ואני מאמין שזה כרוך בהתמדה וברצון של האומן, ובאיכות המוזיקה שהוא יוצר". 

והרדיו יחבק?
"לא ניסינו לעשות משהו שייכנס למיינסטרים אלא להביא את האמת שלנו. אם יחבקו - אשרינו ומה טוב חלקנו. אני ממש מקווה שזה יגיע לכמה שיותר אוזניים ודרך האוזניים ללבבות של האנשים, ויביא להם נחמה בתקופה המורכבת שאנחנו חווים. אני מקווה שזה ישפיע לטובה. את יודעת מה הכוונה ב'דבר והיפוכו?'".

ספר לי. 
"דיברנו קודם על כיכר דיזנגוף ביום כיפור ההוא, וראיתי איך באותו המקום יכולה להתחולל תנועה כל כך שונה והפוכה, אז שיר הנושא על שם האלבום, נכתב בין השאר בגלל האירועים האלה. ב'שיר מרים' אני שר 'אדם זאב לאדם אדם, יותר מדי עצבות מסתובבת ברחוב', אבל הבית השני מדבר על החסד, 'לא כל השפוך הוא דם, אדם בחסד לאדם, רוצה לחמול'. ראיתי אנשים שקמו בבוקר לחמול, לעשות חסדים. אני זכיתי לראות את התיקון באותה הכיכר.

"ולא, אני לא חי באיזה עולם חיצון, אנשים שאני מכיר נפלו בקרבות ונרצחו בנובה, ומה שקרה לנו לא פסח עליי גם ביצירת האלבום, אבל יש חסד. אני ראיתי איך בכל יום מתנדבים הכינו אוכל, תרמו ברכוש, הזמינו מוניות לחיילים. אפילו הייתה חברת מוניות ששמעה שאני ויוספי מופיעים בהתנדבות, אז הצמידו לנו מונית שהסיעה אותנו ברחבי הארץ. זכיתי לראות את התיקון, וחשוב להגיד גם את זה". 

בול בפוני

אז בין אלבום הבכורה, סיבוב ההופעות והזוגיות החדשה שנחשפה לאחרונה (ועליה הוא מעדיף שלא להרחיב בשלב זה), גד חוזר למסך בדמותו של חלמון שאשא - הגל"צניק הצעיר שמסתובב במסדרונות הכנסת ומחפש סקופים, בעונה השנייה של "מותק בול באמצע" שתעלה השבוע בכאן 11.

הדרמה הקומית-פוליטית של שמואל הספרי מציצה למשכן ומראה לנו את מה שאנחנו כבר יודעים - אבל מעדיפים לשכוח: שבפוליטיקה הישראלית, לפעמים המציאות מגוחכת יותר מכל סאטירה. דילים, קומבינות ושטיקים שקשה להאמין שמתרחשים באמת, בלי בושה. הספרי עשה את זה כבר ב"פולישוק", אבל מאז המציאות רק הקצינה - וכך גם הכתיבה שלו. 

בשלוש השנים שחלפו מאז העונה הראשונה, נראה שהמצב בכנסת נהיה אבסורדי אף יותר. 
"תשאלי את שמואל הספרי, הוא חקר את הנושא עוד מימי 'פולישוק' ובאמת היה שם. זה לא שהוא שרבט תסריט לדף והביא רעיון מופרך, יש דברים ששימשו לו השראה - כמו נגיד מיכאל שמש (הכתב הפוליטי של כאן 11), שהיווה השראה לדמות שלי. מעבר לזה תצטרכי לשאול אותו, עד כמה זה מבוסס מציאות וכמה זה פרי דמיונו". 

חלמון כבר השתחרר מגל"צ?
"אני לא רוצה לספיילר, אבל מה שאני יכול לספר זה שהעבירו אותו מגל"צ ליחידה אחרת, ובעונה הזאת הוא יותר אקטיבי מאשר בעונה הקודמת". 

אז כעיתונאי, מה היית שואל את עצמך?
"אני חושב שיש משהו ביושרה הפנימית של העיתונאי שצריך להיות מאוד גבוה, כי העיתונות זה כלב השמירה של הדמוקרטיה. אז הייתי שואל את עצמי מה ביכולתי להפוך את המרחב, את הסביבה הפרטית שלי, כמו שאריק איינשטיין שר 'אני ואתה נשנה את העולם'. כעיתונאי, אני יכול להגיע למאות אלפי אנשים - אז איך אני יכול להפוך את העולם, לא בקטע של לכתוב חדשות שאין להן קשר למציאות, אלא יותר מבחינת פרופורציות. אי אפשר להתעלם מזה שכשאני נכנס לאתר חדשות אני קורא יותר חדשות שליליות מאשר חיוביות, אז כעיתונאי יש לי איזושהי אחריות. נבחרנו להיות פה, יש לנו שליחות בעולם - אז בוא ננסה להפוך את זה למשהו יותר חיובי ונעים". 

ואם היית חבר כנסת, איזה חוק היית מעביר?
"וואו, יש מלא דברים. הייתי עושה חוף ביבנה. יש חוף שאין גישה אליו, אז הייתי מאפשר לתושבים - למרות שאני לא גר ביבנה - להגיע איכשהו לחוף. בואי נתחיל מזה".

נראה לי שבשביל חוף ביבנה מספיק שתהיה ראש עיר, לא צריך להגיע עד לכנסת.
"אז סבבה. אני פונה לראש העיר של יבנה שייקח את זה מכאן". 

להאזנה לאלבום "דבר והיפוכו"

ההופעות הבאות של דניאל גד: 21.8, היכל התרבות תל אביב | 2.9 זאפה הרצליה | 29.10 זאפה ירושלים