יצחק אספה, שחקן כדורגל בקבוצת מ.ס. אשדוד, יצא למסיבה ושתה. אספה נהג בשעת לילה מאוחרת ובשלב מסוים נתקל במכונת המוות שהיא אופניים חשמליים עליהם רכבו שני נערים. אחד מהנערים האלו הוא ארי נשר, בנו של במאי הקולנוע אבי נשר. אספה המשיך בנסיעתו, נשר וחברו נותרו נטושים בכביש ורק בהמשך הלילה בוצע המעצר. כמה ימים לאחר מכן, נשר מת מפצעיו. עד כאן צוינו עובדות בלבד, המוסכמות על ידי כל הצדדים בסיפור. על פניו, מדובר בסיפור סגור וברור לכל הצדדים בו, למעט כמה ויכוחים על פרטים שוליים יותר. אם זה המצב, נדמה שראיון עם אספה לא יכול לחדש הרבה. אבל מאחר שלא כל אזרח בישראל בקיא בפרטי הפרשה, מדובר בראיון חשוב, כזה שיכול לשנות את התפיסה של לא מעט אנשים.
הוויכוחים שנותרו בנושא, כאמור, הם קטנים, גם אם עבור אספה ומשפחות הנערים מדובר בעניינים קריטיים. כמה אלכוהול בדיוק היה בדמו של אספה בעת הנהיגה (אספה טוען ששתה כמה לגימות אבל תיעוד ברשתות מעיד אחרת). מי מהנערים היה זה שהרכיב את חברו על האופניים. האם אספה באמת לא שמע את רגע הפגיעה, כפי שהוא טוען. כל הפערים האלו זוכים לבמה בראיון הטלוויזיוני הראשון של אספה לתכנית "זמן אמת" בכאן 11. יכול מאוד להיות שהם יעניינו לא מעט אנשים. ועדיין, הערך הגדול ביותר בצפייה היה ההזדמנות לראות את אספה במסגור מורכב יותר, כזה ששולח אותך למחשבות מעט גדולות יותר.
בדיוק כמו טיל אחד המשוגר אל תל אביב ואחר המשוגר אל עוטף עזה, אספה ונשר לא דומים כמעט באף פרמטר. מה כבר יש בין הנער מהמשפחה המוכרת והמתוקשרת מתל אביב לבין הצעיר מאשדוד שעלה מאתיופיה בגיל 8. בהשאלה מוויכוח סוציולוגי מאוס שצף לאחרונה מחדש, זה יותר מ"ישראל הראשונה" מול "ישראל השנייה". מדובר כאן כנראה ב"ישראל השלישית", אם כבר. פופוליסטי ככל שזה יישמע, אי אפשר לצפות בראיון עם אספה ולא לתהות האם בהנחה שהמצב היה הפוך - נער תל אביבי דורס צעיר אתיופי - היינו עדיין מתכנסים כדי לדון בנושא, יותר משנה אחרי התאונה.
אין בהשוואה הזו אפילו טיפת ניסיון לפטור את אספה מאחריות. הוא בעצמו גם לא ממש מנסה. בסוף הסרט, כאשר אספה - שהורשע לבסוף בהפקרה ובשיבוש הליכי משפט - מספר שאם כך ייקבע, הוא שלם עם הצורך להישלח לכלא אי אפשר שלא להצטער. ולא מתוך רחמים על אספה, אלא מצער על החיים של אותו בחור צעיר שגר בדירה מוזנחת וודאי עבר לא מעט תלאות במהלך חייו, ועומד בקרוב להישלח למאסר. האם הצער הזה אומר שאספה חף מפשע? ממש לא. הוא אשם, כך קבע בית המשפט. אם עליו להישלח לכלא, גם אם ללא מעט שנים, טוב שזה קורה.
הצער שנשאר סביב דמותו של אספה בסוף הראיון ממש לא אומר שמדובר בסרט חד צדדי. נהפוך הוא. יוצרי הסרט, בהם המראיינת גלי גינת, לא חסכו ממנו אף שאלה קשה, ולא התחשבו לרגע בפוזיציה בה הם נמצאים. ואכן, ברגעים רבים פשוט קשה להאמין לו. לנהג המונית שמעיד בסרט כי עמד במרחק עשרות מטרים מהתאונה ועדיין שמע אותה, אין אינטרס לשקר. לאספה, שאומר שהוא באמת לא שמע דבר, סביר להניח שדווקא יש.
באחד הקטעים בסרט אספה מדפדף בין טוקבקים קשים שהופנו אליו. גם אם חלקם לא אמרו זאת ישירות, הסאבטקסט שעולה מהם ברור - רוצח. האיש שהרג את נשר. כאן חשוב להציף אולי את הסוגיה החשובה ביותר בנושא, שאמנם פורסמה זה מכבר, אבל עדיין, לפחות באופן בו אספה מוצג וממוסגר בתקשורת, לא חלחלה עד הסוף. אספה אשם בהפקרה, וזה דבר רע מאוד, אבל לא בהריגה. גם אם היה רוצה למנוע את התאונה, הוא לא היה יכול. אספה אולי לא היה צלול, ואולי קיבל החלטה רעה מאוד, אבל הוא לא זה שהסיט בפתאומיות את האופניים לאמצע הנתיב.
אז למה בעצם אספה נתפס בציבור כאחראי הבלעדי לאותו מוות מיותר? שאלה טובה. האם התפיסה הזו את אספה בציבור נובעת מצבע עורו? יכול להיות. אספה עצמו טוען שהפרקליטות המציאה עליו "מתוך הרגל" כי תקף באלימות שוטר, מה שלדבריו לא היה ולא נברא. האם היא נובעת מזהות הנער שנהרג וההתייחסות אליו בתקשורת, כפי שרומז אספה? זה לא משנה.