טומי שלבי חוזר: "מטורף להיות חלק מהעולם בזה"

ארבע שנים אחרי העונה האחרונה של "כנופיית ברמינגהאם", סדרת הדרמה הפופולרית על גנגסטרים בריטים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, מגיע סרט המשך - שיעלה בסוף השבוע בנטפליקס במקום עונה נוספת. ברקע כבר מתרוצצות שמועות על פרויקטים חדשים, ואפילו על סדרת בת.

הסרט "כנופיית ברמינגהאם: בן אלמוות", שהופץ תחילה בבתי הקולנוע בארה"ב לקראת העלייה הרשמית ברחבי העולם לצפייה ביתית, מחזיר למרכז הבמה את ראש משפחת הפשע והגיבור הראשי תומאס "טומי" שלבי. את הדמות מגלם קיליאן מרפי, שמאז שהסדרה הסתיימה כיכב בשובר הקופות "אופנהיימר", ואף זכה לפני שנתיים בפרס האוסקר לשחקן הראשי על תפקידו.

מרפי משמש גם כמפיק שותף בסרט, שעלילתו מתרחשת כבר על רקע מלחמת העולם השנייה והנוכחות הגוברת של גרמניה הנאצית - והשפעותיה על בריטניה ועל עולם הפשע המקומי.

"כל העסק מרגיש נכון וכמו משפחה ברגע שהכל הולך חלק", מסביר מרפי באירוע עיתונאי מיוחד לקידום הסרט, בנוכחות כתב mako. "אני מרגיש בר מזל ומאוד גאה במה שיצרנו יחד, כאילו בכלל לא עברו 14 שנים מאז שהתחלנו לצלם במקור את הסדרה, ובדיעבד יצאנו למסע המטורף שסחף אחריו כל כך הרבה צופים ואהדה שזכינו שיעריפו עלינו מכל עבר.

"בכל השיחות המקדימות, בהן דנו ברעיון ליצירת הסרט, ידענו שעלינו להישען על מי שמכיר את העולם של הסדרה לעומק - מישהו שמבין היטב את ה-DNA ויודע מה ערך המותג מתחילת דרכו. מדובר כמובן בבמאי הסרט, טום הארפר, שאומנם מאז שהסדרה עלתה התפתח בתור קולנוען, ולא הזדמן לנו לעבוד יחד - אבל הנה עכשיו זה קרה. היקום נתן לנו אור ירוק שוב לשתף פעולה, והוא חזר לביים אחרי שעשה חיל בזכות עצמו".

טומי שלבי, שגזר על עצמו גלות מבודדת באזור כפרי הרחק מהמולת העיר וחיי הפשע, מוצא את עצמו מתמודד לא רק עם השדים הפנימיים והאובדן שחווה - אלא גם עם בנו הממזר, דיוק, אותו מגלם בארי קיוגן ("צ'רנוביל", "דנקירק"). כעת עליו להכריע: האם הדור הבא של שושלת שלבי יפנה נגדו וישלב כוחות עם הפורעים המקומיים, המשתפים פעולה עם הנאצים - מהלך שעלול להביא להרס עתידו ומורשתו, או שמא יגלה בבנו נאמנות מפתיעה ויעמוד לצדו בחזית מאוחדת, ברוח מסדר ה"פיקי בליינדרז", כמאמר האימים הידוע של הכנופיה האכזרית.

"יוצר הסדרה, סטיבן נייט, רצה כל הזמן לגולל סיפור בתקופה שבין סוף מלחמת העולם הראשונה ועד תחילתה של השנייה, אז מתרחשת עלילת הסרט", מסביר מרפי. "אותה נקודת מוצא, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מעוררת זיכרון טראומטי אצל טומי, כמי שיצא חבול נפשית ממלחמת העולם הראשונה - ובמה שנתן את הטון לסדרה בתחילת הדרך. הוא נוכח לראות שהנורא מכל קורה שוב בעולם, והוא לא תיאר לעצמו שזה יקרה שוב בחייו. זה מעמת אותו עם המציאות השקטה וההתבודדות שהוא כפה על עצמו, וכעת עליו להתמודד עם העולם שם בחוץ בכל המובנים.

"המלחמה היא תזכורת שעליו לבחון מחדש את הערכים שלו ובמה הוא באמת מאמין, מעבר לעיסוק הלא חוקי שבו התמקצע, ולאורך השנים שהתמקד בעסקנות בעולם התחתון - הרוויח כסף וקנה בתים, ובמקביל זנח ילדים ונשים. אז מה כל זה היה שווה בעצם? ולדעתי, זהו המסע שהוא עובר בסרט עד למסקנה הסופית".

עוד לדבריו של מרפי, "הייתה לי הפריווילגיה בסרט לחזור ולגלם דמות שאני כבר מכיר, כלומר שכל עבודת המחקר וההכנה כבר נעשתה במקור כשהסדרה התחילה. מאז צברתי 13 שנים של ניסיון, חייתי כבר אותו די והותר זמן, ואפילו התבגרנו במקביל. בתור שחקן, זוהי חוויה ייחודית שטרם התנסיתי בה - הזדמנות יוצאת דופן ומאוד מספקת לחזור לנעליו של מישהו שאתה מכיר לבוריו. ואז האתגר הוא באמת ליצור סיבה מוצדקת למה הוא חזר.

"כלומר, עצם הרעיון היה חייב להיות נטוע בסיבה טובה ותסריט מעולה - זה הגרעין להכל. מרגע שפיצחנו את הסיפור הפעם, ומהו המנוע של כל מה שמתרחש, בסופו של דבר זהו סיפור משפחתי. ידענו שאם נבסס את הסרט על מערכת היחסים בין אב לבנו, ונציג את דיוק בצורה הנכונה, זה מיד יעלה אותנו על המסלול הראוי. ומשם יצאנו לדרך, כי אם משהו אחד התבהר לי לאורך העבודה - לטומי שלבי היה עסק לא גמור איתי, והייתה עוד כברת דרך לפנינו להשלים".

המצטרף המשמעותי לסרט בתפקיד דיוק הוא כאמור בארי קיוגן, השחקן העולה שהתפנה במיוחד לטובת מסע קידום הסרט. קיוגן קיבל הפוגה קצרה מצילומי פרויקט ארבעת סרטי "החיפושיות" השאפתני של הבמאי סם מנדס, הצפוי לעלות לאקרנים ב-2028 - שם יגלם את רינגו סטאר, המתופף של הלהקה.

קיוגן האירי בן ה-33 נחשב לאחד השמות המבטיחים בהוליווד. הוא היה מועמד פעמיים לפרס גלובוס הזהב על הופעותיו בסרטים "סולטברן" ו"רוחות אינישרין", ועל האחרון אף היה מועמד לאוסקר לשחקן משנה. בנוסף, הוא מגלם את הג'וקר ב"באטמן" של הבמאי מאט ריבס, ואפילו כיכב לרגע בצהובונים הודות לזוגיות פוטוגנית עם כוכבת הפופ סברינה קרפנטר (קיוגן השתתף בקליפ שלה ללהיט Please Please Please, והשניים כבר הספיקו להיפרד).

"זה מטורף להיות חלק מהעולם הזה", מודה קיוגן, "אני זוכר את אודישן ההתאמה שעשיתי עם קיליאן. לחוות אותו לראשונה בתור טום שלבי נועץ בי מבט, כשהכל חדש לגמרי עבורי - זה היה רגע איקוני. להבין שאני חלק מהיקום הזה אחרי שבמשך שנים חלמתי שיצרפו אותי, וגם כי במשך 10 שנים מחיי הייתה לי את התספורת כמו של הדמויות בסדרה. תמיד אנשים פונים אליי ומניחים שאני כבר שיחקתי בסדרה בעבר. זה כבוד לקבל את ההזמנה לשחק בסרט, ובו זמנית זאת ציפייה מורטת עצבים וריגוש של לראות איך הכל יקרה וכיצד זה יתקבל".

בחייו האישיים איבד קיוגן את אמו כשהיה בן 12. לאחר מכן, הוא ואחיו נדדו בין משפחות אומנה, וגודלו בעיקר על ידי סבתו, דודתו ואחותו הבכורה. אביו היה מחוץ לתמונה במהלך ילדותו, ולדבריו, משם שאב השראה לדמות.

קיוגן נבחר לגלם את הבן לאחר ששלח למרפי ברכה לכבוד יום האב - והתגובה הייתה הצעה מיידית להשתתף בסרט. מרפי נזכר: "הכרתי אותו כשהוא עוד היה בחור צעיר על סט הצילומים של 'דנקירק' ושמרנו על קשר. פעם אחת הוא שלח לי 'יום אב שמח!', ולא זכרתי בכלל שזה היה באותו יום - אף אחד לא שלח הודעה. עניתי לו: 'רוצה להיות הבן שלי בפיקי בליינדרז?' והוא ענה שכן. זה היה כזה פשוט".

"בדיוק כפי שעכשיו אני בליברפול מצלם את 'החיפושיות' ומרגיש את יראת הכבוד בעיר כלפי ארבעת המופלאים, כך גם יש ציפיות גבוהות כששומעים שיש דמות שהיא הבן של טומי שלבי - ואתה זה שנכנס לנעליו", אומר קיוגן.

"אני מעריץ גדול של קיליאן ומאוד רציתי להוכיח את עצמי בתפקיד, לנעוץ את השיניים. נפעמתי רק לעמוד מולו בסצנה ולבהות לו ישר בעיניים. מבחינתי, נקודת הפתיחה ליחסים בין טומי לדיוק הייתה שהם לא היו מעורבים אחד בחייו של השני - חוויה של אב נעדר. סיפור חיי דומה במובן הזה שגם אבי לא היה נוכח, ורק זכורים לי רעשי רקע ששמעתי אנשים מדברים עליו. דמות שבסופו של דבר עיצבתי בדמיוני של מי הוא ומה הוא עבורי.

"משם מצאתי את האנושיות מאחורי האלימות של דיוק, כי מההתחלה מבינים שמדובר בטיפוס אלים, פוחז וחסר מעצורים", הוא ממשיך. "הבאתי מעצמי כדי להתחבר לרגישויות הטמונות בו, כי כל האכזריות שהוא משחרר הן תגובות וקריאה לעזרה - מבלי להצדיק כמובן את מעשיו. בסופו של דבר יש בו משהו חייתי, מעין גור חבוט שמחפש את אביו. ברגע שרואים גם את הצדדים הללו, מבינים מה גרם לו להתנהגות הזאת, ואיך הוא קצת הפך להיות כמו התדמית הידועה לשמצה של אביו. מהרגע שאביו נוכח בחייו, הניגודיות של דיוק הכי בולטת, ומשם הענקתי מעצמי לדמות.

"אני לא שולל עוד פרקים בסיפור של דיוק", הוא מסכם, "אני לא מנסה לשחזר את מעמדו של טומי שלבי או את ההצלחה של הסדרה המקורית, אבל אולי כן להביא טוויסט חדש לשושלת. מי יודע".