20 שנה חלפו מאז עטתה מיילי סיירוס פאה בלונדינית וכיכבה כ"האנה מונטנה" באחת הסדרות המצליחות בתולדות ערוץ דיסני - ומה לא עבר עליה מאז? היא זכתה לתהילה עולמית, מרדה עם גישה חצופה וחושפנית, נרגעה - ואז הפכה לזמרת שהתעשייה לוקחת ברצינות. כעת היא חוזרת למקום שבו הכל התחיל עם ספיישל נוסטלגי שירגש את המעריצים. כתב mako הגיע לפרמיירה בלוס אנג'לס וגם דיבר עם הכוכבת
במלאת 20 שנה לעליית סדרת הנוער הקומית האיקונית "האנה מונטנה", מיילי סיירוס חוזרת לתפקיד שהזניק אותה לתהילה עולמית והפך אותה לאחת הכוכבות הגדולות של המאה ה-21 - זה קורה במסגרת "האנה מונטנה: ספיישל חגיגות ה-20", שזמין מהיום (ג') לצפייה בשירות הסטרימינג דיסני+.
סיירוס הייתה בת 13 בלבד כשלוהקה על ידי בכירי ערוץ דיסני לתפקיד הראשי בסדרה שהפכה ללהיט ענק ולדגל של הערוץ, וסללה את הדרך לכוכבות עתידיות כמו סלינה גומז ודמי לובאטו. היא גילמה את מיילי סטיוארט, נערה שחיה חיים כפולים ככוכבת פופ מצליחה בשם האנה מונטנה, בסדרה שרצה ארבע עונות וכללה שני סרטי קולנוע קופתיים. בסיום המסע, סיירוס מיצבה את עצמה ככוח עולה בתעשיית הבידור עם קריירה גדולה ומבטיחה.
בשנים הראשונות לאחר סיום "האנה מונטנה", סיירוס ניתצה את תדמית ילדת דיסני המתוקה עם הופעות חצופות וקליפים פרובוקטיביים, ודמות רוקנרול של מורדת. עם הזמן היא מיצתה את הצד הבועט והתמקדה בעיקר במוזיקה, שהגיעה לשיא עם הלהיט וההמנון להעצמה נשית, זוכה שני פרסי גראמי - Flowers. בחודש שעבר היא זכתה בפרס גראמי נוסף על הדואט עם ביונסה, II Most Wanted.
ועכשיו, בגיל 33, שלמה עם עצמה ומלאה בביטחון יותר מאי-פעם, סיירוס הגיעה ברוח ספורטיבית לסיבוב הניצחון עם הדמות שאיתה הכל התחיל. למעשה, הספיישל לא היה בכלל על הפרק עד שנה שעברה, כאשר נשאלה באקראיות אם יש תוכניות לחגיגות 20 שנה ל"האנה מונטנה" וענתה בחיוב. בעקבות הצהרות אלו, ההנהלה של סיירוס שיתפה פעולה עם קברניטי דיסני כדי להפיק את הספיישל, הכולל ריאיון עם הפודקאסטרית אלכס קופר, ביצועים חיים לשירים מהסדרה ואורחים מיוחדים שמבקרים בסט המשוחזר כדי להצדיע לסיירוס.
"אין לי שום דבר מוכן לומר במעמד הזה עכשיו וזה לא בטעות, כל מה שאנחנו עומדים לחגוג בספיישל לא היה טעות, אפילו לא מגע קסם שדיסני יודעים היטב כיצד לייצר", אמרה סיירוס הנרגשת בנאום שנשאה בפרמיירה החגיגית לכבוד הספיישל שהתקיימה בשני בערב בהוליווד, בנוכחות כתב mako. "הכל זה תוצאה של מאמץ, נאמנות ותמיכה של המעריצים שאפשרו לי לחיות את חיי כפי שהם מעבר לגבולות הסדרה. ועל כך אני אסירת תודה לכל אחד מכם.
"החיים שלי מדהימים הודות לדיסני שהחליטו להמר עליי. לא היה קשר מציאותי בכלל ביני ובין לוס אנג'לס במחשבה שאני יכולה לשאת על כתפיי סדרת טלוויזיה ולהעמיד פנים שאני כוכבת פופ. היה לי אפס ניסיון, חוץ ממעט תפקידים בתיאטרון בתור ילדה, אז תמיד הכריחו אותי לגלם גברים בגלל הקול המחוספס שלי. גילמתי סבא של מישהו באיזו הפקת ילדים כלשהי. מעבר לזה הייתי בתולה. פחות או יותר. לא, אני מבטיחה. זה היה הדבר האחרון שהיה צריך להדאיג את דיסני.
"עד שהם השתכנעו שהם עשו את הבחירה הנכונה, הסדרה כבר הגיעה לקיצה. אני צוחקת, כי אני חושבת שהכל הסתדר לא רע, והנה אנחנו יכולים לחגוג לא רק את עצם קיומה של הסדרה - כי זה לא רק להביט לאחור - אלא את המשמעות שלה ברגע הנוכחי עבורנו שהשתתפנו בה ולמעריצים יחד. היום אני יכולה להיות חלק מהתופעה כפי שלא יכולתי כשגילמתי אותה. אני כנראה היחידה כאן שלא הלכה להופעה של האנה מונטנה, כי אני היא. ועכשיו אני מבינה מהצד השני למה זה היה כל כך כיף ללכת להופעה, להתלבש כמוה עם הצעיף והפאה".
באג 2013
סגירת המעגל עם "האנה מונטנה" וההצדעה לדמות המכוננת החלה לפני שנה וחצי, במעמד מיוחד שבו הוענק לה פרס אגדת דיסני במסגרת כנס המעריצים הענק D23. "הדמות של האנה מונטנה היא ההתחלה לכל מה שהצלחתי להפוך להיות בתור אישה בוגרת, וכל מי שאני כיום התחיל באותה סדרה. היא חלק בלתי נפרד ממני והייתה בית הספר הראשון שלי לכל מה שעברתי מאז", סיפרה בדמעות כשקיבלה את הפרס.
"בשנת 2005 דיסני לקחו על עצמה משימה לדמיין מחדש את עתיד החברה, אז הם שכרו אותו ועוד בחור, בוב אייגר (המנכ"ל; ד"כ), והיה באז במשרדים. ממש לא נוצרתי באיזו מעבדה לילדי דיסני, כפי שרחשו השמועות, ואם כן אז היה לי באג שהתעורר בין השנים 2013–2016, סליחה מיקי".

ב"באג" היא כמובן מתייחסת לתקופה הפרועה שלה, שבה הסתפקה בלבוש מינימלי, הוציאה לשון למצלמה ללא הרף וניסתה להיות ילדה רעה - בניגוד מוחלט לפס הייצור המתקתק של דיסני, כפי שתיארה התקשורת. "אני ילידת נאשוויל ושם צילמתי את קלטות האודישנים, עד שאמא שלי קיבלה תשובה שאני טובה אבל צעירה מדי עבור התפקיד", היא סיפרה שם. "חלפה שנה, וכשכבר שכחתי לחלוטין מהאנה מונטנה, פנו אלינו וסיפרו שהסדרה לוהקה וצולם פרק ניסיון שפשוט לא עבד. לכן הזמינו אותי לאודישן אמיתי בלוס אנג'לס, וכשאמא שלי סיפרה לי, היא הדגישה שאם אתקבל אצטרך לעזוב את בית הספר והחברים מאחור.
"ואז הלכנו לקניון, ובאחת החנויות רצה הגורל ומצאתי חולצה עם הכיתוב 'אני צריכה שתהיה לי סדרת טלוויזיה משלי!' - איתה נסעתי להיבחן. אחרי סדרת אודישנים נוספים קיבלתי את התפקיד, עברתי ללוס אנג'לס והתאהבתי בה, אבל מעל הכל באולפנים. האורות, חדרי ההלבשה, התפאורות, המדידות, שיעורי משחק ושירה - כמו גרסת הג'וניור של 'המרוץ לדראג של רופול' ואני הזוכה! חזרתי לנאשוויל אחרי צילומי הפיילוט עד שיקראו לנו חזרה, אבל כבר קיבלתי טעימה למה החיים שלי יהפכו להיות - ומאותו רגע לא רציתי שום דבר אחר.
"לפני שחזרנו לאולפנים צילמנו הופעה מדומה בקניון מקומי, כי מדובר בדמות שהיא כוכבת פופ. אף אחד לא ידע מי זאת הילדונת עם הפאה הבלונדינית על ראשה וחלום גדול, וחילקנו כרטיסים בחינם כדי שיהיה קהל. השיר הראשון שביצעתי היה 'אלו החיים!' בתור ילדה שבליבה הייתה האנה מונטנה - כל כך התגאתי. כל דבר בחיי השתנה קצת מאז אותו יום, אבל בו בזמן שום דבר לא השתנה. אני עומדת היום ועדיין גאה שהייתי האנה מונטנה, כי היא עיצבה את מי שמיילי היא כיום בכל כך הרבה מובנים. הפרס מוקדש להאנה, למעריציה המושבעים ולכל מי שגרם לכך שהחלום שלי הפך למציאות - ואם לצטט אותה, 'אלו החיים!'".

מה אגדת דיסני הייתה מייעצת למיילי הצעירה?
"לוקח זמן ליהנות מהכל, כי בתור ילדה את לא לגמרי מבינה מה הולך סביבך. אבל בתור אישה בוגרת אני מבינה שאני במעמד בעל משמעות. למשל, בגיל 12 ישבתי ליד מייקל ג'קסון באיזה טקס ולא הייתי עירנית, כי התרכזתי במה שעליי לבצע על הבמה עם השיר Fly On The Wall. עכשיו, כשאני בטקסים מסוימים - כמו ליד ג'יימס קמרון באותו אירוע של דיסני, או יושבת בקהל כשזואי סלדנה זוכה באוסקר - אני שמה לב למה שקורה סביבי ומבינה כמה הרגעים האלה חשובים לחיי. אפילו דברים פשוטים כמו לבלות זמן עם אמא שלי ככל שהיא מזדקנת. היא תתעצבן שאמרתי את זה, אבל כל הרגעים הקטנים הללו הופכים לגדולים, כי כשאתה צעיר, אתה לגמרי שוכח לשים לב. פשוט עושה מה שצריך יום אחר יום, ומעולם לא חשבתי בעבר: תזכרי מה קורה, כי יום אחד תרצי להיזכר.
"יש לי מזל שלמטפל שלי יש יומן לא רע של 20 השנים האחרונות בחיי, ולפעמים אני מביטה אחורה וחושבת. למשל, פחדתי ממש להופיע בטקס פרסי הגראמי או בהופעה חיה מול 200 אלף איש - וזה הגיוני עכשיו כשאני מבוגרת יותר. אבל אף פעם לא חשבתי על הדברים הללו כשהייתי צעירה. חשוב לזכור את הדברים".
המפגש בינה לבין קמרון באותו טקס אגדות של דיסני הביא לשיתוף פעולה - כשסיירוס כתבה וביצעה את שיר הנושא מתוך "אווטאר: אש ואפר". "ג'יימס מגדיר אותי ואותו קרובי משפחה מהאגדות, שזאת אחת ההגדרות שאני הכי אוהבת", סיפרה סיירוס לפני שבועות אחדים באירוע לקראת עליית הסרט. "המתנתי מאחורי הקלעים איתו ועם הריסון פורד וג'יימי לי קרטיס. היו לנו כמה דקות לבד ומישהו היה צריך לשבור את הקרח, אז נכנסתי למוד אופורטוניסטית שאני תמיד משתדלת לטפח בעצמי ואמרתי לשלושתם שכל מי שרוצה שיר לסרט, אני בעניין.
"ג'יימי, שאינה ממש ביישנית, הייתה הראשונה לתפוס לי בשמלה באיזו מסיבה זמן לא רב אחרי וביקשה שאכתוב שיר לסרט 'נערת השעשועים האחרונה', שבו היא שיחקה לצד פמלה אנדרסון, שהדהימה בקטע בלתי צפוי בתפקיד גדול מהחיים. כתבתי שיר בשם Beautiful That Way, שהיה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשיר המקורי בשנה שעברה.
"ואז עם ג'יימס הייתה איזו שיחת חולין, בה שאלתי כאילו בנאיביות 'על מה אתה עובד כרגע?', כאילו נותר מישהו בעולם שלא יודע שהוא כבר 20 שנה עמוק בתוך העשייה של 'אווטאר'. וכשהוא ענה שהוא עובד על 'אווטאר', השבתי מיד, 'ואני עובדת על מוזיקה', ומשם הכל התחיל לקרות. למעשה, היחידי שעדיין לא פנה אליי עד היום הוא הריסון פורד. אני עוד מחכה".

מהיכן את שואבת השראה?
"מכל מקום ודבר שהוא, היופי בחיים הוא שכל דבר יכול לעורר השראה, אפילו שמלת ערב מרהיבה של טום פורד או גוצ'י. כל דבר מעניק לי השראה. ולמען האמת, לפעמים צריך פשוט לשתוק ולתת לדברים לעשות את שלהם - ומשם מתחיל אותו ניצוץ ראשוני של השראה. ואז מגיעות התהיות של כל יוצר אמנותי: האם עליי ללכת על זה? האם הניצוץ יחזיק מעמד? האם הוא יבער בצורה הכי בוהקת? האם זוהי אינה רק השראה רגעית?
"כאשר את חיה עם כל המחשבות הללו לאורך 20 שנה, מגיע פתאום דבר אחר שמציב רף חדש וגורם לך להבין כמה באמת את אוהבת את מה שאת עושה למחייתך. ההשראה היא בהכל, וצריך רק לבחור מה יעניק את מירב הסיפוק האפשרי".
מה הדבר הבא שתרצי לעשות?
"אני מרגישה די טוב עם עצמי כיום. אני מעל הכל גאה בבחירות שלי, מה לעשות ומה לא לעשות, ללא צורך להרגיש שאני עסוקה ובעשייה כל הזמן. כמי שגדלה בעסק הזה מגיל 12, לפעמים יש הרגשה שעל מנת להמשיך ולחיות את החיים הללו, אתה מוכרח להמשיך ולעבוד ואתה אובד עצות כשאין משהו שקורה ברגע נתון. ולכן, למדתי כיצד ליהנות מרגעי השקט בחיים מבלי להזדקק ליצור עוד דברים שיעסיקו אותי. כל הבחירות שעשיתי היו נכונות עבורי באופן אישי. בין אם זה לחבור למישהו בקליבר של ג'יימס קמרון, להתחבר לערכים של משפחה וגם להתאחד עם השורשים שלי בדיסני בצורה הכי נוחה ובטוחה בזכות הניסיון שלי איתם. בחרתי לעצמי הזדמנויות של פעם בחיים".

