ההשראה לתא גורדין: "הסמויה" ו"זהות כפולה"
על העבודה עם דנקר ("רן בא מאוד רעב לפרויקט הזה"), סגירת המעגל עם מארק איווניר ("חבר שלי מהצבא") והמפגש עם המרגל הרוסי ("עלילת הסדרה מאוד מציאותית מבחינתי כי באמת פגשתי את האנשים האלה"). דני סירקין, במאי "תא גורדין", מספר על הסדרה המצליחה ועל מקורות ההשראה שלה
סירקין, שבעצמו עלה לארץ בגיל צעיר, היה מאוד נרגש כשקיבל מרון לשם (יוצר הסדרה ביחד עם עמית כהן, דני סירקין וגיורא יהלום) את ההצעה לביים את הסדרה: "חוץ מסיפור הריגול, הסדרה עוסקת בעולים מרוסיה והנושא הזה מאוד דיבר אליי", הוא מודה. "עשינו מחקר גדול בנושא על סוכנויות הריגול של רוסיה ופעולות המרגלים בארץ ובעולם, והתברר לנו שהיו לא מעט מרגלים רוסים שנכנסו לארץ בשנות התשעים".
אבל המחקר לא נגמר כאן. צוות הכותבים ואנשי ההפקה הכינו ספר תחקיר עבה במיוחד מלא במסמכים ומידע מפורט על פרשיות ריגול בארץ ובעולם, סוגי נשקים ששימשו את הסוכנים ושיטות ריגול. "כשניגשים לעבוד על סדרת מתח צריך לראות הרבה סדרות וסרטים שעוסקים בז'אנר", מספר סירקין. "ראינו הרבה סרטים, במיוחד את סדרת סרטי 'זהות' (ג'ייסון בורן) ואת הסדרות 'ספוקס' ו'הסמויה', כדי לראות איך הסיפורים האלה עברו קודם לכן ולמצוא את הקול שלנו. בחייו של אייל (רן דנקר) יש כל הזמן איום כלשהו, אין לו הפוגה, והיה חשוב להעביר את התחושה הזו לצופה".
איך היה לעבוד עם רן דנקר?
"הבנאדם ממש מצא חן בעיניי. הוא בא רעב לפרויקט ומאוד רצה לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר. הוא אדם מאוד חרוץ והיה מוכן לקצב העבודה המהיר. הוא גם חתיך, שזה תמיד טוב".
ולסיום, השאלה המתבקשת, מי המרגל הקולנועי האהוב עליך?
"ג'ייסון בורן, זה ברור".