"תמיד העריכו אותי בבית, אבל אחרי 'אמא מחליפה' הראו לי את זה הרבה יותר כי הם הבינו מה בא להם במקום", אומרת גלית שאול, האמא המחליפה המככבת בפרק שישודר הערב. שאול, נשואה ואם לשניים מגבעתיים, נשלחה אל בית משפחת קולינסקי בהרצליה, בה בני הזוג, שלי ואלכסנדר, מתפרנסים בין היתר מהעברת סדנאות טנטרה.
שלוש שנים עברו מאז צולם הפרק, אבל ניכר ששאול עוד זוכרת היטב את ההלם לו זכתה כשנכנסה לבית נטול הספות והטלוויזיה.
"באתי בשביל החוויה", היא אומרת, "אבל נראה לי הזוי שמישהו חי ככה". מאורח החיים של הקולינסקים אומנם לא אימצה דבר, אבל בחייה שלה קרו מספר שינויים: "סגרתי את העסק של הג'חנונים ועשיתי דיאטה", היא מספרת בגאווה.
"הכל היה נראה לי הזוי"
מלחיץ
בהתחלה, כשרק הגיעה לבית, התקשתה לשתף פעולה ולהיכנס לנעליה של מחליפתה, תפקיד שכלל בין היתר גם דרישה לשימוש בביצים הסיניות אותן מייצר הזוג בעצמו: "שלי כתבה לי מכתב והסבירה איך היא חיה ומה היא עושה. ביום הראשון התנערתי מזה, כי הכל נראה לי הזוי. דברים הזויים. ואז ביום השני אמרו לי 'את חייבת לעשות את מה שהיא עושה ולהתלבש כמוה'. אמרתי 'יאללה, זרמי. אם תצחקי תצחקי. אז זרמתי. עשיתי את הדברים שהיא עושה. וצחקתי. אני נזכרת בקטעים, איזה מפגרת בטח יצאתי".
אחת מהפעולות השגרתיות אותן נתבקשה לבצע, הייתה לשוחח עם עצים. "שאני אדבר עם עצים? למה אין מספיק אנשים במדינה הזאת?! הזוי שמישהו חי ככה. אבל אמרתי, נזרום".
והרגשת בנוח עם כל הצחוקים האלה?
"בסופו של דבר זה לצחוק על חיים של מישהו אחר, אז זה פחות נעים".
אבל לא הכל היה מצחיק בבית של הקולינסקים. ההתמודדות מול אלכסנדר והחוקים הנוקשים של הבית, חוקים כגון הימנעות מארוחת ערב, לא הייתה פשוטה בעבור גלית, שרגילה להיות דומיננטית בהרבה בביתה שלה. שאול גם הופתעה מהעצמאות של ילדי המשפחה, שבין היתר מכינים לעצמם אוכל. באחד העימותים בין השניים היה נדמה כי שאול עומדת לחתוך בחזרה לגבעתיים: "נשברתי. קמתי והלכתי. היה לי קשה", היא מודה.
בסוף החליטה להישאר, לא בגלל אלכסנדר, אלא בגלל הילדים שלה עצמה: "הם היו מקבלים אותי חזרה, אבל גם היו אומרים 'מה, את לא יכולה להחזיק מעמד? תצחקי, חוויה. חוץ מזה", היא אומרת, "רציתי קצת להעניש אותם, כי הם העיפו אותי מהבית", היא צוחקת.
"עבדתי על עצמי פסיכולוגית. התנתקתי לחלוטין. אם הייתי חושבת עליהם הייתי בוכה המון. לקחתי את הילדים שלהם בתור שלי. אלכסנדר שאל אותי כמה פעמים למה אני לא מדברת על הילדים. לא רציתי, כי ידעתי שאני אבכה. נורא ניתקתי את עצמי. זה יותר קל מלהתגעגע. מצד שני זה דבר טבעי - את טסה לבד, מטיילת לבד, הולכת עם חברות. זה חופש וגעגוע ביחד. פה לא היה לי שום קשר אתם".
מתי בכל זאת נזכרת בהם?
"בלילות היה הכי קשה. חשבתי עליהם".
"הילדים שלי תמיד מראים לי אהבה"
גם הכימיה בין שלי לבין בני משפחת שאול לא הרקיעה שחקים. "הם אמרו שהם צחקו המון ממנה. לא חושבת שיש לה חוש הומור כל כך מפותח. הם התגעגעו אליי. הם סילקו אותי מהבית והם התגעגעו אליי!".
מלחיץ
ואיך הייתה החזרה הביתה? איך בעלך הגיב על כל השיחות עם אלכסנדר?
"הוא צחק. סומך עליי, מאמין בי. הוא התגעגע, בכה. העברנו חוויות. נשארה לי דקירה קטנה בקטע של הילדים שלהם. מעבר לזה לא. הכל מחקתי. לא הייתי עושה את זה שוב. הילדים שלי תמיד מראים לי אהבה. אני לא צריכה את התכנית בשביל זה, אבל הם למדו לא לוותר על אמא ולא לסלק אותה מהבית. אנחנו צוחקים הרבה. מה עוד נשאר לנו לעשות?".
מיותר לציין, ששתי המשפחות לא שומרות על קשר. "אין לנו שום מכנה משותף", היא אומרת, "הלוואי והייתי יודעת אם הם עדיין חיים ככה או לא. יכול להיות שהם הכניסו טלוויזיה הביתה. אני בכל אופן לא לקחתי מהם כלום".
"אמא מחליפה", הערב ב-22:00
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן