אנחנו משפחה מאוחדת מאוד שמאמינה בתמיכה, חום ואהבה.
אנחנו תמיד יחד, עושים הכול יחד וחיים אחד בשביל ולמען השני.
בתוך המשפחה אנו מאמינים בשוויוניות וחלוקת תפקידים הוגנת בין בני הבית למען הצלחת הקיום היומיומי בצורה הטובה ביותר, בכדי שנחיה באושר שמחה ורווחה. למרות זאת, לכל אחד מבני הבית יש את הזכות להתפתח במרחב האישי שלו בדרך שהוא בוחר, ללא שיפוט או ביקורת.
מי מבני המשפחה יזם את ההשתתפות?
פנו אל איתי והוא שיתף את הילדים ואותי כפי שאנו נוהגים לעשות בדרך כלל. אני התנגדתי לעניין ותגובתי יצרה אכזבה גדולה בבית. התנגדותי נבעה מכך שבתוכנית כזו אני אמורה להעביר ביקורת על אנשים בקול רם, ואני לא אוהבת לשפוט אנשים על דרך החיים שלהם או על התנהגות זו או אחרת. אני לא חושבת שיש לי זכות לבקר או לשפוט מישהו וזה בעצם חלק מאוד משמעותי בתוכנית. אני מאוד מאמינה ב"חייה ותן לחיות": כל אדם חי בדרך בה הוא מאמין, ולא הייתי רוצה שמישהו ינהל את חיי ולהפך.
למה רצית/הסכמת להשתתף בתוכנית?
מה שגרם לי לבסוף להסכים היה פלג הילד הצעיר שאמר "אמא, מה שתחליטי מקובל עלינו אנחנו מאוד רוצים להשתתף אבל את היא זו שצריכה ללכת לבית אחר אז אין לנו זכות לבקש את זה ממך", שבועיים התבשלתי בבטן אבל הרגשתי שאני רוצה לעשות את זה למענם, דווקא בגלל שלבסוף הם הבינו את המקום שלי.
איזה חלק של ההחלפה היה המהנה ביותר עבורך?
ליאם ומיה היו מדהימים! זה בעצם היה הכי חשוב לי, החיבור עם הילדים וזה היה חיבור מצוין. נהניתי בחברתם, נהניתי להכיר את עולמה של ורדית מהמקום הלא שופט והלא מבקר ולגלות את האישיות המעצימה והמחממת שלה.
איזה חלק של ההחלפה היה הקשה ביותר עבורך?
היציאה מהמקום הבטוח והמגונן שלי. מוטי, בן זוגה של ורדית, לא מורגל בזוגיות ובטח לא באחת כמו שלי, לא פעם הוא תקף אותי או דיבר אליי לא יפה ולא בכבוד, אני לא חושבת שזה היה במתכוון אבל הוא היה צריך להיות מאופק יותר בייחוד מכיוון שאני זו שהתארחתי בביתו. הקושי שלי לא נבע מההתנהגות שלו אלא מההבנה שיש סוגים שונים של אנשים בעולם, שחיים שונה ובתנאים שונים ומאוד היה לי קשה להסתגל אליהם ממש כמו שלמוטי היה קשה, אך אני בכול זאת ניסיתי לשמור על איפוק מסוים ולהיות אדיבה וזה הכביד עלי יותר.
אני חושבת שבסך הכל הם נהנו מאוד, לעיתים היציאה מהשגרה נותנת כוחות חדשים, הנאה והנעה. בנוסף אני חושבת שלמדנו להעריך יותר אחד את השני. ומהמקום שלי הבנתי שאיתי הוא באמת יחיד ומיוחד והוא המתנה הגדולה ביותר שהחיים יכלו להעניק לי.
האם חל בך או בדעותיך שינוי כלשהו בעקבות התוכנית?
ברור ששבוע כזה גורם לשאלות רבות לצוץ בנבכי הנפש. לא בהכרח חיפשתי את התשובות אבל כן נתתי דרור למחשבות וניסיון להבין את החוויות שעברתי מהמקום של ניתוח המקרים. כבר במהלך הצילומים למדתי להכיר את ורדית כאילו הייתי חלק ממנה ומצאתי דברים יפים בעולמה. החיבור שלה לסוגים שונים של אנשים שלעיתים שונים ממנה לחלוטין הדהים אותי והחלטתי להיות פתוחה יותר לקשרים חדשים ומרתקים.
האם יחסך לבני משפחתך השתנה כתוצאה מהתוכנית? האם הקשר ביניכם השתנה?
הקשר בינינו היה חזק ויציב תמיד ואיני חושבת שמשהו השתנה. אני למדתי לדאוג קצת יותר לעצמי ולומר לעיתים לילדים שלי גם לא (שזו לא בהכרח מילה גסה).
האם היית עושה זאת שוב? מדוע?
אם השאלה הזו הייתה נשאלת בסמוך לצילומים הייתי אומרת בשום פנים ואופן לא! לקח לי המון זמן לעבד את החוויה, לבחון עם עצמי מה קרה לי בתוך המערבולת הזו, ומה אני רוצה לקחת מתוך מה שקרה לי שם. גם היום אני לא חושבת שהייתי עושה את זה שוב אבל לא מהמקום של מה שעבר עלי בהחלפה, אלא דווקא מהמקום של הצורך להעביר ביקורת על דרך חיים שונה משלי, הרגשתי נבוכה מהמעמד הזה ואני מרגישה חוסר צדק בלעשות את זה. אני מתנצלת בפני ורדית ומוטי אם התערבתי, פגעתי או חיטטתי במקומות שלא הייתי צריכה, אך מתוקף ההשתתפות בתוכנית זה היה המחיר של כולנו ולכן לא הייתה ברירה.