משפחת האס  (צילום: אלדד רפאלי)
סוג של "קפיצה למים" מודרנית. רוני עם המשפחה | צילום: אלדד רפאלי
מי מבני המשפחה יזם את ההשתתפות?

הגיעה פנייה מערוץ 2 שחיפשו משפחה קיבוצניקית, הם הגיעו אלינו דרך חברים שלנו מקיבוץ אחר, שלא יכלו להשתתף והמליצו עלינו כפוטנציאל. כשהתקשרו אלי, הקשבתי בסבלנות וסירבתי בנימוס, הבהרתי שיש לנו ילדות צעירות מדי, בית קטן ונפרדתי בידידות. למען האמת אפילו לא הכרתי את התוכנית, אני לא צופה כמעט בטלוויזיה, סוג של חרם אידיאולוגי אישי, אבל כשסיפרתי לאלון אחרי כמה ימים על שיחת הטלפון המשעשעת שהיתה לי עם ערוץ 2, הוא בקושי הצליח להסתיר את תדהמתו על כך שלא קפצתי בזרועות פתוחות אל תוך החוויה החד פעמית שזומנה בדרכי. וכך, עשינו הסכם שאני מוכנה להקשיב ללא מחוייבות לנציגות ההפקה. אלה הגיעו אלינו הביתה, שיגעו את הבנות, הבנות שיגעו אותי והשאר- היסטוריה. תוך פחות מחודש בוצע החילוף. לפחות לא היה לי יותר מדי זמן להרהורי חרטה.

למה רצית/הסכמת להשתתף בתוכנית?

מה אני לא יעשה בשביל אלון והבנות? בדיעבד אני חושבת שזה היה סוג של "קפיצה למים" מודרנית, סוג של לקיחת סיכון מחושב, טרק בהרי המדיה, שאני כל כך אמביוולנטית כלפיה.

האם מישהו במשפחה התנגד להשתתפות בתוכנית?

רוב המשפחה המורחבת נכנסו לחרדה. החברים, הקיבוץ, השכנים, החתולים והכלבים, רובם ככולם התנגדו ודאגו מכך שאנחנו, ברב תמימותנו, נופלים לציפורני התקשורת המניפולטיבית והאכזרית. עכשיו רק נותר לנו לצפות בפרק ולגלות מי צדק.

איזה חלק של ההחלפה היה המהנה ביותר עבורך?

החלק בו סגרתי את הפלאפון לשמונה ימים. סוג של התגלות. בהמשך זכיתי בסוג של חופשה מפנקת + משפחה מ-ק-ס-י-מ-ה שאימצה אותי ואני אימצתי בחזרה. הכל היה כיף, אני חושבת שעבורי, בגלל שאני מאד אוהבת להתוודע לבני אדם חדשים - צעירים כמבוגרים - זה היה סוג של טריפ כשנתנו לי להחליף את השחקנית הראשית בהצגה, ואחר כך אפילו לשנות את המחזה לפי צפונות ליבי.

איזה חלק של ההחלפה היה הקשה ביותר עבורך?

אולי כשנדרשתי להכנס לנעליים ביקורתיות, זהו מקום שאני משתדלת מאד להימנע ממנו בחיי היום יום, מתוך אמונה שכל אדם וכל רקמה משפחתית היא עולם ומלואו, תרכובת ייחודית ומיוחדת שנוצרה וחיה בדרך בה בחרה. דברים שרואים מכאן הם אף פעם לא מה שרואים משם, ורק אם ממש מבקשים ממני אני מסכימה להביע את דעתי האישית, שהיא טובה כמו דעה של כל אחד אחר לצורך העניין.

משפחת האס (צילום: אלדד רפאלי)
לא קרענו את הפלקט של החוקים. משפחת האס בביתה | צילום: אלדד רפאלי

כיצד משפחתך התמודדה עם ההחלפה?

אלון, כמו אלון, לקח מאד ברצינות את המשימה, ונכנס לזה עם כל הלב. כמובן שבתור תלמיד מצטיין, הוא ממשיך עד היום לעבוד וליישם את מה שהוא למד על עצמו דרך החוויה. לילדות זו היתה חוויה מדהימה, גם מילנה היתה עבורן דמות קסומה שהן לא רגילות לפגוש, וכפי שהבנתי , הן שתו בשקיקה את הנשיות והאהבה שהיא הביאה איתה. סוג של פיה בשר ודם. ומעבר לכך, כל החוויה של תשומת הלב, היותן במרכז, הליווי של המצלמות, צוות ההפקה המקסים, כל אלה הפכו את החוויה לזיכרון ילדות מתועד.

האם חל בך או בדעותיך שינוי כלשהו בעקבות התוכנית?

לצורך העניין, אנחנו לא קרענו את הפלקט של החוקים, הוא נשאר אצלנו תלוי על המקרר הרבה זמן. נגעו שם בתכנים שאנחנו התמודדנו ומתמודדים איתם כל הזמן, ואימצנו כמה פתרונות שעדיין מחלחלים אל תוך חיינו. העובדה שאני יוצאת ערב בשבוע ללימודים (תיאטרון פליי-בק) וכשאני חוזרת הבית נקי ומצוחצח, היא אחד מהשינויים שניתן למנות, ואני בטוחה שלולא התוכנית זה היה אולי קורה אבל עוד הרבה זמן.

האם יחסך לבני משפחתך השתנה כתוצאה מהתוכנית? האם הקשר ביניכם השתנה?

התכנים שהועלו באמא מחליפה עדיין נכנסים לתוך השיח המשפחתי שלנו, כל אחד לקח מה שהתאים לו מהחוויה: הבנות אוהבות פיג'מות, אלון הפך אובססיבי לסדר ונקיון ואני אוהבת את כולם ומפנטזת לקנות בגדים זרוקים אבל גם מחמיאים. אני חושבת שזה לא שינה הרבה ברמת הקשר, אלא העשיר בעוד נפח את מה שעושה אותנו למי שאנחנו.

האם היית עושה זאת שוב? מדוע?

כן. חוץ מהפרידה הקורעת מהמשפחה זוהי חוויה מדהימה,  בסביבה מוגנת ובטוחה עם התחלה, אמצע וסוף.