רון יוסף
דתי, אורתודוקסי, הומוסקסואל. רון יוסף לא מפחד מריבוי זהויות | צילום: דרור - עורך אתר הו"ד

שמי רון יוסף, ואני בן 34, דתי, אורתודוקסי, הומוסקסואל, רב של קהילה אורתודוקסית בנתניה. כשהייתי בן 18 וגיליתי שאני הומו, הרגשתי כמו בזמן הניתוץ של עשרת הדיברות. ההבנה הזו היתה בבחינת שבירה של כל המוסכמות שעל פי-הן חייתי. פתאום שום דבר לא נראה מובן מאליו והחיים קיבלו תפנית חדה, רצופה באינספור שאלות ותהיות.

בעקבות הגילוי, ניסיתי להבין מה זה הומוסקסואל, לקרוא וללמוד את כל הקשור בנושא. כיוון שגדלתי בבית מסורתי ולמרות שלמדתי בבתי ספר חילוניים, מגיל צעיר, כחילוני, התחברתי לטקסטים יהודיים, והשתדלתי להתפלל בבית הכנסת בשבתות ובחגים.

התהליך שעברתי היה איטי ונבע מתוך רגש, וכאשר תהליך נעשה מתוך רצון עמוק, מתוך משהו שאתה באמת בוחר בו ולא מן ההכרח, הפחד או ההרגל, זה עובד. להיות הומו – לא בחרתי, להיות דתי – כן.

החלטתי לקחת על עצמי את הנושא הזה כפרויקט חיי. התחלתי מהמקום בו נגלה רק קמצוץ או רמז - בספרים, בכתבות, בעיתונים. לאט, החל תהליך ההתמודדות שלי, ונרקמה התשובה לשאלה - האם אפשר לשלב בין הנטייה המינית לדת. התשובה שלי היום היא: כן.

ספר התנ
האיסור ההלכתי היחיד שקיים הוא על משכב זכר, ולא על נטייה מינית | צילום: דרור - עורך אתר הו"ד

אז מה הבעיה שיש לדת עם הומוסקסואליות?

סוגיית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות המורכבות בעולם היהודי. האיסור ההלכתי היחיד שקיים הוא על משכב זכר (ולא, איני עובר על האיסור). ההלכה אינה נגד הנטייה של האדם, והחיוב הוא התמודדות האדם עם יצריו (לא רק המיניים) בהתאם לדרך ההלכה. הומוסקסואליות היא זהות ולא מין בלבד. כשהבנתי שהאקט אסור אבל הנטייה לא, נפל דבר. מבחינת הדת, יחסי מין מיועדים למען מטרה מסוימת (הבאת ילדים), וסובבת אותם קדושה. גם בקרב הטרוסקסואלים התורה מגדירה מתי מותר, עם מי, איך ולמה.

לא מזמן, לאחר הרבה מחשבות והרהורים ולמרות חששות ואיומים שקיבלתי על חיי, החלטתי להתיר את קשר השתיקה ולהיחשף בפומבי. לדבר בגלוי מתוך אחריות להלכה, אחריות לחייהם של הומואים ולסביות דתיים, כדי שיתפתח דיון רציני ואחראי על מצבם של בחורים דתיים והומוסקסואלים בחברה הדתית והחרדית, ומתוך ניסיון לקדם את קבלתם בחברה הדתית.

שני גברים דתיים מחזיקים ידיים בבית כנסת
ארגון הו"ד. מחויב לכלל "ואהבת לרעך כמוך" | צילום: דרור - עורך אתר הו"ד

התגובות, כמובן, לא איחרו לבוא. המשפחה המורחבת הביעה תמיכה, חלק מחברי הקהילה הביעו חיזוק וחלק החלו לשאול שאלות, ומצד שני החלו רבנים חרדים לנסות ולהפעיל עלי לחץ שלא לדבר על כך בתקשורת. כרגע, הנראות שלי לציבור הדתי שוות ערך למצעד הגאווה (שאיני משתתף בו). העובדה שהיום חבר'ה צעירים יכולים להגיד: "יש הומואים דתיים, הכל נעשה על פי ההלכה והנה, אפילו יש רב", נותנת כוח פנימי ומביאה להבנה שניתן לשלב בין השניים. אין צורך לחוש מקופחים או דחויים, בייחוד כשיש למי לפנות ודרך להתמודד עם הדברים.

ארגון נולד – אמונה דתית ונטייה מינית בכפיפה אחת

יחד עם חברים טובים, הקמתי לפני כשנה וחצי את ארגון הו"ד (הומואים דתיים), הארגון העצמאי האורתודוקסי הראשון לדתיים הומוסקסואלים, המחויב לתורת ישראל ולהלכה היהודית. מטרתנו היא הובלת שיח ציבורי, הלכתי וחברתי בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות, מתן מענה הולם, אחראי ואיכותי, וכן אוזן קשבת, תמיכה וייעוץ ראשוני לקשת הרחבה של הומוסקסואלים דתיים. הארגון פועל להובלת מהלך להכלה וקבלה של הו"ד בחברה הדתית ובמיוחד קידום ועשייה למען חברה יהודית וישראלית מתוקנת, חינוך לסובלנות וקבלת האחר בסימן "ואהבת לרעך כמוך". אני, כמו שאר חבריי, מחויב להקב"ה, לתורה ולישראל.

עובדת היותנו הומוסקסואלים לא צריכה לגרום לנו לוותר על חיינו כיהודים מאמינים, ואין לנו כוונה לבחור בזהותנו הדתית או בנטייתנו, האחת על חשבון השנייה. אני לא בחרתי בזהות הזו ואני, כמו שאר חבריי, מנסה לעשות את המיטב במסגרת הבחירות הקיימות. אין בכוונתנו כלל ועיקר לשנות, חס וחלילה, את ההלכה, שהיא יסוד קיומנו. מטרתנו היא לדאוג שתינתן ההדרכה הנכונה לבעלי הנטייה בקרב הציבור הדתי והחרדי.

המציאות שגורמת לאנשים להישאר בארון לא משנה את הנטייה או הזהות, אך גורמת להרבה כאב וסבל מיותר – להם, למשפחותיהם, ולסביבתם (שלא מבינה למה הבן לא מתחתן). אנחנו בארגון הו"ד מאמינים שהגיע הזמן להפסיק כאב זה, וכי הגיעה העת לנהל שיח רציני ואחראי, להכיר את האנשים מאחורי הסטיגמות והדעות הקדומות, להשמיע את דברינו ולנסות למצוא פתרון חברתי והלכתי עבורנו ועבור רבים אחרים.

דתי וגאה - גבר עטוף בתלית עם צבעי הגאווה נושא ידיו
הומוסקסואליות היא זהות ולא מין בלבד. רון יוסף עושה סדר בארון | צילום: דרור - עורך אתר הו"ד
מחויבים לאמת פנימית

אני גדלתי וחונכתי על מורכבות דתית, שבה יש זכויות גם לאחר ולשונה, שבה ההבדלים נפתרים בדיבור ישיר וכן. לתפיסתי, אדם חייב לקום כל בוקר בידיעה שיש לו את היכולת, שיש לו את הרצון וברגעים מסוימים, שיש לו את החובה, להשפיע. בתחנת הרכבת מתנוססת מפה גדולה על הקיר, עם חץ שמציין "אתה נמצא פה". אדם שיודע היכן הוא נמצא, לגבי האמת הפנימית שלו, יכול להחליט לאן עליו לנסוע, לאן צריך לפנות, ואז הוא מסוגל לכוון את דרכו.

שבענו משנאת החינם ומהשיח השלילי, שבענו מרטוריקה ומקלישאות, ולכן כל אחד ואחת מאיתנו פועל, בדרכו, להביא לשינוי חיובי בעם ישראל כלפי להט"בים (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים), על ידי חשיפת נבכי נשמתנו, איש איש במצבו. אני מקווה שנצליח ללכת צעד אחד קדימה כדי לצעוד בשביל חיי אמת, מתוך אחריות ושיקול דעת, מתוך הבנה, סובלנות ושוויון, על פי כל כללי ההלכה היהודית. דרכנו היא דרך של אמת, דרך של מעשים, הנובעת מתוך רגישות לתקופה ולשינויים שיש לחולל בה. דרך לחיים של שלום בתוכנו, מתוך הכלל של "ואהבת לרעך כמוך".