גיא פלג: "לא מתכוון להרכין ראש, למרות שמבקשים את נפשי"

גיא פלג אחראי לכמה מהסקופים הגדולים של העשורים האחרונים. הוא התחיל את הקריירה ככתב ספורט במקומון חיפאי, הצטרף לרשות השידור ומאז 2007 הוא חשף בחדשות 12 הקלטות של כמה מהאנשים החזקים במדינה, כולל ראש הממשלה. הביקורת שלו על נתניהו הפכה אותו ליעד למתקפה מילולית קשה, כמעט פיזית ובשנים האחרונות הוא מתמודד עם איומים, תביעות, הפגנות ליד הבית והטרדות קשות.

בשיחה הערב (שישי) עם ארז טל ב"מה באמת קרה שם?" הוא הסביר שזה לא היה מובן מאליו עבורו להגיע לתוכנית: "אני לא מישהו שנראה לי בעת הזאת כיף לנהל איתו שיחת חולין ואתה, בראייתי, מקרין בדיוק את ההפך, אתה קליל, זורם, אופטימי".

מה התגובות שאתה מקבל ברחוב?
"בדרך כלל בסביבת המחיה שלי, שזה אזור הרצליה, אני מקבל גל של אהבה ממש מטורף, אבל יש אלימות מטורפת. אני באמת לא מצליח להבין איך אנשים, גם חלק מהתגובות, מגייסים כזאת כמות של שנאה, מאכלים מיתות קשות לילדים שלי, לי, איבה כל כך קשה. אני מוצא את עצמי פעם אחר פעם בתחנת משטרה על איומים הכי קשים שאתה מעלה על הדעת".

"הבן שלי שאל אותי משלמים לי מספיק בשביל מה שאנחנו עוברים, אני לא חושב"

אתה מרגיש בסכנה?
"התשובה היא מורכבת, כי מצד אחד אני לא מעלה על הדעת, אבל מן הצד האחר, אני מסתכל מי רצח למשל את אמיל גרינצווייג. הדמויות שאני נתקל בהן בבתי משפט, אנשים שהואשמו באיומים עליי ואני אומר לעצמי שמשם זה יכול לבוא".

מה זה עושה למשפחה?
"האירוע הזה הוא לא רק אירוע שלי, יש לי ילדים קטנים. הבן שלי הקטן שאל אותי אם משלמים לי מספיק כסף בשביל מה שאנחנו עוברים, אני לא חושב. הבילוי המשפחתי שלי, בעיקר עם הבנים, היה מכבי חיפה, זה נהפך מאוד בעייתי. באצטדיון של 30 אלף איש, אם אני מנסה להיות אחראי כלפי עצמי והמשפחה, יכולים להימצא שם אנשים שיבואו אליי באופן מאיים, אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו חשופים לזה".

הם ראו אותך פעם ונשבר?
"לא נשברתי ובכל האירועים שאני מתאר, זה לא שאני בחדרי חדרים בוכה ורק מולם אני מפגין עוצמה. אני ממש מדמה את עצמי כרץ מרתון שחושב על כל טיפת אנרגיה שהוא יידרש לה במעלה הדרך. אני ממש לא שם, אני לא ברחמים עצמיים, לא בבכי ולא בצער".

היום כשאתה מדבר על נתניהו, האג'נדה שלך השתלטה על העיתונאי גיא פלג?
"תמיד אני אומר לעצמי 'תישמר מלהכניס את האהבות שלך או השנאות שלך לטקסט'. לא פעם אני מרים טלפון לגיא סודרי, סמנכ"ל חברת החדשות, ואני מקריא לו את הטקסט כדי שישמור עליי מעצמי. אני חושב שנתניהו מסוכן למדינת ישראל בהרבה מאוד מובנים, לדמוקרטיה הישראלית ולתקשורת הישראלית".

כשאתה מדבר ככה, אני מתכווץ.
"אני מצטער לגלות שגם אתה נכנע למניפולציה השפלה, אני מאמין והייתי חוזר על הטקסטים האלה. לא התכוונתי, ולדעתי ברור לכל צופה ומאזין שלא חשבתי שנתניהו מתכוון לבצע טבח במדינת ישראל, משום שלא נדמה לי שחמאס, חיזבאללה, סוריה או איראן יכולים לחסל את מדינת ישראל. אני חושב שנתניהו, בנזקים הפנימיים הקשים שהוא גורם, יכולים לגרום לנו נזק קיומי. האיבה שיש כאן פנימה מסוכנת מכל האויבים החיצוניים וכשאני אמרתי שהוא יותר מסוכן מכל אויבינו, לזה התכוונתי".

השאלה היא אם אתה לא משיג בסוף את ההפך.
"יכול להיות. אני לא מנהל קמפיין, אני לא איש שיווק, לכן אנשים אומרים את זה, אבל זה לא שיקול שלי. אני בחרתי מזמן להיות עיתונאי והמנדט היחידי שאני מרגיש שיש לי זה להגיד את מה שאני חושב, איך שאני חושב. אני מודה ל'קשת' ולחברת החדשות שמאפשרים לי להתבטא באופן חופשי לגמרי, ככה אני מדבר, ככה אני מרגיש".

יש משהו שאתה מעריך בבנימין נתניהו?
"אני נפגשתי לפני כמה ימים עם אחד מהקצינים הבכירים שהיו ב-7 באוקטובר באחד מתפקידי המפתח. הוא אמר לי 'אני לא מאמין שיש מישהו בדרגים שלי שהיה ב-7 באוקטובר בתפקיד מפתח שלא חלפה או חולפת לו מעת לעת מחשבה להתאבד'. אנשים הגונים מתייחסים לאחריות שלהם לטבח הנורא. זה שהאיש הנורא הזה, ואפשר להתווכח אם הוא אשם 100 אחוז או 80 אחוז, מצליח להתבדח בערוץ 14 כשהוא אומר ירדתי קצת במשקל זה הרי שיא הנבזיות. זה הלך הרוח שלו, אין בו טיפת ישרה, כנות, או לקיחת אחריות".

"כל פעם שאני ועמית סגל משדרים ביחד יש איזה קסם"

חיים יבין פעם מאוד העליב אותך.
"אני הייתי כתב בחיפה, לא הייתה לי אפילו מכונית, הייתה ישיבת מערכת והאוטובוס הראשון מחיפה לירושלים הגיע אחרי השעה תשע. אני נכנס באיחור, מחכה שם שלא יקלטו אותי, יושב בפינת החדר ואז יבין, מר טלוויזיה הענק, הרעים בקולו 'הנה כתבנו האפור מחיפה'. גם בפרספקטיבה של שנים אני אומר לעצמי, איזה רוע לב, אני הקטן, החלש, מה אתה הגדול מבייש אותי ככה ליד כולם?".

מה הקשר שלך עם עמית סגל?
"יש לנו זוגיות טלוויזיונית שעוד לא באה לידי ביטוי, כי עמית סגל ואני באמת באים מעולם אידיאולוגי קוטבי לגמרי. כל פעם שאנחנו משדרים ביחד אני חושב שיש איזה קסם, אין בינינו דם רע בכלל, יש בינינו גם הערכה וגם ידידות".

פלג אוהד שרוף של מכבי חיפה ואף היה דובר המועדון, אבל היום הבעלים יענקל'ה שחר חסום אצלו בטלפון: "היה רגע אחד, שני אוהדים העלו שלט 'לא רוצים את גיא פלג ביציע'. בערוץ 14 עשו מזה חגיגה וטלפנו בשיחה בהפתעה ליענקל'ה שחר. לא ציפיתי שהוא יבוא ויגיד שהוא מזדהה עם דרכי העיתונאית, אבל אתה מכיר אותי מגיל 22, עבדתי אצלך 6 שנים, הייתי בן בית אצלך, אני חבר של המשפחה שלך. במקום להגיד 'גיא פלג זה אוהד גדול של מכבי חיפה, זה פוגע בי, אני אוהב אותו אהבה גדולה', הוא גמגם איזה מין גמגום כל כך עלוב. הוא אמר 'אני לא נכנס לפוליטיקה', איזו פוליטיקה? אני חושב שהוא צריך להתבייש על איך שהוא ענה".

חברו והקולגה ברהנו טגניה הצטרף לתוכנית ותיאר איך הוא מרגיש עם מה שפלג נאלץ להתמודד איתו: "הוא אחד העיתונאים הכי מקצוענים שיש, למדתי ממנו המון, אני מתייעץ איתו על לא מעט נושאים, נעשה לו עוול. יש קטעים שבהם הוא חוזר על המילה 'הנאשם', אני אומר לו 'אחרי 3, 4 פעמים תגיד לעצמך - שחר' (בנו של פלג). תחשוב על הבן שלך, זה ירגיע אותך, אני לא אומר שאנחנו חייבים להתרפס אם יש לנו סיפור, אבל לפעמים הוא 'טוטאל לוס', חלילה יקרה משהו, מישהו יפגע בו".

פלג נתן את הזווית שלו: "הוא בראייתי בעולם אחר, אני קם בבוקר, עולה לזירה ואני מתנהל בידיעה שמבקשים את נפשי בכל מובן שהוא. על רקע זה, אני בהופעות הפומביות שלי, כולל כאן, רוצה להעביר מסר שאני לא מפחד ולא מתכוון להרכין את הראש. אני חושב שלהפך, דיבור חלש יזמין התקפה. בני אדם כמו חיות, הם מרגישים פחד ואני צריך להבהיר שאני לא מתכוון להיכנע, לפחד, או לדבר חלש. אני אחזור על המשפט הזה כי זה המוטו שלי, יש את המנון הפרטיזנים, 'מצעדינו עוד מראים - אנחנו פה'. אתם תעשו מה שאתם רוצים, תאיימו, תכפישו, תעלילו ויהיו הפגנות ליד, אני לא ארכין את הראש. הנאשם נאשם, כי הוא נאשם בעבירות פליליות חמורות ולא אני, הוא צריך לתת הסבר לבית המשפט ולציבור על הכישלונות שלו ולא אני".

טגניה לחץ עליו: "אני לא חושב שאתה צריך לפחד או להראות להם שאתה נכנע, אבל באיזשהו שלב אני חושב שאתה צריך לחשוב על המשפחה שלך ועל עצמך. אני לא חושב שצריך להקצין את המסר, אם אתה תחזור ארבעים פעם 'נאשם, נאשם' זה לא ישנה, אתה תזמין על עצמך את המשוגע הבא שיכול לעשות דברים מטורפים".

"הרגשתי שאני בסצנה של סרט, ראש ארגון פשיעה מציע לי כזאת הצעה"

מה הציע לך מאיר אברג'יל יום אחד?
"הוא נחת בארץ אחרי הסדר טיעון ואז הוא קולט אותי, מסתכל עליי ואומר 'תבוא אליי'. אני מגיע לכפר טרומן, טירה, מלא מצלמות, שער פלדה נפתח, אני נכנס ואז הוא לוקח דף ועט, אומר לי 'אני רוצה להציע לך את תוכנית הטלוויזיה שתהיה הכי פופולרית בישראל אי פעם'. הוא אמר שהוא החליט לגמור עם הפשע, לעשות סולחות עם כל האויבים ושאני אצלם את זה. שאלתי מה ייצא לו, הוא אמר שאם הם יגידו למצלמה שתהיה סולחה, הם לא ישברו את המילה. אז הוא שרטט לי מפה מי האויבים שלו. חרירי, ריקו שירזי, האלפרונים, הרגשתי שאני בסצנה של סרט, ראש ארגון פשיעה מציע לי כזאת הצעה. בסוף זה לא קרה".

אתה הודעת לאהובה אלפרון שבעלה נרצח.
"היא טלפנה אליי באותו יום עשרות פעמים, אני חשבתי ועודי חושב שזה לא תפקידו של עיתונאי להודיע כאלה הודעות. בהתחלה התעלמתי וסיננתי והיא המשיכה, אחר כך היא שאלה שאלות מפורשות והמשטרה עוד לא ידעה מי המנוח. אני זוכר שהתקשרתי לקצין בשטח, שאלתי אם יש זיהוי, הוא אמר לי שלא. אהובה אמרה לי שהוא נעל נעלי אדידס לבנות, התקשרתי לקצין שאלתי אם המנוח נועל נעליים כאלה והוא אמר שכן".

הישג נוסף שלו ככתב פלילים היה ריאיון שקיים עם דודו טופז בפארק הירקון, רגע לפני שנעצר: "מקור נתן לי את האינפורמציה, גם שהתיק סגור וגם שזו הפעם האחרונה שהוא יהיה חופשי, כדי שאני אזדרז. הוא היה נראה לי מרוסק, הוא הבין שעלו עליו והוא לא קם, במצב רגיל, אתה מרגיש לא נוח שמצלמים אותך ככה בשכיבה".

כיכבת בשלל שלטים וכתובות, כולל איומים על הקרובים שלך.
"אני יודע מזה שנים ארוכות שראש הממשלה שם אותי על הכוונת. אני התמחיתי בלהשיג חומרי חקירה, כשהתחלתי להביא חומרים מהחקירה שלו, על העדויות נגדו, הוא החליט פשוט לחסל אותי. כשהוא משווה לנסראללה, חמינאי, שהוא בעצמו אומר שהם הנאצים המודרניים, ושם אותי ואת אמנון אברמוביץ' גיבור ישראל, זה אומר לגבי בן עטר, זה שתקף אותי בכרמיאל, ולאחרים 'תיכנסו בו'".

מתי דיברתם פעם אחרונה?
"היו לי איתו בסך הכול פגישה אחת ושתי שיחות. פתאום טלפנו מלשכת ראש הממשלה, העבירו אותו והייתי בהלם שהוא מטלפן אליי. הוא שאל אותי אם אני נשוי, אמרתי שכן, אז הוא אמר 'אשתך, אני מתאר לעצמי שגם לה יש אילו בעיות'. שיקרתי, הייתי צריך להגיד שאשתי מושלמת, אבל בשיחה הזאת אמרתי לו שכן. אז הוא אומר 'אז לאשתי יש רגישות בענייני ניקיון, מה בין זה לבין מה שאתה עושה לה?'.

לא התרשמת.
"לא רק זה, אחרי יומיים התגלגל לידיי סיפור ופניתי לקבלת תגובה. התקשר אליי ניר חפץ, שהיה הדובר שלו, ואמר שראש הממשלה זועם, רותח. שאלתי מה קרה, הוא ענה 'אחרי שהוא מקדיש לך שעה בטלפון, אתה בא עם השאילתה הזאת על המספרה?'. אתה צריך להבין, הוא חושב אחרת".

לסיפור של יאיר נתניהו ומועדוני החשפנות היה ערך חדשותי?
"בטח. יש את הרגע הזה שיאיר נתניהו אומר לבן של קובי מימון 'אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר'. יושב בנו של ראש ממשלה ומנהל את השיחה הגסה והירודה הזאת עם החברים שלו, בדרכו או בצאתו ממועדון חשפנות, והוא מאובטח בידי שירות הביטחון הכללי. הם צריכים ללוות את הבחור הזה לתחביבים שלו? מדינת ישראל צריכה לממן הסעה לחברים האלה? בנקודת הזמן הרלוונטית ההיא, יאיר נתניהו כבר שחקן מאוד משמעותי בזירה הציבורית-תקשורתית. אז אם אתה שחקן, אנחנו יכולים להראות איך אתה מתבטא כלפי מי שהייתה בת הזוג שלך, איך אתה מתבטא מול החברים שלך".

מאז הוא קורא לך "דמבו"?
"למי דבק יותר חזק הכינוי? הכינוי שהוא כינה אותי 'דמבו', מעולם לא חשבתי שיש בעיה עם האוזניים שלי, או הפרסום שאני פרסמתי אודותיו, כשאני ציטטתי איך ידיד המשפחה מכנה אותו 'ילד זין'? אנחנו פרסמנו את התמליל הזה ואחר כך עשו לזה רמיקס עם הרבה שירים, אני חושב ששאול אלוביץ' חד".

"עיתונות אצלי זה גם מקצוע וגם דרך חיים"

עברת חרם בילדות?
"הייתי ילד אחר, התעניינתי בדברים אחרים, אהבתי מאוד לשיר, שרתי כל הזמן לעצמי ובכלל, התעניינתי בציפורים, לא דברים מאוד שכיחים אז, בעולם הזה".

כשמפגינים נגדך, זה מחזיר אותך לילד הרגיש?
"יכול להיות שכן, יכול להיות שהתחושה הזאת של ההתגוננות מפני אויב, מישהו שמבקש להציק, לפגוע, להעליב אותך, החסינות הזאת נרכשה אז".

אני מניח שאשתך והילדים משלמים מחיר על המאבק. הם נותנים גיבוי מלא?
"אני מתאר לעצמי שהם היו רוצים חיים שלווים ושקטים, לא היו רוצים שאני אהיה עניין ושתהיה כל כך הרבה אלימות סביבי וסביבם. זה גם מכוון את כל ההתנהלות המשפחתית שלנו, אני לא אלך לים, לא אסע לאילת, בטח לא בקיץ, אני לא הולך איתם לכדורגל. אבל מכיוון שהם מבינים שעיתונות אצלי זה לא תחביב, הם מבינים שאני רואה בזה גם מקצוע וגם דרך חיים".