רבקה מיכאלי: "זה מעורר דמעות, זה דבר שהוא לא אמר לי אף פעם"

רבקה מיכאלי נולדה עוד בימי המנדט, עשר שנים לפני קום המדינה, ובגיל 11 החלה לשחק בתסכיתים ברדיו. שנה לפני הגיוס כבר עבדה כקריינית ב"קול ישראל" ואחרי השחרור העלתה שתי תוכניות מערכונים על הבמה עם יוסי בנאי שזכו להצלחה ענקית. בשנת 1974 הצטרפה לתוכנית הסאטירה הראשונה בטלוויזיה "ניקוי ראש" ושבע שנים לאחר מכן עלתה "סיבה למסיבה" המיתולוגית, שמהר מאוד הפכה להיות התוכנית שלה. במשך השנים היא השתתפה במגוון סדרות, הצגות, סרטי קולנוע ובנוסף הנחתה אירועים מרכזיים וזכתה בפרסים.

כשארז טל ביקש להביא אותה לתוכנית "מה באמת קרה שם?", הוא גילה שגם בגיל 87 היא אחת השחקניות העסוקות במדינה: "זה מדהים, את כל ערב על הבמה בכל קצוות הארץ, יום אחד כרמיאל, יום אחד אשדוד, למה? את לא חייבת את זה", שאל אותה טל. מיכאלי ענתה: "ברגע שאתה נכנס להצגה אתה מתחייב ואם ההצגה מוצלחת, זה לא צריך לצער, זה משמח. נפשית אני צריכה את זה, הבנק גם לא מתלונן ולא הילדים". 

מי שזכה לאחת ההופעות הטלוויזיונית הראשונות שלו בתוכנית "סיבה למסיבה" היה מי שכיהן אז כשגריר ישראל באו"ם, בנימין נתניהו. מיכאלי הסבירה למה כבר אז שאלה אותו אם הוא תמיד דובר אמת: "בדרך כלל כשמציגים את ישראל, הרבה פעמים קורצים, קצת משקרים וקצת לא אומרים את כל האמת, אבל היום זה לא קורה".

הבנתי שהייתה לכם פגישה מקדימה.
"הוא היה אצלי בבית, שמתי לב שהוא גם אמר המון פעמים 'רבקה', זה כנראה אחד הדברים שהכינו אותו כשהוא למד להתראיין. הוא עבר קורסים כדי להתראיין טוב, אז אמרו לו 'תגיד את שם המראיין הרבה פעמים, שזה יהיה אינטימי'. מאוחר יותר טסתי לניו יורק, הוא אירח אותי באו"ם והלכתי לאכול איתו צוהריים. אני כבר לא זוכרת על מה דיברתי, אבל אני זוכרת מה אני הבאתי לו מתנה, בתמימות, את 'הזמן הצהוב' של דוד גרוסמן. אני די הערצתי אותו בזמן הריאיון וגם אחרי זה".

כשהנחית את התוכנית, נראה שלילדים שלך זאת לא הייתה מסיבה.
"זה קשה להתמודד, גם עם זה שאני מוכרת וגם זה שאני נעדרת, נפקדת נוכחת, אבל הייתי אמא 'פול טיים', בגיל מסוים הם כבר קיבלו את זה. ההפתעה שלי הייתה כשבגיל 6, כשיונתן היה בכיתה א', הייתה שיחה עם ההורים, כל הורה בא בתורו וסיפר על המקצוע שלו ואני סיפרתי על הטלוויזיה. אחד הילדים שאל אותו 'איך אתה מרגיש כשאתה רואה את אימא שלך בטלוויזיה?' הוא אמר 'אני מאוד גאה באימא שלי'. זה כמובן מעורר דמעות, זה דבר שהוא לא אמר לי אף פעם".

באיזשהו שלב גילית שאת מרוויחה ממש מעט.
"זאת הייתה ממש בדיחה, זה גם היה עינוי, כי אני עבדתי ברדיו והייתי צריכה למלא לפי שעות את השעות שהקדשתי ל'סיבה למסיבה'. יום אחד התעקשתי ואמרתי 'אני לא מנחה יותר אם לא משלמים לי לפחות 1,000 לירות לתוכנית', דודו טופז כבר קיבל 5,000 או 10,000. בא מישהו מירושלים לדבר איתי ואז בסוף הם אמרו 'או-קיי, 1,000 שקל'. אחרי זה הסתבר, כשהתפטרתי מרשות השידור, שזה היה לא חוקי כל העבודה היתרה". 

אז היית אישה חזקה ועצמאית, ועדיין כשגנדי הטריד אותך לא עשית עם זה כלום.
"לא היה למי לפנות, כל אישה מוטרדת הייתה מוכתמת, היא אשמה בכל דבר, לא היה טעם. כשאני התראיינתי אצל אילנה דיין, פגשתי את זאת שדיברה בעילום שם בטלפון כשהיא הייתה חיילת בלהקה צבאית והוא סגר אותה במשרד שלו, הוא ביתק אותה, לא סתם. הוא אסר עליה לדבר, ואחרי זה אחותה אמרה לה שאסור לה לדבר על זה, והוריה אמרו 'אף אחד לא יאמין לך, תשכחי מהעניין'. היא חלתה בסרטן ומתה, היא סיפרה לי את כל הסיפור אחרי שהיא ראתה את התוכנית, היא אמרה 'זאת אני'".

שנים אחרי זה הוא איים עלייך, גנדי.
"אני מקבלת טלפון ממנו, הוא אומר 'ככה את מדברת על חברים שלך? אני יכול להפיץ עלייך שאת מרימה את השמלה בפינת קרן קיימת דרך נמיר'. התעשתי ואמרתי 'גנדי, אני נורא מפחדת מהאמת, לא יודעת איך זה עובר עליך', אז הוא אמר לי שהוא יכול לפוצץ לי את הבית. הוא סגר את הטלפון ולמחרת הייתי צריכה לנסוע, כל הלילה קיבלתי טלפונים 'אנחנו נרצח אותך, אנחנו נפגע בך, אנחנו נפוצץ לך את הבית', כל הלילה. למחרת טסתי והשארתי את הילדים עם בייביסיטר".

מה הייתה ההטרדה הזאת?
"הוא תפס אותי, אני יצאתי בדיוק מבר המצווה של הבן שלו, כשכמובן להקת פיקוד המרכז הופיעה לכבוד הילד של מפקד הפיקוד. כשאני יצאתי, כי הייתי צריכה ללכת, הוא הצמיד אותי לקיר של הקייטרינג ושלח ידיים, צבט, בחושך זה היה, אני לא יודעת אפילו אם הוא ראה שזאת אני. ראיינתי אותו אחרי זה, אני התעלמתי מזה, הדחקתי, אבל לא אמרתי לו שלום. היום על הגשר שלו אתה יודע שאני יורקת".

המופע השני של מיכאלי לצד יוסי בנאי ז"ל נקרא "נישואין נוסח גירושין" ובאחת החזרות הייתה לבנאי תקרית לא נעימה עם ילדיה: "הבייביסיטר לא הגיעה, אז הבאתי אותם והם כמובן מגיעים לרשפון, לאולם ריק והם מתחילים לרוץ מלמעלה למטה. יוסי אמר 'אני לא עובד עם אישה לא מקצועית' והלך, זה היה בול פגיעה, חזרתי הביתה עם הילדים. בחמש אחר הצהריים פתאום יוסי מגיע הביתה ואומר לי שהוא מצטער, אני הייתי מאוד נרגשת והוא הבין אותי בסופו של עניין. אמרתי לו 'לא קושרים ילדים למד חניה, מה אתה רוצה שאני אעשה? שאני לא אגיע בכלל?'".

הייתם גם חברים טובים, יוסי ואת.
"היינו חברים, לא היינו יזיזים אף פעם. אמרה לי פעם אישה של צלם שצילם אותנו לאיזה קליפ, 'היה לך 'אמור' (רומן) עם יוסי בנאי'. אמרתי שלא היה לי, היא אמרה 'אבל כולם יודעים שהילד הראשון זה ממנו'". 

אמרת שב"ניקוי ראש" התעצבה התודעה הפוליטית שלך.
"שם הבנתי גם מי נגד מי, שם התחלתי להתעניין, בתקופה שנולדו לי ילדים בכלל איבדתי קשר עם כל האקטואליה האפשרית. פתאום אני מגיעה לניקוי ראש ויושבים שם ב. מיכאל, אפרים סידון ובעיקר מוטי (קירשנבאום), שמכין אותנו לכל תפקיד ומסביר לנו על מה המערכון, מה אנחנו בעד ומה אנחנו נגד".

מיכאלי שיתפה ששותפה לתוכנית, ספי ריבלין ז"ל, שדווקא היה מזוהה פוליטית עם הימין, היה זה שנפגע פיזית בעקבות הסאטירה הנוקבת של "ניקוי ראש": "ספי היחידי מכולנו שקיבל סטירה, הוא עמד בתור לקולנוע ואמרו לו 'אתה ב'ניקוי ראש'?' וקיבל סטירה, דווקא הוא. היה מערכון על רבין, אני לא יודעת אם אתה זוכר, שקרעו אותו ואנשים הבינו את זה הפוך".

את ציונית?
"מאוד, אבל מיואשת. עם ישראל היה צריך להגיע לגור פה, זה באמת היה צריך להיות אפילו כמו שאחד העם אמר, 'המקדש ליהודים בתפוצות ולאנשים שגרים פה'. העוולות, שבשום אופן לא נחקקו, לא על ידי הרצל ולא על ידי הראשונים, שעושים כלפי ערבים במדינה הזאת, הן בלתי נסלחות".

מה את עונה כששואלים איך אפשר להיות חבר "בצלם" ולהיות בעד מדינת ישראל, בעיקר אחרי 7.10?
"איך אפשר להתחתן אחרי שכל כך הרבה בעלים שוחטים את הנשים שלהם? אולי לא נתחתן. מה שקרה בשבעה באוקטובר הוא בלתי נסלח, הוא לא מעורר שום הזדהות מהחיות, הטורפים, הנבלות, המזוהמים שעשו את זה. מה זה לבין קטילה של ילדים בעזה, של בתי חולים, של אזרחים. לא ניצחו את החמאס, מה אפשר לעשות? הכישלון היה ביום הראשון".

לא מזמן את התראיינת באחת התוכניות של ערוץ 14, למה?
"א' כי זה אנשים שעבדתי איתם, אז אמרתי שאני אלך. אחת הסיבות היא שיש אישה שרודפת אחריי בכל מה שאני עושה והיא כותבת שאני מכוערת, מנוולת, אחותו של סינוואר. אמרתי לעצמי שהיא בטח צופה בערוץ 14 והיא כל הזמן אומרת להוריד אותי מהמסך, אז בוא נעצבן אותה. תסתכלי עליי, אני עכשיו בערוץ 14, בערוץ שלך, מה את אומרת על זה?". 

המשוררת נעמי שמר ז"ל הייתה מחברותיה הטובות, למרות פערי האידאולוגיה ביניהן: "היה ברור שיש בינינו הבדלים של דעות, כולל בעלה שמאוד אהבתי, והיו לנו שיחות שנגמרו במפח נפש של שני הצדדים. בתקופה הזאת יכולנו לחיות יחד, לא הסיתו, לא טרחו להפריד אותנו אחד מהשני, היינו אותו עם".

את עובדת כל ערב כמעט ובלילה כשאת חוזרת הבית ריק, איך זה מרגיש?
"זה מרגיש שאפשר לראות טלוויזיה, זאת שעה טובה מאוד להתקשר לילדים, כי הם ערים בארצות הברית. אני לא סובלת מבדידות, אני מניחה שאם אני לא אופיע, לא יהיה לי במה לקנח את היום, הוא תמיד מסתיים בפגישה עם אנשים צעירים ממני, שיש להם חיים".