עודד בן עמי: "אני חושש שאנחנו משאירים לנכדים מקום מדאיג"

עודד בן עמי נולד וגדל ברחובות, אחרי ששירת שנה בחיל התותחנים הוא עבר לגלי צה"ל וכחייל צעיר שידר כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא עבר לרשות השידור, היה כתב ומגיש ואחר כך שליח בוושינגטון. ב-1992 פנה אליו ראש הממשלה יצחק רבין והציע לו להיות יועץ התקשורת שלו, תפקיד בו שימש שלוש שנים, והיה אחד האנשים הקרובים אליו. ב-1996 בן עמי חזר לצבא כדובר צה"ל וב-20 השנים האחרונות הוא מגיש בקשת 12 את התוכנית "שש עם".

בשיחה שקיים הערב (שישי) עם ארז טל בתוכנית "מה באמת קרה שם?", סיפר לטל שהוא לא רגיל להיות בכס המרואיין: "אני הרבה יותר נהנה לשבת בצד שלך, אני שמח כשיש לי אוזנייה והעורכת שלי מציקה לי". בתור המגיש הוותיק ב"קשת", האמון שמקבל בן עמי לא מובן לו מאליו: "אני מאוד שמח ש'חדשות 12' רוצים אותי, זה מאוד מחמיא ונעים לי".

באוגוסט האחרון, נשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן התקשר אליך אחרי דברים שאמרת בשידור. מה גרם לך להגיד את זה?
"קראתי באותו בוקר מאמר של נדב איל, שכתב שראש הממשלה נתניהו כבר לא כל כך סופר את ביידן לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים בנובמבר. הוא קרא לו 'ברווז צולע' וזה הרגיז אותי, כי חשבתי שביידן כן עשה המון לטובת מדינת ישראל ואזרחיה, בעיקר מאז שפרצה המלחמה".

בן עמי תיאר איך הגיע לדבר עם האיש החזק בעולם: "הדבר התגלגל לידיו של מישהו שהתקשר אליי למחרת וראיתי שזה בא מאזור חיוג וושינגטון. הציג את עצמו ראש הסגל בבית הלבן ואמר 'הראיתי את הדברים שאמרת בתוכנית שלך לנשיא והוא היה מאוד נרגש. האם אתה מוכן לשוחח עם הנשיא?'. כעבור שעתיים שאלו אותי אם יש לי רגע והדבר הבא ששמעתי היה 'עודד, היי, זה ג'ו ביידן'. חשבתי שזה ייקח 20 או 30 שניות, תודה ולהתראות, זה התפתח לשיחה של כרבע שעה. הוא הקפיד לומר לי שהוא רוצה לשאול אותי כמה שאלות ואני לא חייב לענות לו, אבל אם כן זאת שיחה לא לציטוט".

>> לצפייה בפרק המלא של "מה באמת קרה שם?" ב+12

הקלטת את זה?
"כמובן, גם הוא הקליט, אני מניח שיש עוד כל מיני שהקליטו. הדבר הראשון שעשיתי, מיד בסוף השיחה הזאת, שהייתה מפתיעה, ארוכה ועמוקה, שלחתי את ההקלטה לאורנה אשתי ואמרתי לה שתגיד לי אם הייתי קוהרנטי, כי הוא היה מאוד קוהרנטי. לצערי הרב, אני לא יכול עוד לחלוק איתך, ביום מן הימים אני אוכל".

אתה תמיד יוצא מנקודת מוצא ממלכתית. לא בא לך לפעמים לשבור את הכלים?
"יש אנשים שאנחנו מזמינים לפעמים להתראיין בתוכנית שלנו ועמדותיהם ודבריהם הם בדיוק ההופכי המוחלט של מה שאני חושב, מרגיש ומאמין. אז מה, לגרש אותו?".

זוכר את הריאיון עם השרה גילה גמליאל? היא לא ענתה לך על אף שאלה וזה הוציא אותך מהכלים.
"אתה מזמין מרואיין, מתכונן לריאיון, מכין שאלות והוא פותח בהרצאה. אתה מבין שהטקטיקה של הצד השני, שמוכרת לנו היטב, היא 'לא חשוב מה שאתה שואל, אני אשתלט על הריאיון, אגיד מה שאני רוצה'. אני לא מוכן לזה, אני נותן לה את הבמה, אפשרות לענות על השאלות שאני חושב שמעניינות אותי ואת הצופים שלי, אל תשתלטי לי על הריאיון בדברים שהם לא לעניין, זאת טקטיקה למקום אחר".

ב-1992 יצחק רבין עולה לשלטון ומציע לך להיות יועץ התקשורת שלו. כמה זמן לקחת עד שאמרת כן?
"45 שניות, זה היה בעיתוי, במועד ובמקום הכי נכונים. באתי להיפגש עם יצחק רבין ביום שישי בלשכת שר הביטחון בקריה בתל אביב, נכנסתי לתוך חדר אפוף עשן מהסיגריות שלו, התקרבתי ולחצנו ידיים. הוא אמר לי 'עודד, תודה רבה שבאת, ביום ראשון תתחיל'".

אז, כדי לשחק את המשחק, צריך היה ללכת למעגל של דן שילון ורבין היה ביישן, קצר רוח ומתעצבן מהר. מה עשית?
"הייתה יותר מפעם אחת שהוא הופיע במעגל ובכל פעם אחת כזאת אני אמרתי לו שהוא צריך להיות מרוכז אך ורק בשאלות אליו ובעצמו, שינסה להתעלם מהיושבים מסביבו".

פרס רקם את הסכמי אוסלו, יש שאומרים בלי שרבין ידע. אתה ידעת שמשהו מתבשל?
"ידעתי שיצחק רבין מייעד את עצמו לכיוון חתימת הסכם עם חאפז אל אסד, נשיא סוריה, זה היה הכיוון שלו. כדי שפרס לא ייכנס לעניין הזה, רבין הפיל עליו את תיק הפלסטינים, שהרי ממילא לא יקרה בזה כלום. בסיכומו של דבר, כל העניין הסורי כמובן נפל והעניין הפלסטיני הלך והתגבש והפך להיות הסכמי אוסלו, שאגב הובילו לפרס נובל לשלום".

היית לצד רבין ברוב התהליך הזה, לא אמרת לו שהוא רץ מהר מדי? הארץ בערה.
"הייתי נוסע איתו מהלשכה הביתה בימי שישי וממש על יד ביתו בתל אביב, הייתה משמרת מחאה קבועה של אנשים שצעקו לו בוגד ורוצח. שאלתי אותו יותר מפעם אחת, הוא אמר 'קשקשנים לא גורמים שום נזק, העמדה שלהם לא נראית לי'. אתה לא יכול להסיט קברניט מכיוון מדיניות, אתה יכול להפנות את תשומת ליבו, לייעץ, להראות לו איך מתייחסים ברחוב. התחושה שלו הייתה שההפגנות האלה מאוד ממוקדות וקטנות, שהרחוב כן רוצה לסיים כבר את שפיכות הדמים הנוראית הזאת ולסיים את העימות הנורא, לכן הוא היה נעול על הכיוון הזה".

לפחות שילבש שכפ"ץ.
"בעניין השכפ"ץ והמכונית, אני זוכר את כרמי גילון, ראש השב"כ, בא אליו ללשכה ומראה לו את הקטלוג של מכונית משוריינת, לפי דעתי זה שקל עשרה טונות. רבין אמר 'אני אפילו לא רוצה לפתוח את זה, תיקח את זה מפה'. כשהוא ביקש ממנו שילבש שכפ"ץ בהופעות הפומביות שלו, הוא ענה 'בשום פנים באופן, אני מופיע בפני יהודים, יהודים לא יפגעו בי'".

אמרת לרבין שינסה להימנע מלחיצת היד עם ערפאת?
"אני אפילו לא חושב שדיברנו על עניין פוטנציאל לחיצת היד, כי זאת הייתה מחווה שהנשיא קלינטון כנראה אירגן. הטקס היה מאוד מרגש, אני זוכר שאני נפרדתי מהפמליה והלכתי לעמוד על יד קבוצת העיתונאים הישראלים. עמדתי על יד מוטי קירשנבאום ובימי חיי לא ראיתי איש מבוגר כמוהו מייבב בבכי של התרגשות. המחווה הזאת הייתה מרגשת מאוד, עם המון תקווה, אבל גם עם הרבה מאוד חששות לצערי הרב. החששות התעמתו, תקווה הרבה פחות".

מה חשבת על הסכם אוסלו אז ומה היום?
"יכול להיות שרבין היה נאיבי, קשה לי להגיד עליו שהוא לא קרא מודיעין נכון. הוא ידע להתייעץ עם אנשי הביטחון הכי מקצועיים ולקרוא גם את חומרי הגלם, אבל מודיעין לא תמיד יודע. חשבתי וקיוויתי ואני מאוכזב מאוד, אם צריכים להביא דוגמה אז קוראים לה שבעה באוקטובר 2023. הפלסטינים גרמו לי באופן אישי להתאכזב אכזבה מאוד עמוקה, אולי העמוקה ביותר".

עזבת את תפקיד יועץ התקשורת של רבין שלושה חודשים לפני הרצח. היה ויכוח על סמכויות והיה עוד איזשהו עניין שהיה קשור בגברת לאה רבין.
"זה קשור לאמירה של דן שילון כלפיה בשידור בגלי צה"ל נדמה לי. היא התקשרה אליי ואמרה לי 'אתה צריך לעלות, להגן עליי ולהגיב לו', אמרתי שאני יועץ התקשורת של ראש הממשלה ושר הביטחון, אני יכול לסייע ולעלות אותה לשידור, אבל אני לא מרגיש שזה תפקידי. אני חושב שזה היה התחלת התהליך".

כשנתניהו נבחר כראש ממשלה ה-2009 הוא הציע לך להיות יועץ התקשורת שלו וסירבת, למה?
"הוא היה אז באופוזיציה והוא אמר שהוא רוצה שאבוא לעבוד איתו, כי הוא מתכוון להתמודד שוב ולהיות ראש ממשלה. אמרתי לו שהייתי כבר יועץ תקשורת של ראש ממשלה ואני אחרי תפקיד דובר צה"ל, חזרתי לתחום העיתונאות ואני מאוד מרוצה. הייתי צריך לומר לו שייתן לי יומיים לחשוב על זה, אבל חבל על הזמן שלו וגם שלי".

ב-2018 העלה בן עמי את רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, לריאיון בתוכניתו "שש עם". הוא אמר שישמח לראיין אותה שוב, אך בסביבת נתניהו פחות מעוניינים: "אני מציע לראש הממשלה, לכל לשכתו ולכל בני ביתו להתראיין, אבל התשובות הן שליליות".

אם היית יכול לשאול אותה או את בעלה שאלה אחת היום, מה היית שואל?
"הייתי בא עם סט גדול מאוד של שאלות, 'למה אתה לא מקשיב לקול העם? למה אתה לא מחובר אלינו? למה אתה נותן תחושה שאתה מנותק לחלוטין?".

מתי היית יותר בשוק, במחדל של יום כיפור או במחדל של שבעה באוקטובר?
"במחדל של אוקטובר 2023 הייתי בוגר ומנוסה יותר, לעומת אוקטובר 1973 שהייתי צעיר מאוד. אתה יודע, צעירים מתייחסים אחרת לסיטואציות, מעכלים אותן אחרת ומבינים את המשמעויות אחרי פרק זמן ארוך יותר".

בן עמי סיפר שערב מלחמת יום הכיפורים, מפקד גלי צה"ל כבר התריע בפניו שהיא עומדת לפרוץ: "המלחמה פרצה בשישה באוקטובר, יום לפני קרא לי מפקד גלי צה"ל, יצחק לבני, לחזור מהבית לתחנה והוא אמר שלמחרת בשעה שש בערב תפרוץ מלחמה עם מצרים ועם סוריה. בכספת שלו הייתה ההודעה של דובר צה"ל וברגע שתתקבל הנחיה מאגף מבצעים, ביקש שנוציא אותה ונפתח את האולפן, זאת הייתה מלחמה נוראה שנפתחה בפשלה נוראית. גם בצהרי שבעה באוקטובר עוד לא ידענו, אבל אני חושב שכבר הבנתי שיש פה משהו אחר לגמרי".

וזו התקופה שאנחנו נמצאים בתוכה.
"דובר צה"ל לשעבר, דני (דניאל) הגרי, אמר לי שהחליטו שאת שמות הנופלים יפרסמו פעמיים ביום, בשש בבוקר ובשש בערב. במשך תשעה עשר החודשים האחרונים אני מרגיש איך העובדה שאני צריך לפרסם את שמותיהם של הנופלים משפיעה עליי פיזית".

מה זה אומר?
"זה אומר שאתה צריך לקחת אוויר ולא תמיד האוויר מוסדר. בחלק מהמקרים זה ממש הולך איתי הביתה".

למה חזרת לצבא כדי להיות דובר צה"ל?
"מאוד אהבתי את התפקיד הזה, אלה היו שנים מאוד אינטנסיביות. אני חושב שבארבע השנים שעשיתי את התפקיד הזה, אולי ישנתי לילה של ארבע שעות חמש פעמים. בכל לילה, כל הלילה, אתה חלק מתהליך מבצעי שקורה, זה היה בשיא הפעילות של צה"ל בלבנון".

זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, בארבעה בפברואר 1997, קרה "אסון המסוקים" - שני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו. כל 73 החיילים שהיו בהם נספו. כדובר צה"ל, בן עמי היה צריך לנהל את האירוע תקשורתית: "ביקשתי מכל קציני דובר צה"ל להגיע לכל המערכות של התקשורת הישראלית והזרה ששידרו. אמרנו להם לא לשדר, שיתנו לנו להבין רגע מה קרה, הופתענו מזה שהסכימו".

לאחר שהגיע למקום יחד עם הרמטכ"ל, אמנון ליפקין שחק, וגודל האסון התברר, היה צריך להחליט מה לעשות: "אמרתי לו שאני לא יכול להחזיק יותר את התקשורת, אני חייב להוציא הודעת דובר שתאפשר לתקשורת לצאת עם זה. הוא שאל מה אגיד, אז אמרתי שאאלץ לומר שיש חללים והודעות יימסרו למשפחות במשך הלילה. הוא אמר לי 'אתה מבין מה אתה הולך לעשות לשלושת אלפים אימהות?' אז אמרתי שניתן פקודה לכל חייל שמשרת בלבנון להתקשר עכשיו הביתה. זו הייתה הודעה חריגה וכך היא שודרה".

אתה זוכר את המראות?
"מאוד קשים, זה לילה שאתה לא יכול לשכוח או למחוק אותו, אין אפשרות כזאת. המסוקים נשרפו והחיילים היו עם הפק"ל שלהם, החימוש שלהם, והוא מתפוצץ ובוער. אי אפשר היה לגשת, זה תסכול נוראי".

זה הרגע המקצועי הכי קשה בחיים שלך?
"אני חושב שכן".

מה אתה חושב על התפקוד עכשיו של דניאל הגרי במלחמה?
"אף אחד מדוברי צה"ל שקדמו לו לא נאלץ להתמודד עם מה שהוא התמודד. כתבתי לו בסיום תפקידו: 'לדובר ה-30 מהדובר ה-20, אני מצדיע לך, כי אתה היית הפנים הנבונות, החכמות והמנחמות של מדינת ישראל במלחמה הזאת'. דניאל הגרי נאלץ לעמוד מול המצלמות, בכל המדרגות והאירועים הקשים, והיו כל כך הרבה במהלך המלחמה הזאת, הוא עשה את זה בשום שכל, עם המון רגישות. הוא מפקד, ומפקד יודע איך לדבר עם האנשים שלו, הלוחמים, המשפחות, גם ברגעים הקשים, הוא עשה את זה יוצא מן הכלל".

אחד מחבריו הוותיקים של בן עמי בחברת החדשות הוא משה נוסבאום, אותו הכיר עוד כשעבד ברשות השידור: "הוא אהוב ליבי כבר הרבה מאוד שנים, עוד מהימים שהוא היה מאבטח בשער של 'קול ישראל'. אמרתי לו 'תגיד, מה אתה עושה פה? בוא לקורס כתבים ותהיה כתב'. אני לא חושב שיש מישהו בחברת החדשות הגדולה והטובה הזאת שלא מאוהב באיש הזה אהבה גדולה מאוד".

הוא משתף אותך במה שהוא עובר?
"הוא משתף אותי ואני נדהם ומתרשם בצורה יוצאת דופן מהיכולת הפיזית והמנטלית שלו לשמור על מצב רוח טוב, למרות שהוא מודע מאוד למצבו. הוא אישיות יוצאת דופן, הוא נלחם בכל הדרכים האפשריות כדי לעכב את התקדמות המחלה. הוא מאוד היה רוצה להמשיך לדווח, כי זה מה שהוא יודע ועושה כל כך טוב כל כך הרבה שנים. המציאו בשבילו המצאה גאונית, ריאיון שהוא עושה בוואטסאפ וזה דבר מקסים בעיניים, זה מאפשר לו להיות בתוך התחום. האיש מתייצב במערכת והוא מדבר, הוא אישיות האיש הזה".

מבין הראיונות הרבים שעשה בן עמי בחייו, אחד שהוא יתחרט עליו הוא הריאיון עם רונית אלקבץ, שלא הגיע לסיומו: "היא הייתה פצצת כישרון ובעלת יכולות בלתי רגילות. הריאיון איתה הוא בדיוק הדבר שקוראים לו 'אי הבנה'".

היא באה לקדם סדרה ואתם שאלתם אותה על משה איבגי.
"כנראה נוצרה בינינו איזו אי הבנה שבעקבותיה היא קמה ועזבה את האולפן. זה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה לי, לכן אני מצטער מאוד שזה קרה".

חוץ מאת דרכו המקצועית, בן עמי התחיל בגלי צה"ל גם את מערכת היחסים עם רעייתו מזה 50 שנה, אורנה: "היא גם חברתי הטובה ביותר, גם כמובן רעייתי והאימא של שלושת ילדינו והסבתא של שמונת נכדינו ופסלת מאוד מוכשרת".

חמישים שנות נישואים זה הישג לא פשוט. יש לך טיפ איך להצליח בנישואים?
"טיפוח של חברות זה התנאי, חברות הפירוש שלה היא האמון והשיתוף המוחלט. אני שולח לאורנה הרבה פעמים את מונולוג הפתיחה שלי והיא מתקנת ומייעצת. היא באמת החברה הכי טובה, והחברות זה התנאי לנישואים טובים ומאושרים".

מכל מה שעשית, על מה אתה הכי גאה?
"במשפחה שלי".

איזו מדינה תהיה להם?
"אתה נוגע ביבלת הכי מכאיבה שיש, אני חושב על זה לא מעט. למה ולתוך מה הם גדלים, לאיזו מסגרת וסוג של דמוקרטיה, מה אנחנו משאירים להם? היה לי ויכוח ארוך שנים עם אבא שלי שאמר לי תמיד 'אנחנו בנינו לכם את הדבר הכי מושלם ואתם פשוט דפקתם אותו'. אני אמרתי לו שהם בנו אותו כל כך עקום שאפילו אנחנו לא מצליחים ליישר אותו. הוא צדק, ולצערי הרב אני חושש שאנחנו משאירים לנכדים שלי מקום מאוד מדאיג, זה מטריד אותי".

הם יצליחו לתקן את מה שקלקלנו?
"אולי, כי הם יותר טובים מאיתנו".