כמה שנים אחרי שיונתן (שם בדוי) סיים את תפקידו בשב"כ ברצועת עזה הגיעה אליו שיחת טלפון מפתיעה. מעבר לקו היה אחד הסוכנים שהפעיל ברצועה, והוא נשמע מבוהל. "תשמע חביבי, אתה צריך להיזהר", פתח את השיחה והחזיר באחת את יונתן עשר שנים אחורה לתקופת המעצרים, האזנות, הסוכנים והסיכולים הממוקדים. "מוחמד דף מחפש אותך", אמר, "הוא מברר בישראל פרטים עליך. הוא רוצה נקמה".

גם בתוך שירות הביטחון הכללי לא תמצאו הרבה אנשים שזכו להיכרות כה עמוקה, אינטימית וטעונה עם מוחמד דף כמו יונתן. על אף הקורבנות הרבים שגבה, החיסולים מהם הצליח לחמוק והמעמד המיתי שהגיע אליו בחברה הפלסטינית, דף נותר בגדר חור שחור עבור הציבור הישראלי, ואפילו עבור הציבור הפלסטיני. איש נוכח-נפקד, שהתמונות היחידות שלו הן משנות העשרים לחייו. קורות חייו הם בגדר שמועה שהפכה לאגדה, וגורלו, בעצם עד היום, אינו ידוע. יונתן הכיר אותו. למרות שמעולם לא דיברו הוא למד אותו לעומק, הכיר את משפחתו, אנשיו, סודותיו ואופיו. הוא רדף אותו ואף כמעט הצליח לתפוס אותו. פעמיים. עכשיו בפעם הראשונה, לצורך כתבתה של אילנה דיין על מוחמד דף, שתשודר ביום שני הקרוב, הסכים רכז השב"כ הוותיק לספר את הסיפור שלו.

החנון מוועדת הקישוט

מאי 1989 היה חם ברצועת עזה. כמה חודשים קודם לכן חטפו אנשי החמאס את החייל אבי סספורטס ורצחו אותו, וכעת התברר שגם החייל אילן סעדון נעדר. שתי החטיפות האלה דחקו בשב"כ להגיב בשיטה המקובלת באותה עת - מעצרים המוניים ברצועה. "כל מי שחילק כרוזים, השתתף בהפרות סדרות או אפילו היה פשוט חבר בחמאס, היינו אוספים אותם אחת לכמה זמן. מאות בכל פעם", משחזר יונתן. באחד מהאיסופים האלה נכנס דף בפעם הראשונה והאחרונה אל הכלא הישראלי, "הוא היה שם תקופה קצרה, לא יותר משנה-שנתיים, על עבירות של הפרות סדר, הפצת כרוזים, כתיבת סיסמאות, מה שנקרא פעילות בוועדות".

באותו זמן מוחמד דף הוא עדיין לא "מוחמד דף". נכון, הוא מסתובב עם האנשים הנכונים, נחשב מבאי ביתו של אחמד יאסין, לומד באוניברסיטה האיסלאמית, וחבר בתנועת החמאס, אבל בעגה שלנו הוא נחשב ג'ובניק. "אמרו עליו שהוא לפלף", משחזר יונתן, "חנון כזה, רזה. אבל היה לו כתב יפה, אז הוא מצא עצמו מצייר לחמאס את השלטים והכרוזים. באוניברסיטה האסלאמית הוא היה חבר בוועדת קישוט של החמאס, עד כמה שזה נשמע מצחיק".

מגיע אלייך מהכלא אדם שלא היה חבר בשום התארגנות צבאית ואחרי שנתיים במשמרת שלך, הוא מפקד על חוליית טרור, מה השתבש?

"מהשלב שהוא משתחרר עד השלב הבא שלו כפעיל צבאי, הוא נכנס לדום שתיקה, ואני מייחס את זה למה שהוא למד בכלא. מהכלא הישראלי משתחררים אלופים. שם לימדו אותם מה זה לשמור על סודיות, מה זה פעילות חשאית. אבל ברגע שהוא חצה את הקווים, והחליט לעבור לפעילות הצבאית הוא נחשף מיד. חוץ מזה אני רוצה שתבין, מדינת ישראל הייתה בתקופה של אינתיפאדה מאוד קשה בשנים האלה. ואי אפשר לעמוד ולתת מענה לכל פיגוע ופיגוע. לדוגמה, באחת הגזרות שפיקדתי עליהן בעזה היו בשנה אחת 2700 פיגועים. זה מספר לא אפשרי. ודווקא היו לנו הצלחות רבות, ומרבית הפעילות הצבאית סוכלה".

 יש לי שם בשבילך. אתה רושם?

כשדף יוצא מהכלא, וחוזר למחנה פליטים ח'אן יונס, יונתן הוא רכז צעיר שם, ומטבע הדברים לא מקדיש יותר מדי למוחמד דף. ח'אן יונס של אותה תקופה היתה מקום אלים ורצחני, חדשות לבקרים בוצעו חיסולים הדדים בין הפלגים הפלסטינים השונים, וההתפרעויות של האינתיפאדה הראשונה טרם שככו. ח'אן יונס הפכה חממה להרבה מאוד פעילי טרור צעירים, ביניהם אחד, מוחמד דף.

מוחמד דף
"בניגוד למפקדים אחרים, דף לא היה מושחת". מוחמד דף | צילום:

במבצע הצבאי הראשון שלו התגלתה במלוא עוזה אכזריותו של מוחמד דף, אך גם חוסר נסיונו. "אם לומר את האמת, המבצע הצבאי הראשון שמוחמד דף הוציא היה כישלון מובהק, והוא נחשף די מהר", מספר יונתן. "הוא פיקד על  חוליה שחטפה חייל צה"ל בשם אלון קרוואני, שיספה את גרונו וזרקה אותו בפרדס באיזור ח'אן יונס". אולי מתוך הבהילות, אולי מחוסר ניסיון, קרוואני נותר בחיים, והמצוד אחר החוליה החל.

תוך זמן קצר הגיע ליונתן אחד מסוכניו וסיפר לו על אדם שמתרברב בזה שרצח חייל וזרק אותו בפרדס. באותו ערב יוצא יונתן עם כוח צבאי ועוצר את החשוד. העצור הטרי מגיע לצוות החוקרים ויונתן והחיילים כבר עושים את דרכם חזרה הביתה, כשראש הצוות עולה לפתע בקשר ומבקש לעצור את השיירה. "'תשמע', הוא אומר לי, 'יש לי שם בשבילך, תעצור אותו עכשיו. אתה רושם? מוחמד איברהים דיאב אל מסרי דף'. באותו הרגע אנחנו עושים פרסה, מקבלים את פרטי ההכוונה בדרך, ונוסעים חזרה לח'אן יונס, אבל מוחמד דף כבר לא היה בבית".

הכוח הגיע מאוחר מדי. הספיקו לדף שעה וחצי מרגע מעצרו של חבר החוליה שלו כדי להבין שחייו בסכנה והוא ירד למחתרת, משם לא יצא למעשה עד עצם היום הזה. כדי להבין את עומק הפספוס באותו בוקר, די לציין שניים מהפיגועים שדף היה חתום עליהם רק בשלוש השנים שלאחר מכן: חטיפת נחשון וקסמן ורציחתו ופיגוע ההתאבדות באוטובוס קו חמש בדיזנגוף סנטר.

דף ילמד עוד הרבה מהניסיון הראשון, ויהפוך לרוצח מחושב, בלתי נראה כמעט. יונתן, באותו זמן, שכלל את יכולתו להפעיל סוכנים בשטח החמאס. "כדי לחדור למקום דתי וסגור כמו החמאס אתה צריך בן אדם אינטליגנטי, ברמה האישית שלו. הוא לא יכול להיות פושטק. הוא צריך להיות בן אדם טוב כזה. הדבר הזה מצריך המון המון סבלנות. לפעמים שנים. צריך מישהו שמוכן לעשות את כל מה שאומרים לעשות שם. אנחנו מדברים על אדם חילוני במקור, שיהיה מוכן לקום כל בוקר בארבע בבוקר ולהיות במסגד ולא לפספס שום תפילה, ולהיות ממושמע. ואתה צריך לשמר אותו שהוא לא יהפוך את עורו כי אתה עכשיו מחנך אותו, אבל הם שוטפים לו את המוח שוב ושוב, והוא מגיע לפגישה ורק חושב איך הוא דוקר אותך, כי אתה השטן מבחינתו".

אבו היטלר שם כסף על ראשי

אבל למרות ההצלחות, החיפוש אחר מוחמד דף הפך מתסכל מפיגוע לפיגוע. מדי פעם מבקר יונתן בבית משפחת דף, כדי לנסות ולהתקרב ולו במעט למבוקש, שעלה עם הזמן במעמד ובדרגות. "זו משפחה רגילה, לא שאפתנים, לא דתיים במיוחד. כל העניין הזה שהבן שלהם או אח שלהם, מוחמד, הפך לאיש כה חשוב וכה מבוקש, היה מוזר להם מאוד. דף דאג להם, אז היה להם כסף, אבל הם לא הותירו עליי רושם מיוחד".

עזה
הבינו את חשיבותו מאוחר מדי. עזה במהלך צוק איתן | צילום: Dan Kitwood, GettyImages IL

יונתן נע בין בני המשפחה לאסירים משוחררים של החמאס כדי לקבל עוד מידע על מי שהלך והסתמן כמבוקש מספר אחת של השב"כ.  הוא הסתובב בסמטאות רובע 33, והזמין לפגישות פעילי טרור בעבר ובעתיד. אחד מהם נכנס לפגישה עם יונתן בחיוך. "דף דיבר עלייך, הוא מזהיר אנשים", יונתן היה מופתע וביקש עוד פרטים. "הוא אמר לנו שכשאתם נכנסים לשיחה עם יונתן, תיזהרו מהעיניים שלו".

מה השפיע בעיניך על דף?

"דף הוא לא אדם שמזיז לו אם אתה מטריד את המשפחה שלו, או מפעיל עליו לחץ דרך אנשים שהוא מכיר. אבל מה ששיגע אותו יותר מכל היו הכישלונות. בכל פעם שהצלחנו לסכל פיגוע שלו, או לתפוס את הפקודים שלו, זה היה מוציא אותו מכליו".

הרגשת פעם מאוים על ידי דף?

"החלום הגדול של כל פעיל חמאס הוא להרוג קצין שב"כ, על אחת כמה וכמה הקצין שבאזור שלך. מוחמד דף היה בחור עם מוטיבציה, חזון, השקפה אסלאמית קיצונית. אני עבורו הייתי מטרה מאוד נחשבת. הדרך שבה בכירים מנסים לתפוס אותך היא שונה ומשתנה. היה פעם בגזרה שלי פעיל בשם 'אבו היטלר'. אחרי שסיכלנו פעולה שפקודיו ביצעו הוא שם כסף על הראש שלי. אדם כמו מוחמד דף יכול וכנראה שלח אנשים לתוך ישראל כדי לברר עליי פרטים".

שיעורים פרטיים למתאבד

קשה להבין מה הפך את דף כמעט בין לילה מחבר ועדת הקישוט של חמאס לאחד מפעילי הטרור הקשים שידעה ישראל. יונתן מנסה לתת סימנים במי שהפך לאויבו הגדול: "מוחמד דף הוא בחור עם סבלנות מדהימה ומידה רבה של צניעות. בשלב מאוחר יותר הוא הפך נערץ על ידי אנשיו. הוא דאג להם יותר משדאג לעצמו. בניגוד למפקדים אחרים דף לא היה מושחת. כנראה שהכישלון שלו במבצע הראשון עם קרוואני, הפך אותו למתכנן טוב יותר. הוא איש מבצעים טוב, לא רק ברמה הטכנית. הוא ידע לאתר את האנשים הנכונים, והייתה לו יכולת שכנוע טובה. הוא הצליח לשכנע אנשים להתאבד".

אחד האנשים האלה היה פעיל זוטר בשם אשרף, שהובא לפגישה עם דף באפריל 2002. מוחמד דף ישב אתו מבוקר עד ערב במשך חמישה ימים שלמים ולימד את אשרף כיצד להרכיב מטען חבלה מחומרים כימיים וכיצד להפעילו באמצעות שעון או מתג חשמל. בסוף האימון העניק לו חוברת הדרכה וחומרי נפץ, והורה לו להבריח אותם לישראל. אבו רדואן, עוזרו של מוחמד דף, השמיע לאשרף קסטות עם דרשות ודברי הסתה נגד ישראל והיהודים, כדי לשכנעו להקריב את עצמו ולהגיע לגן עדן. מאוחר יותר דף נכנס גם הוא לתמונה וביקש מאשרף לעזוב את הלימודים ולחדור לישראל לצורך ביצוע פיגועים. ביום האחרון לאימוניו שלח אותו דף חזרה לאוניברסיטה האסלאמית, שם נפגש עם שלושה פעילים שירדו עמו לפרטים הקטנים. הוצע לו להניח מטען על פסי הרכבת בסמוך ללוד, להכין מטענים עם הידע שרכש למחבלים מתאבדים מאיו"ש ולקלוט מחבלים שיגיעו מחו"ל.

חוסל או לא חוסל? מוחמד דף
"הצליח לשכנע אנשים להתאבד". דף | צילום:

בזכות עבודת השב"כ אשרף נעצר לפני שביצע את שליחותו. באותו זמן שוגר טיל הלפייר על מכוניתו של מוחמד דף, באחד מנסיונות החיסול הכושלים שרק הותירו את דף נכה, כואב, זועם ונחוש יותר.

עד עכשיו משוכנע יונתן שההצלחות המודיעיניות בח'אן יונס, הלחץ על אנשי הזרוע הצבאית, סיכול הפיגועים והידוק הטבעת סביב דף הם שהביאו אותו להחליט בשלב מסוים לעבור לגדה. "הייתה עבודה מודיעין טובה, הצלחנו להפעיל סוכנים רבים בזרוע הצבאית של הארגון, לעשות הרבה מאוד סיכולים, אני חושב שמוחמד דף עזב את ח'אן יונס כי הוא הבין שאם הוא יישאר הוא ייתפס על ידי".

הפעם האחרונה שיונתן יפגוש במוחמד דף תהיה יום לפני שיצא ללימודים, ב-2002, שנים אחרי ש"הכירו" בפעם הראשונה, עדיין בלי לראות אחד את השני או להחליף מילה זה עם זה. דף כבר היה אז ראש הזרוע הצבאית, ובדיוק שקד על פיתוח רקטות הקסאם יחד עם עדנאן אלע'ול, מבוקש בכיר ביותר בפני עצמו. יונתן מצדו התקדם גם הוא בשירות, כשמצא את עצמו כמעט פנים אל פנים מול דף. "הוא נסע בעזה, והיחידה שלי התלבשה עליו. הובלנו את הטיל ישר אליו. זה היה מבצע מורכב שלא נכנס לפרטים, אבל מבחינתי ברמה האישית זה היה סגירת מעגל. אני חשפתי את הפעילות שלו, עשר שנים קודם לכן, ורציתי להיות זה שגם מפסיק אותה. אבל הבחור יצא מזה חי. לא האמנתי".

בכל התקופה הזאת, כשאתה לומד להכיר אותו כל כך טוב, מה אתה מרגיש כלפיו?

"אף פעם לא טיפחתי רגשות של אהבה ושנאה כלפיי האויב שלי. אני מעריך את מוחמד דף ואני חושב שהיכולת שלנו להילחם באויב שלנו רק תגדל אם נפסיק לזלזל בו".

אחרי עשר שנים של מצוד, יש משהו שהיית עושה אחרת?

"אני יכול לומר לך שמה שניסינו לעשות איתו בסוף ימיו זה מה שהיינו צריכים לעשות איתו בתחילת ימיו. לדעתי מדינת ישראל, הצבא, השב"כ, כל הכוחות הבינו את גודל המלחמה מאוחר".

לכל כתבות המגזין