השנים האחרונות לא היו קלות לדפנה ארמוני ונדמה היה שמי שהחזיקה בקריירה מפוארת בשנות ה-80 נעלמה. תאונה שקרתה לה בביתה, השביתה אותה לתקופה ארוכה אך דווקא מתוך הטראומה הזו עלו המחשבות על החיים. "הבנתי שהחיים זה עכשיו, כמה שיותר לרוץ קדימה, כמה שיותר מהר כי החיים נגמרים", היא מספרת.
"היה בי משהו מאוד תמים"
ארמוני, נולדה ב-1956 בקיבוץ רביבים, לאריק שהיה אדריכל נוף ולהדסה, מטפלת בילדים. כשהייתה בת חמש, עברה המשפחה לאנגליה בעקבות עבודתו של האב, ודפנה, זכתה לחינוך בריטי מוקפד. רק כעבור עשר שנים, כשהייתה בת 15, חזרה המשפחה לישראל. "כשבאתי לארץ ועוד לא ידעתי עברית, המורה לעברית שנתנו לי מטעם הבית ספר, הלכה להכין תה ובעלה שמע אותי שרה באנגלית. הוא בא ואמר לי שאני שרה מאד יפה, ושהוא אחראי על מקום שנקרא 'בית צבי' ושאני אבוא ואשיר שם. אני אשיר?". משם ועד הגעתה ללהקה צבאית, הדרך הייתה קצרה. במהלך שירותה הצבאי, גם חלקה זוגיות סוערת עם דיויד ברוזה, אך לאחר תקופה, החליטה מיוזמתה להמשיך הלאה.
הפריצה לתודעה, הגיעה ב- 1978, כשגילמה את נועה, הסולנית המיוסרת בסרט הפולחן "הלהקה". הדמות, מזכירה מאד את ארמוני בעברה: בחורה יפה, מוכשרת ונחשקת. עם צאת הסרט, ארמוני זוכה לתהילה ומסומנת ככוכבת עולה ולא בכדי גם לוהקה לתפקיד הראשי בהצגה ׳הוצאה להורג׳ של חנוך לוין איתו חלקה זוגיות ארוכה של 6 שנים. ״היה בי משהו מאד תמים, הייתי מתאהבת. מן הסתם, זה היה קורה עם אנשים שעבדתי איתם".
ב-1980, הגיעה ההצעה לעבוד עם שניים מהזמרים הכי גדולים באותה תקופה שאחד מהם הפך למאהב שלה. "זה כאילו אומרים לי: 'היית רוצה להופיע עם דיויד בואי ומיק ג'אגר?'. שדיויד בואי זה אריק (איינשטיין) ומיק ג'אגר זה שלום (חנוך). זאת ההקבלה, זאת שאלה רטורית, ברור". השלישיה, כבשה את הבמות בארץ ובעולם, ובין חזרה לחזרה, היחסים עם שלום חנוך- שכבר היה גרוש עם ילדה, עלו מדרגה. השניים ניהלו קשר של 6 שנים, שכלל מגורים משותפים. "הוא כתב לי שיר, ישבנו ומצאנו חן בעיני השני. היינו שנה ומשהו ביחד, היינו בחוץ לארץ ביחד- לא קרה כלום".
היה לך קראש עליו?
"כן, עם הזמן. כשבאתי לארץ, כבר הוקסמתי מהחכמה שלו. דרך השירים שלו, דרך הטקסטים. הוא מאד הקסים אותי".
מה היה שם שעבד?
"המון ספייס לכל אחד לעסוק בשלו".
את רצית להתחתן איתו?
"אני לא יודעת אם אי פעם רציתי באמת להתחתן, כי היו לי כמה וכמה הזדמנויות. כנראה שהמקום הזה קצת הפחיד אותי. זה נראה לי חונק, זה נראה לי טוטאלי מדי".
למרות ההצלחה בפן המקצועי, למה בסוף זה לא עבד?
"לא עבד, והלכנו הלאה. אני הלכתי לדברים שלי וזהו".
נשבר לך הלב?
"זה כואב, כי 'אוהבת אותך, עוזבת אותך'", היא מצטטת באחד מהלהיטיה שכתב חנוך, "כי למרות האהבה הגדולה, יש בחירה ללכת הלאה".
הסתבכת עם בחור אחד, הסתבכת עם בחור שני. זה בעצם שיר שמתאר תקופה שבה את מנהלת מערכת יחסים עם שני גברים בעצם?
"תקופה קצרה יחסית, אבל תקופה שהיו שני אנשים שרצו להיות איתי. אופציה אחת שכבר הכרתי ואופציה שנייה, שעוד לא לגמרי הכרתי. כבר הספקתי להתאהב".
ומי סיקרן אותך?
"בחרתי שמי שהיה נראה לי שיותר מסקרן ושעוד לא הכרתי מספיק. בסופו של דבר אני לבד, את יודעת".
הבית שלך מקושט כולו ברגעים מתוך העבר שלך, את לא יכולה לברוח מעצמך גם אם את רוצה.
"כן, זו הייתה הכוונה. כדי שאני אראה מה עשיתי בחיים".
הזוגיות בינה לבין שלום חנוך אמנם נגמרה, אך הידידות המשיכה לפעום. ב-1986, חנוך אף כתב לה את אלבום הבכורה שלה- 'דפנה ארמוני', שכלל להיטים רבים בניהם השיר: ״אוהבת אותך, עוזבת אותך״ שכנראה נכתב על ידו, באופן אירוני, כרמז מטרים לסיום מערכת היחסים בין השניים.
לצד ההצלחות, התהילה והחיזורים, דווקא את האהבה האמיתית והכנה ביותר לה ייחלה, לא קיבלה בחזרה. "היה לאבא שלי קשה מאד עם הבחירה שלי להיות שחקנית וזמרת. הוא מאד האמין בכישרון הציור שלי ומאד קיווה שאני אלך בכיוון הזה. הוא היה מאד שמרן".
היה לך קשה לאכזב אותו?
"כן, אני חושבת שאין ילד, שלא חי בכמיהה להיות נאהב על ידי ההורים שלו. כמה ימים לפני שהוא נפטר, המילים האחרונות שהוא אמר לי, זה המילים שהכי חיכיתי כל החיים שהוא יגיד לי, שהוא אוהב אותי. זה מדהים שמילותיו האחרונות היו: "Je t’aime", אני אוהב אותך בצרפתית".
כמה שנים הוא לא אמר לך שהוא אוהב אותך?
"אף פעם, זו הפעם היחידה. אני אז נשבעתי, שלא יהיה יום בחיים של הילדים שלי, שאני לא אומרת להם שאני אוהבת אותם. וככה זה, אין יום שאני לא אומרת להם".
"אם הייתי נלחמת בגוף שלי אז לא הייתי בו"
בגיל 60, לצד העבודה על אלבום חדש, ארמוני הגיעה להשלמה עם דברים שאינם מובנים מאליהם לאישה. אחרי שנים של חיים ללא זוגיות, היא מחפשת אהבה ויודעת להגיד בדיוק איזה גבר היא רוצה להכיר.
את יוצאת לדייטים?
"לא".
את לא יוצאת בכלל?
"לא".
מתי היה הדייט האחרון שלך?
"לפני 14 שנה. אני לא כל כך מאמינה בדבר הזה".
אתרי היכרויות?
"אז זאת בעיה. איך אני אציג את עצמי? ומה אכתוב שם בדיוק?".
היום באיזה מקום את עם עצמך? איך את מרגישה?
"אני מרגישה טוב עם עצמי. את מדברת על השומן?".
לא, אני מדברת על איך לך עם עצמך?
"אני אישה גדולה. אם הייתי נלחמת בגוף שלי אז לא הייתי בו. אני אוהבת לבשל, אני אוהבת אוכל טעים, ורב הדברים הטעימים, יש בהם קלוריות".
מה את מחפשת בגבר?
"זה צריך להיות בן אדם שכבר מכיר את החיים. שהוא יכול להכיל אישה שמכירה את החיים, שלא מוכנה שיהיה לה בעל שיגיד לה מה לעשות ושינהל אותה. אף אחד לא יגיד לי מה לעשות, זו לא אני".
"מי שלא הכיר בילדים שלי בתור הילדים שלו, מבחינתי לא קיים"
מאז שבפברואר 1993, ילדה ארמוני את התאומים- עדן ואלה, היא הפכה לאם חד הורית במשרה מלאה. "הייתה אהבה, נכנסתי להיריון לא מתוכנן, ובשלב הזה, שכבר הייתי בהיריון, הבנתי שאני הולכת לגדל את הילדים לבד. הייתי כמעט בת 37, ולקחתי אחריות, ואני מאושרת על האחריות שלקחתי". את היעלמותו של אב ילדיה, ארמוני לא מעריכה, בלשון המעטה.
את הזהות של האבא של הילדים, את תיקחי איתך לקבר?
"מי שלא הכיר בילדים בתור הילדים שלו, מבחינתי לא קיים. הוא לא קיים בחיים של הילדים עם השנים".
את זוכרת רגע שבו הילדים שאלו- 'איפה אבא?'
"בחיים הם לא שאלו את השאלה הזאת בגלל שהם ידעו שיש אבא, הם הכירו את אבא שלהם, הם ידעו שהם נולדו מאהבה, וזה הכל. הוא אהב, הוא פגש מתי שהוא רצה, וזה הכל. מה שהוא החליט- הוא החליט, ומה שאנחנו החלטנו- אנחנו החלטנו. אני החלטתי בשביל עצמי, והילדים החליטו בשביל עצמם".
את מכירה את כל השמועות שהיו בנושא?
"זה לא מעניין אותי".
לראיון עם אמם, מצטרפים התאומים אלה ועדן, היום בני 23.
יש כעס על אבא שלא נמצא?
אלה: "אני יודעת שאני אהיה שחקנית גדולה, ושהוא יתחרט. שמתישהו הוא יראה אותי בטלוויזיה ויגיד: 'וואי מה הפסדתי'. ולא יהיה לו קרדיט, כי כל הקרדיט לאמא שלי", מספרת אלה, בתה של ארמונה שמתראיינת לצד אמה. ארמוני מצידה מחייכת, "זכיתי, זכיתי ביג טיים". בין הרצון האדיר שלה לתפקד גם כאמא וגם אבא ולספק תא משפחתי יציב לילדיה, נאלצה להתמודד גם עם לחצים כלכליים.
איך עושים את זה כלכלית? את תיארת מצב כלכלי כל כך קשה שלפעמים לא היה אוכל במקרר וזאת על אף שהאלבום שלך מאד הצליח
"כמעט בלתי אפשרי, זה מאד קשה. לא ראיתי אגורה מהאלבום הזה. עד היום".
את גם היום לא יודעת איך תגמרי את החודש?
"גם היום. אף פעם לא היה לי מספיק כסף ממה שהרווחתי או שזה יהיה כסף שניתן לחסוך ממנו משהו, זה רק היה בשביל לשרוד, בשביל השכר דירה. היום אני גרה בדירה ה-30 שלי. בעצם כל שנתיים כמעט, עברתי דירה. אני צוענייה אמיתית. הדרך היא למצוא איך לפתור את הדברים. אני רואה את זה בתור אתגר, נגיד אם אני הולכת לבית קפה עם הילדים. אני הופכת את זה לדבר שמח, שזה הופך להיות חגיגה כזו, ואז אני בכלל לא זוכרת שיש אנשים שכל יום יושבים בבתי קפה ושזו הנורמה שלהם".
"אני זוכרת שישבנו בבית קפה, והיינו ילדים. ואז אמא באה לשלם את החשבון. היא שמה את כרטיס האשראי, ואז עדן צעק: 'מה, זה עבר?'", נזכרת אלה ועדן, בנה של ארמוני מחזק, "היינו מודעים, אבל אף פעם לא באמת הראינו את זה. לא נתנו את התחושה של חוסר שביעות רצון, או הרגשה שלא קיבלנו".
"לא היה חסר לנו כלום, היה לנו, לא יודעת איך, גם עם על חשבון הקוטג', היה לנו פרבי. אמא הייתה מופיעה בקלאב הוטל, ואז היינו נמצאים גם במלון. יש לה את הקסם הזה, שהיא יצרה לנו עולם מאולתר שלנו לא היה חסר כלום", מספרת אלה על ההתבגרות עם אמה שבעיני היא כל יכולה.
זה גרם לכם להתבגר יותר מהר?
עדן: "כן. אני כן מתמודד ביומיום עם דברים שלא כל אחד מתמודד. כי אם תמיד יש את האבא והאמא שדואגים להכל, אז פה יש רק את האמא, שגם, לא תמיד יכולה לדאוג להכל, אבל אתה כן רואה את ההתמודדות ואתה מנסה לעזור כמה שיותר. אז זה מאד מבגר".
מתי הבנתם שאמא שלכם מוכרת?
אלה: "אני חושבת שהרגשתי את זה לפעמים משאלות חטטניות של גננת כזו או אחרת. למשל: 'הייתי אתמול בהופעה של אבא', או דברים כאלה שגם כשהייתי בת חמש, היה לי שכל שהבנתי".
בימים אלו ארמוני מגייסת כספים להקלטת אלבום חדש באמצעות אתר למימון המונים. אחרי כמעט 30 שנים, היא מוכנה לקאמבק שלה. במרץ הקרוב תחגוג את יום הולדת ה-60 וזה לא עובר לידה. "גיל 60 זה חתיכת גיל. לא מסתדר לי בראש בכלל. אני יכולה להגיד שאני מרגישה מבורכת. חייתי חיים מאד מלאים. אם נידונתי ללכת עכשיו, אני יכולה להגיד שחייתי את החיים האלה במלואם".
>> הראיון המלא ישודר בשבת הקרובה ב-19:15 ב"אנשים"